המרכז למחקרי סביבה וקיימות גיליון מס 1
יצאנו לדרך!

האתגרים עצומים אז קדימה!
גיליון ראשון זה הוא הזדמנות לחגוג את ההקמה של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה. אנו שמחים לחלוק איתכם את מגוון התוכניות שלנו, ומזמינים אתכם לקחת חלק בפעילות ובאירועי המרכז ולעקוב אחר הפרסומים שלנו.  

אתגרי הקיימות הם רבים ואנו בחרנו לעסוק באתגר רוחבי, שבישראל הוא המהותי ביותר: כיצד מתכננים, מיישמים, בונים, מנהלים ומתנהלים בערים באופן מקיים? במדינה שהיא אורבנית במהותה, בה 91 אחוזים מהתושבים מתגוררים כבר היום ברשויות בעלות צביון עירוני, מרבית התשתיות, צריכת האנרגיה והמשאבים מתקיימים בערים. כדי לשמור על השטחים הפתוחים ועל האקלים אנו צריכים לחשוב מחדש על יחסינו עם ערים: כיצד אנו גרים, צורכים ומתניידים בהן. בואו נחשוב על ערי העתיד של ישראל. מה היינו רוצים שיהיה בהן וכיצד יראו פניהן?

קראו עוד אודות המרכז 
אירועי ופעילויות המרכז
תמונה מהכנס יסוד לציון השקת המרכז למחקרי סביבה וקיימות
כנס יסוד לציון השקת המרכז למחקרי סביבה וקיימות בנושא "ערים 2040 – אתגרים בעירוניות בת-קיימה"

ביום 11.6.2023 התקיים בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה כנס היסוד לציון ההקמה של המרכז. את הבוקר פתחו נשיאת האוניברסיטה פרופ' מימי איזנשטדט, מנכ"לית קרן ברכה ד"ר טלי יריב משעל וראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות ד"ר אור קרסין, שהדגישו את חשיבות המחקר בתחומי העירוניות להשגת יעדי פיתוח בר-קיימה, מיתון שינויי אקלים וקידום איכות הסביבה. בהרצאה של פרופ' רחל אלתרמן מהטכניון וממוסד שמואל נאמן, אשר התבססה על מספר מחקרים משווים, הודגש העדר העצמאות של התכנון המקומי וניתנו אומדנים לכך שמערכת התכנון בישראל היא הריכוזית בעולם. שלושה מושבים מרתקים דנו באתגרים מרכזיים המשפיעים על איכות העירוניות בישראל, הצפיפות המתגברת, הצורך בבניית חוסן לשינויי אקלים והמתקפה על עצמאות השלטון המקומי. במושב האחרון דיברו ראשי הערים רפי סער (כפר סבא), חיים ברוידא (רעננה) ויעלה מקליס (יהוד-מונוסון) והסכימו שהשלטון המרכזי בישראל חותר לצמצם את העצמאות של השלטון המקומי. 

להקלטה מלאה של יום העיון

קראו עוד על האירועים והפעילויות שלנו
פרסומים ומחקרים בהכנה

במסגרת המרכז פועלים חוקרים עמיתים וחוקרים נלווים, ומקדמים מחקרים במגוון נושאים:

  • פיתוח מדדים ותרחישים להסתגלות לשינויי אקלים במישור העירוני
  • חסמים ומדיניות לקידום מערכות סולאריות קטנות ומבוזרות במרחב העירוני
  • סקר עמדות של מקבלי החלטות ותושבי רשויות מקומיות בסוגיות ליבה של איכות סביבה עירונית
  • היבטים חברתיים ומדעיים של שימוש בתנורי קמין ביישובים שונים בישראל 
  • כלכלה מעגלית של מזון ומניעת בזבוז מזון בבתי חולים

קראו עוד על מחקרי המרכז 
המרכז בתקשורת

בראיון נרחב למדור הכסא הכחול בישראל ד"ר אור קרסין משרטטת קווי מתאר לשני תרחישים לערי ישראל בשנת 2065. תרחיש פסימי בו הערים תהינה צפופות מאוד, פקוקות וחמות.  בתרחיש האופטימי, הערים תהינה צפופות אבל לא פקוקות בשל מעבר משמעותי לתחבורה ציבורית מתקדמת ומטרו שיפעל באיזור גוש דן והמרכז.  פיתוח הערים ייעשה באמצעות חומרים ירוקים הממתנים חום וניתנים למחזור. ישולבו בבנייה אלמנטים המייצרים אנרגיה מחזיתות של מבנים, מבנים יכוסו בצמחייה שממתנת את אפקט החום העירוני וגגות יאפשרו גידול תוצרת מקומי, והערים תהינה משגשגות ומקום שטוב לחיות בו. קראו את הכתבה

לרגל 50 שנה להקמת השירות להגנת הסביבה במשרד ראש הממשלה, ד"ר בני פירסט  וד"ר אור קרסין פרסמו מאמר דעה ב"זמן ישראל". מאז הקמתו, ועל אף בעיותיו ומגבלותיו, המשרד להגנת הסביבה פועל כשומר סף ומשמש "סופר אגו" של ממשלות ישראל. לאורך השנים היווה המשרד להגנת הסביבה גורם מאזן שהציב גבולות לפיתוח מסוכן ובלתי מרוסן, בראש ובראשונה של יוזמות הממשלות עצמן. בשל עובדה זו חשוב לשמור על סמכויותיו ותקציבו ולמנוע את החלשתו.

לקריאת המאמר המלא 
מאמרי דעה

לפני עשור בדיוק בנימין בארבר, תיאורטיקן פוליטי, פרסם ספר בעל כותרת מסעירה: "אם ראשי ערים היו מנהלים את העולם". במניפסט עמוס בנתונים ובדוגמאות, בארבר מצביע על ערים כמוסדות המשילות המותאמים ביותר לעידן הפוסט מודרני, ומציע להתייחס לראשיהן ברצינות ככוח מניע שיש ביכולתו להיענות לאתגרים המורכבים של תקופתנו. ד"ר אור קרסין מתייחסת במאמר דעה ומתעניינת בשאלה האם ערים יכולות להתמודד לא רק עם בעיות מקומיות אלא גם עם בעיות גלובליות, כמו אקלים וסביבה? את השאלה היא בוחנת על רקע הניסיונות האחרונים של ממשלת ישראל לכרסם בעצמאות השלטון המקומי. למאמר של ד"ר קרסין 
 
איך נעבור ממציאות העירונית הקיימת בישראל, למציאות של סביבה אורבנית, אסתטית, נעימה, הליכתית וירוקה? אולי באמצעות הטמעת היבטים של קיימות במערכת התכנון בישראל? במאמרו עוסק ד"ר בני פירסט בדיוק בבעיה זו ובפתרונה: אילו עקרונות לפיתוח בר קיימא שיש להטמיע במערכת התכנון וכיצד אלה יוכלו לשנות את פני המציאות העירונית? למאמר של ד"ר פירסט  
שמרו על קשר

שמרו על קשר וקבלו עדכונים על פרסומים ואירועים של המרכז:

פייסבוק
דוא"ל

Powered by Publicators