חברות וחברים יקרים,
גם בחודש מאי המציאות הזכירה לנו שבסכסוך הישראלי-פלסטיני אין "סטטוס-קוו", אלא רק חוסר יציבות שעלולה בכל עת להפוך לעוד הסלמה, אלימות ולחימה מיותרות. חודש עמוס באירועים, החל בהרג העיתונאית שירין אבו-עאקלה בג'נין והביזיון בעת הלווייתה, המשך בעליית שיא של יהודים להר הבית, וכלה במצעד הדגלים השנוי במחלוקת שעבר ברובע המוסלמי. הפעם המתיחות לא הפכה לעוד לחימה מיותרת, אך ככל ונמשיך בישראל לנסות ו"לנהל את הסכסוך", במקום להתקדם לפתרונו, הסלמה נוספת שכזו היא רק עניין של זמן. בינתיים, כשהשיח הפוליטי סובב בשטחיות ובלאומנות את הלגיטימציה להנפת הדגל הפלסטיני, אנו מזכירים את חשיבות הנפת דגל אחד נוסף – דגל השלום.
|
|
|
|
אירועים אלה הביאו לירידת מדד שתי המדינות ב-2% בחודש מאי (ירידה של 0.11 נקודות, מ-5.63 ל-5.52).
|
|
|
|
כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.
|
|
|
|
מעבר מצעד הדגלים דרך שער שכם והרובע המוסלמי עורר מתיחות, אך לא עוד סבב לחימה
מצעד הדגלים, שנערך ביום ירושלים כמדי שנה, רשם השנה שיאים חדשים. לפי הערכות, לא פחות מ-70,000 ישראלים השתתפו במצעד, שעבר כמתוכנן דרך הרובע המוסלמי בעיר העתיקה, והביא לעימותים רבים בין המשתתפים הישראלים במצעד והמשטרה לבין פלסטינים. בשעות שקדמו למצעד, הותרה העלייה להר הבית למספר שיא של יהודים ישראלים, 2,600, לרבות חבר הכנסת איתמר בן גביר. השנה דווח על חיכוכים משמעותיים יותר השנה ביחס לשנים קודמות. ברשתות החברתיות הופצו באופן נרחב סרטונים, שבהם נראים צועדים קוראים קריאות הסתה גזעניות ונוהגים באלימות כלפי תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים. כמה הבדלים בולטים נרשמו בין המצעד השנה לבין המצעד אשתקד. בשנה שעברה מסלולו הוסט משער שכם ברגע האחרון והמשטרה אסרה בו על יהודים ישראלים להיכנס אל מתחם הר הבית, אך לבסוף, כן פרצה הסלמה רחבה בין ישראל לבין חמאס. למרות היקפו הגדול של המצעד השנה, מסלולו השנוי במחלוקת והאיומים המפורשים שהשמיעה חמאס בדבר הסלמה מחודשת, התפרצויות האלימות השנה היו מקומיות בלבד. החמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה הזהירו עוד לפני יום ירושלים כי ההחלטה לאפשר למצעד לעבור דרך שער שכם והרובע המוסלמי היא "חבית חומר נפץ שתפוצץ את האזור כולו". לנוכח המתיחות הגואה לקראת המצעד השנה, ולאור ההישג ההרתעתי שרוצים בחמאס לשמר סביב ירושלים, שיגרה חמאס ארבעה טילים אל הים כאות אזהרה לישראל. על אף הרטוריקה בה נקטה חמאס, אותתה התנועה בחודשים האחרונים כי פניה אינם לעבר סבב לחימה חדש עם ישראל, בעוד רצועת עזה ממשיכה להשתקם ולהתאושש מן המלחמה ההרסנית בשנה שעברה וליהנות מצעדים בוני אמון, לרבות המספר חסר התקדים של אשרות עבודה לפועלים וסוחרים מעזה. החודש חלה ירידה בערכו של הפרמטר "אלימות מתנחלים" במדד שתי-המדינות, שערך נמוך שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות. הירידה בערכו, מ-8 ל-7, נובעת מהשפעתה השלילית של האלימות במצעד ביום ירושלים על הכשרת הקרקע לשלום. גם ערכו של פרמטר "המקומות הקדושים" יורד החודש, מ-6 ל-5, בשל מגמת העלייה הבולטת בעליית יהודים למתחם הר הבית ובשל האיום שמציבים ביקורים אלה בפני הסטטוס- קוו.
|
|
|
|
הרג שירין אבו עאקלה בג'נין מאחד את החברה הפלסטינית
הירי בעיתונאית אל-ג'זירה המפורסמת, הפלסטינית שירין אבו-עאקלה, בעת שסיקרה פשיטה של צה"ל בג'נין, והתיעוד המטריד של התנהלות משטרת ישראל בעת הלוויית העיתונאית הוותיקה, איחדו החודש את החברה הפלסטינית, המפולגת כל כך, בתחושות עצב וכעס ובמפגן נדיר של אחדות לאומית. נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כיבד את זכרה של אבו-עאקלה בציינו כי הייתה "קול של אמת" ו"קול לאומי" וכי "נרצחה בעודה מעבירה את המסר של העם הפלסטיני". עבאס פתח לציבור את המתחם הנשיאותי, המוקטעה, לראשונה מאז מותו של המשורר מחמוד דרוויש, ואפשר לציבור להיפרד משירין אבו-עאקלה כגיבורה לאומית פלסטינית. המוקטעה, המסמלת בדרך כלל את הסדקים הפוליטיים העמוקים בחברה הפלסטינית, שימשה אתר של אחדות לאומית בעת אבל ויגון. תגובתו הפומבית החריפה של עבאס למותה של אבו-עאקלה נתפסה כהזדמנות להדגשת תפקידה הלאומי של הרשות הפלסטינית ומעמדה, לאחר חודשים שבהם חמאס הקדימה אותה בתגובה לסוגיות אחרות בעלות משמעות לאומית, ובמיוחד לאירועים המתרחשים בירושלים. קביעה חד-משמעית באשר לאחראי למותה של אבו-עאקלה לא תיתכן מפאת חוסר האמון העמוק בין הצדדים. הרשות הפלסטינית מטילה על צה"ל את האחריות לפגיעה מכוונת באבו-עאקלה, ואילו ישראל טוענת כי ללא גישה לקליע, שהרג את העיתונאית, אין ביכולתה לקבוע אם אבו-עאקלה נהרגה מירי ישראלי או פלסטיני. ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית אינן צפויות לקבל זו את ממצאי חקירתה של זו. בתוך כך, תיעוד של חיילי צה"ל, בעודם קורעים את דגלי פלסטין מעל ארון הקבורה של אבו-עאקלה במהלך מסע ההלוויה שלה, נתפס על ידי רבים כניסיון ישראלי לדה-לגיטימציה של הדגל הלאומי הפלסטיני. לדברי הפרשן הפלסטיני, מוחמד דראגמה: "הרצח של כתבת אל-ג'זירה, שירין אבו-עקאלה, היה קריאת השכמה לפלסטינים, שהניחו בצד את חילוקי הדעות האינסופיים ביניהם והתאחדו מאחורי דגל אחד, הדגל הלאומי הפלסטיני. ההתקפה האלימה והבלתי פוסקת של משטרת ישראל על מחזיקי הדגל הפלסטיני בהלווייתה של אבו-עאקלה פתחה זירה חדשה בסכסוך הפלסטיני-ישראלי, זירת הדגל". הריגתה של אבו-עאקלה, שהייתה גם אזרחית אמריקנית, והאלימות שהתרחשה בהלווייתה, מיקדו את תשומת הלב הבין-לאומית בחזרה בסכסוך. האיחוד האירופי אמר כי הוא "מזועזע" מתמונותיהם של שוטרים ישראלים המכים אבלים בתחילת הלווייתה של אבו-עאקלה ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ציין כי "יש לחקור" את התקרית. שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, שוחח עם בני משפחתה של שירין אבו-עאקלה והציע להם את תמיכתם של דיפלומטים אמריקנים בירושלים ( קראו עוד מטה). קודם לכן, ציין כי הוא "מוטרד עמוקות" מהתנהלותה של משטרת ישראל. אחיה של אבו-עאקלה אמר כי משטרת ישראל יצרה עם המשפחה קשר טרם ההלוויה וביקשה שדגלי פלסטין לא יופיעו במסע הלוויה. בתקרית אחרת, הופץ סרטון, שבו נראים חיילי צה"ל מסייעים למתנחלים להסיר את דגל פלסטין בחווארה, הממוקמת בשטח B בגדה, שטח הנתון לשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. הסרטון עורר פולמוס נוסף בנוגע להשפעתם של הניסיונות הישראליים לדיכוי הלאומנות הפלסטינית באמצעות התמקדות במצגים פומביים של דגל פלסטין. זאת, כאשר בתוך ישראל מתקיים בימים אלו שיח סביב "חוק הדגל" אשר מעוניין לקבוע בשנית כי הנפת דגל פלסטין אינה חוקית, כפי שהיה טרם הסכמי אוסלו. נראה שסוגיית הדגל הסימבולית עוד תמשיך ללוות אותנו בעתיד הקרוב, לכל הפחות. החודש חלה ירידה בערך הפרמטר "פעולות צבאיות של צה"ל (הגדה המערבית)", שערך נמוך שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות. הסיבה לירידה בערכו, מ-8 ל-7, היא השפעתם לרעה של העימותים בין צה"ל לבין הפלסטינים, שהביאו להריגתה המתוקשרת של שירין אבו-עאקלה, על האמון בין הצדדים ועל הביטחון בכלל.
|
|
|
|
בעוד סימני שאלה מרחפים מעל הסטטוס-קוו, סקר חדש מגלה כי מחצית מהישראלים תומכים בתפילת יהודים בהר הבית
סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי 50 אחוזים מן היהודים בישראל תומכים בהתרת תפילתם של יהודים בהר הבית. 38 אחוזים מהיהודים בישראל תומכים בתפילת יהודים כעדות לריבונות הישראלית באתר. בתוך כך, פסיקתו החודש של בית משפט השלום בירושלים לטובת שלושה נערים יהודים, שהורחקו זמנית מהר הבית לאחר שהשתחוו במקום ואמרו בו את תפילת "שמע ישראל", הזינה אף יותר את ההאשמות בדבר קריאת התיגר הישראלית על הסטטוס קוו השברירי במקום הקדוש, שהתבטאה בהעלמת עין מ"תפילה שקטה" של יהודים באתר. בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את הפסיקה וקבע כי חופש הפולחן היהודי "צריך לסגת מפני אינטרסים אחרים, בהם השמירה על הסדר הציבורי". בצעד נדיר, הגיבה לשכת ראש הממשלה לפסיקתו של בית משפט השלום והבהירה כי "אין שינוי, וגם לא צפוי כל שינוי, בסטטוס קוו בהר הבית". עוד צוין בהודעת הלשכה כי פסיקתו של בית המשפט, שהמדינה צפויה לערער עליה לערכאה שיפוטית גבוהה יותר, "לא מהווה קביעה רחבה יותר בנוגע לחופש הפולחן בהר הבית". ממצא נוסף וראוי לציון בסקר, הוא העלייה הקלה, ביחס לנתוני החודש שעבר, בתחושת האופטימיות של ישראלים אשר לעתיד ביטחונה של ישראל. עם זאת, הרואים את עתיד ביטחונה של ישראל באופן חיובי הם עדיין מיעוט, 38 אחוזים מן הנשאלים. כמו כן, לא חל שינוי בשיעור האופטימיות בנוגע לעתידו של השלטון הדמוקרטי בישראל, אשר עומד עדיין על 40 אחוזים. שני הממצאים משקפים נקודות מבט עכשוויות של ישראלים ביחס לסכסוך ולהשפעתו על החברה הישראלית. ערכו של הפרמטר "דעת הקהל הישראלית" יורד החודש מ-7 ל-6 בשל מגמות המאיימות על הסטטוס קוו במתחם הר הבית. בדומה לכך, ערכו של הפרמטר "המקומות הקדושים" יורד החודש מ-6 ל-5.
|
|
|
|
התפתחויות בהתנחלויות: הרחבה ופינוי מתוכננים
ישראל הודיעה החודש על תוכניות לקידום בנייתם של 4,427 יחידות דיור בהתנחלויות, תוך כניעה לימין בקואליציה המתפוררת ואל מול התנגדותה של ארה"ב למהלך. בתוכניות נכללו 2,791 בתים שקיבלו היתרי בנייה סופיים, ו-1,636 בתים, שקודמו בשלבי התכנון הראשונים. עוד כוללות התוכניות אישור רטרואקטיבי של שלושה מאחזים בלתי חוקיים (מצפה דני, עוז וגאון וגבעת הבוסטר) כ"שכונות" חדשות ביישובים קיימים כדי להימנע מהכרזה על הקמת התנחלויות חדשות. מבין 4,427 היחידות הכלולות בתוכניות, 2,253 נמצאות בהתנחלויות השוכנות ממזרח לגבול המוצע במודל הסכם ז'נבה. בו בעת, ביקר ראש הממשלה, נפתלי בנט, בהתנחלות אלקנה - ביקורו הראשון בהתנחלויות מאז התמנה לתפקידו. הביקור מסגר את הרחבת ההתנחלויות כתגובה ישירה לאלימות וטרור פלסטינים בעת האחרונה. ישראל עדכנה את ארה"ב מראש, טרם הודיעה פומבית על הבנייה בהתנחלויות. בתגובה לכך, חזר הממשל בוושינגטון על התנגדותו למהלכים כאלה. מספר היחידות הכולל שאושר היה נמוך מכ-5,800 יח"ד שהתכוונו בישראל לאשר, בעקבות שיחות עם האמריקאים. עם זאת, שר החוץ לפיד הבהיר כי עדכונה של ארה"ב נעשה מטעמי נימוס ולא כדי לקבל את רשותה. במקביל לכך, סלל בית המשפט העליון את הדרך לפינויים של כ-1,300 פלסטינים משמונה כפרים קטנים באזור מסאפר יטא, "דרום הר חברון". ישראל הגדירה את האזור "שטח צבאי סגור". גם ההתנחלות חומש עלתה לכותרות החודש. בעמדה שהוגשה לבג"ץ, קבע משרד הביטחון כי מדובר במאחז בלתי חוקי וכי יש לפנותו, אך נמנע מקביעה של לוח זמנים לשם כך. בישיבת סיעת 'כחול לבן' שב שר הביטחון, בני גנץ, וציין כי "החוק הישראלי מחייב" לפנות את חומש. הפגנה שארגנו ב"שלום עכשיו" קראה לפינוי מידי של המאחז. ההפגנה עלתה עד למאחז, עד שנתקלה בצו רידוד והצליחה למעשה להוכיח כי את כניסת השמאל למאחז מונעים, אך כניסת פעילי ימין ומתנחלים אחרים אינה נמנעת, על אף שמנוגדת לחוק ההתנתקות ומחויבת במאסר. הקהילה הבין-לאומית גינתה את תוכניותיה של ישראל לקידום בנייה חדשה בהתנחלויות ואת החלטתה לתת אור ירוקה לפינויים במסאפר יטא. שגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומאס-גרינפילד, העלתה את הנושא בדברים שנשאה בכינוס החודשי של מועצת הביטחון בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. 15 מדינות החברות באיחוד האירופי גינו את תוכניותייה של ישראל לבנייה של יותר מ-4,000 יחידות דיור בהתנחלויות וכינו אותן "הפרה ברורה של המשפט הבין-לאומי". גם בריטניה וטורקיה חזרו על מסר דומה. בארה"ב הגישו 83 מחוקקים דמוקרטים משני בתי הקונגרס מכתב לשר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, שבו הפצירו בשר להתערב בסוגיית מסאפר יטא. בפגישתה החודש עם אבו מאזן, אמרה נשיאת הפרלמנט האירופי, רוברטה מצולה, כי "השגת שלום במזרח התיכון נמצאת עדיין בראש סדר העדיפויות של האיחוד האירופי ושל הקהילה הבין-לאומית" וכי "הפרלמנט האירופי ימשיך לפעול ככל יכולתו להחייאתו של תהליך השלום". מצולה שבה והדגישה בכך את התמיכה האירופית בפתרון שתי המדינות. לעומת זאת, תהליך השלום בלט בהיעדרו בהצהרות שנמסרו בתום פגישתם של מצולה וראש הממשלה בנט בישראל. החודש חלה ירידה בערכו של הפרמטר "תכנון התנחלויות", שערך נמוך שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות. הירידה בערכו, מ-5 ל-4, נובעת מאישור 4,000 יחידות דיור בהתנחלויות. ערכו של הפרמטר "דעת הקהל הבין-לאומית" עולה החודש מ-6 ל-7 לאור העלייה בתשומת הלב הבין-לאומית ולאור ההתנגדות הפומבית לקווי מדיניות ספציפיים, שהשפעתם מזיקה, והתמיכה הכללית והחוזרת בפתרון שתי המדינות.
|
|
|
|
ההיערכות לביקורו של הנשיא ביידן
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתכנן לבקר בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית בעתיד הקרוב. אף שטרם פורסמה הודעה רשמית בנוגע לביקור עצמו ולתוכנו, ביידן מתוכנן להיפגש בבית לחם עם אבו מאזן ולבקר במזרח ירושלים ללא ליווי ישראלי. רבים יראו בביקור במזרח העיר ובפגישה עם עבאס מחוות תמיכה בפלסטינים ואיתות על כוונת האמריקנים לחזק את היחסים הדיפלומטיים בין ארה"ב לבין הרשות. זאת, בנוסף לפגישותיו המתוכננות עם הנשיא הרצוג ורה"מ בנט בירושלים, בהן יושם דגש על סוגיות איראן וביטחון אזורי. ישנן כמה סוגיות פתוחות, שכדאי לעקוב אחריהן לקראת ביקורו של ביידן:
- ההתפתחויות בתשתית היחסים הדיפלומטיים בין האמריקנים לבין הפלסטינים, במיוחד בסוגיות הנוגעות לקונסוליה בירושלים. ההתייחסות לתסכולם של הפלסטינים מכך שממשל ביידן לא פתח מחדש את הקונסוליה במזרח העיר עשויה להתבטא בהשקתה של מסגרת דיפלומטית חדשה, שתאפשר את קיומו של ערוץ תקשורת בין ארה"ב לבין הרשות הפלסטינית, ללא תלות בשגרירות האמריקנית בישראל.
- סוגיית התשלומים של הרשות הפלסטינית לאסירים פלסטינים היא סוגיה רגישה עם השלכות פוליטיות על תמיכת הקונגרס האמריקני ברשות הפלסטינית ועל הסיוע הכספי האמריקני לרשות. ממשל ביידן והרשות הפלסטינית דנו בהסדרים אפשריים סביב מדיניות זו שיאפשרו חידוש הסיוע.
- חזית דיפלומטית נוספת, שעשויה להתעורר בנוגע לביקור, היא היחסים בין ישראל לבין ערב הסעודית. אם תחול התפתחות בדרך לנורמליזציה ביחסים אלה, השאלה תהיה האם ובאיזו מידה ייקשר כינונם של יחסים דיפלומטיים בין ערב הסעודית לבין ישראל בהתקדמות בתהליך השלום ובוויתורים בסוגיות הקשורות בפלסטינים.
|
|
|
|
מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים על בסיס פתרון שתי-המדינות
|
|
|
|
|
|
|
