על פניו, נראה כי ביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, באזורנו החודש דחק את הסכסוך הישראלי-פלסטיני אל השוליים, אך בזכות גישה זהירה, שהתחשבה בנסיבות הפוליטיות של עמיתיו הישראלים, הפלסטינים ושלו עצמו, שמרה תמיכתו הברורה של ביידן בפתרון של שתי מדינות על תקווה לפעולה משמעותית יותר של הממשל האמריקני בנושא, לאחר בחירות אמצע הכהונה, שייערכו בארה"ב בנובמבר.

ממשל ביידן היה זהיר בהגדרת מטרות הביקור, אותן מיקד סביב נורמליזציה אפשרית עם מדינות ערב וסביב אחדות אזורית. עיתוי הנסיעה היה רחוק מלהיות אידיאלי להתקדמות משמעותית כלשהי בתהליך השלום, בעוד נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מתמודד עם מאבקים פנימיים ועם תמיכה פלסטינית הולכת גוברת בחמאס וראש ממשלת ישראל, לפיד, עומד בראש ממשלת מעבר באקלים של טרום-בחירות. למרות זאת, לראשונה זה שנים, ניכר שיש תיאום אידיאולוגי בין מנהיגי ארה"ב, ישראל והרשות הפלסטינית בנוגע לתמיכה בפתרון שתי המדינות.

בדברים שנשא בבית לחם לצד אבו מאזן, הכריז ביידן, לראשונה כנשיא, על מחויבותו לפתרון שתי המדינות המבוסס על גבולות 1967 עם חילופי שטחים. ביקורו במזרח ירושלים, ללא ליווי ישראלי רשמי, נתפס כמסר ברור לשני הצדדים, שלפיו תם עידן טראמפ. 

לדברי נידאל פוקהא, מנכ"ל יוזמת ז'נבה הפלסטינית (PPC): "הציפיות מביקור ביידן לא היו גבוהות, אך התקווה הייתה שהביקור יאותת לכל הפחות על כך שהסוגייה הפלסטינית עודנה רלוונטית וארה"ב מעוניינת לעסוק בה. היה חשש מכך שביידן לא ישמיע אפילו אמירה ברורה בעניין הזה. לפי שעה, המעורבות האמריקנית בסוגיה היא החשובה ביותר. עם זאת, לא ניתן יהיה להסתפק בכך."

לאור מאמץ מועט לכל היותר להשבת הסוגייה הפלסטינית למסלול המקדם פתרון, נשמעה ביקורת המבקשת להתייחס לביקור ביידן כהזדמנות שהוחמצה לדרישת דין וחשבון מישראל בנוגע לפעולותיה החד צדדיות מול הפלסטינים, ומנגד גם בימין הישראלי נשמעה ביקורת על החזרת הסוגייה המדינית עם הפלסטינים למרכז השיח. עם זאת, קואליציית בנט-לפיד הביאה בשנה האחרונה לקידום צעדים כלכליים עם הפלסטינים והחזרת השיח הישיר בין הצדדים, גם אם לא משא ומתן מדיני של ממש. פרשנים אומרים כי נזיפה פומבית של ביידן לא הייתה משיגה דבר, מלבד לחיזוקו של מחנה הימין בישראל, בחלון הזדמנויות מכריע בעבור לפיד, שנדרש להפגין כושר מנהיגות לקראת הבחירות.

לדברי טל שלו, הכתבת והפרשנית הפוליטית של "וואלה!": "דעתם של הישראלים על המפלגה הדמוקרטית בארה"ב הפכה שלילית יותר ויותר בעשור האחרון. לאחר הביקור הזה, שהתנהל בכפפות של משי, ישנה לגיטימציה רבה יותר לממשל ביידן להשמיע בהמשך עוד הסתייגויות בהקשר הישראלי-פלסטיני".

עם זאת, ברמאללה מצפים לצעדים קונקרטיים יותר מצד ארה"ב לשמירה על אופק מדיני. דרישות פלסטיניות מרכזיות נותרו עדיין ללא מימוש או מענה, לרבות ההתחייבות האמריקנית לפתיחתה מחדש של הקונסוליה בירושלים. ביקור ביידן לא נתן אינדיקציה כלשהי בנוגע ליכולתה של ארה"ב לעמוד בהבטחות אלה, שכן ארה"ב מיקדה את מאמציה בנושאים יותר "נוחים" עבורה, בעת הזאת.
לדברי ח'אלד אל-ג'ינדי, עמית בכיר במכון המזרח התיכון, "המעט שיכול ביידן לעשות, לא כדי לקדם את תהליך השלום, אלא רק כדי להיתפס כרציני, ולו במקצת, בנוגע לתמיכתו בשתי מדינות, הוא לנסות ולבטל את הנזק שגרם הממשל הקודם, ובכלל זה לנקוט מדיניות הפוכה מזו של טראמפ בנושא ההתנחלויות ולקיים את הבטחתו לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקנית בירושלים."

ערך הפרמטר "השחקנים הבין-לאומיים (ארה"ב)" במדד שתי המדינות נותר ללא שינוי ועומד על 7 החודש, כאשר ביקורו של ביידן סימן מעורבות חשובה בפתרון שתי המדינות, אך השיג מעט מאוד במונחים של מדיניות מוחשית. התרשמות הציבור כי ביקורו של ביידן דחק את הסוגייה הפלסטינית לשוליים מביאה לירידה בערכם של הפרמטרים "דעת הקהל הפלסטינית" ו"דעת הקהל הישראלית" מ-5 ל-4. במקביל לכך, בשל העובדה שהביקור עורר דיון הולך וגובר בפתרון שתי המדינות, עולה ערכם של הפרמטרים "השיח הציבורי הפלסטיני" ו"השיח הציבורי הישראלי" ל-5 ול-6, בהתאמה.