לחצו כאן והכירו את האינדקס האינטראקטיבי שלנו

פברואר בקצרה:

ארצות הברית מתחילה לנסח קווי מדיניות חדשים בנושא ישראל והפלסטינים וליישמם: נסיגה מצעדיו הקודמים של ממשל טראמפ, בד בבד עם כינונו מחדש של הקשר בין ממשל ביידן לבין הפלסטינים
התקדמות נוספת לעבר בחירות ברשות הפלסטינית: הסכמים חדשים נחתמו בין הפלגים בעוד המתיחות הפנימית בפת"ח גוברת
בית הדין הפלילי הבין-לאומי קובע כי הוא רשאי להפעיל את סמכותו השיפוטית גם בגדה המערבית ובעזה: ההחלטה בדבר חקירה אפשרית נגד ישראל ונגד חמאס נמצאת כעת בידי התובעת הראשית בבית הדין
הכלכלה הפלסטינית בצניחה תלולה: נתונים חדשים משקפים את השלכות הקורונה על 2020 לצד התחלת מבצעי החיסונים בגדה המערבית ובעזה
ישראל ממשיכה להרוס בתים בגדה המערבית: הכפר הפלסטיני ח'רבת חומסה נהרס שוב במקביל לדיווחים אודות עלייה כללית במקרי ההריסה בגדה

התפתחויות אלו העלו את מדד שתי המדינות ב-0.2% (גידול של 0.01 נקודות מ-5.54 בחודש שעבר).

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד

ממשל ביידן מתחיל לעסוק בסוגיה הישראלית-הפלסטינית ולקבוע קווי מדיניות בעניין

במהלך החודש המשיך ממשל ביידן להדגיש את תמיכתו בפתרון שתי המדינות. המסר הושמע בבהירות ב-22 בפברואר, כאשר שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, שוחח עם עמיתו הישראלי, אשכנזי, ואמר לו שפתרון שתי המדינות הוא "הדרך הטובה ביותר להבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית החיה בשלום לצדה של מדינה פלסטינית דמוקרטית בת קיימא". השניים שוחחו זמן קצר לאחר שיחתו הראשונה של ביידן כנשיא עם ראש הממשלה נתניהו, ב-17 בפברואר. הצהרה אמריקנית, שנמסרה לאחר שיחתו של ביידן ונתניהו, התייחסה ל"חשיבות החתירה לקידום שלום ברחבי האזור, לרבות בין הישראלים לבין הפלסטינים", אך הנושא לא אוזכר בהודעה הישראלית שפורסמה לאחר השיחה. יו"ר בית הנבחרים האמריקני, ננסי פלוסי, קראה אף היא לנתניהו לאמץ את פתרון שתי המדינות.

כמה ימים קודם לכן אמר נד פרייס, דובר משרד החוץ האמריקני, בתגובה להחלטה תלויה ועומדת של קק"ל בדבר רכישת קרקעות בגדה המערבית לשם הרחבת התנחלויות, כי "אנו מאמינים שחשוב מאוד להימנע מצעדים חד-צדדיים המחריפים את המתח בין הצדדים וחותרים תחת המאמצים לקידומו של פתרון שתי מדינות במשא ומתן". התנגדות זו לא הניאה את דירקטוריון קק"ל מלאשר הקצאה של 11.6 מיליון דולרים בעבור רכישות עתידיות של קרקעות בגדה המערבית. ההחלטה ממתינה לאישור סופי, בכפוף למדיניות הארגון.

בתחילת פברואר כוננה ארצות הברית מחדש, ובאופן רשמי, את הקשר בינה לבין הרשות הפלסטינית כאשר האדי עמר, סגן העוזר של שר החוץ האמריקני לענייני ישראל והפלסטינים, שוחח עם חוסיין א-שיח', השר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית. יום לאחר השיחה אמר דובר משרד החוץ האמריקני, פרייס, כי "השעיית הסיוע לעם הפלסטיני לא הביאה להתקדמות פוליטית ולא הבטיחה ויתורים מצד ההנהגה הפלסטינית, אלא פגעה בפלסטינים חפים מפשע." בתוך כך דווח כי ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, הרכיב צוות מיוחד להיערכות לשיחות עם ארצות הברית על סוגיית ה תשלומים לאסירים פלסטינים. מהלך זה עשוי לאפשר מוצא משפטי לארצות הברית בכל הנוגע לחידוש הסיוע ואף לאפשר נוכחות דיפלומטית פלסטינית בוושינגטון.

בהמשך לכך ייצג עמר את ארצות הברית בפגישת הקוורטט לענייני המזרח התיכון, שנערכה ב-15 בפברואר, ובכינוס של ועדת הקישור אד-הוק לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית (AHLC) - גוף בין-לאומי, שבו חברות 15 מדינות, המקדם מימון בתרומות לפלסטינים. להשתתפותו של עמר בכינוס של AHLC נלוותה התחייבות מחודשת להשבת הסיוע האמריקני לפלסטינים. נכון לרגע זה ברור כי ממשל ביידן יסתפק בשלב זה בנסיגה מקווי המדיניות של הממשל הקודם, בתיקון הנזק שנגרם ליחסים בין ארצות הברית לבין הפלסטינים ובחתירה להתקדמות הדרגתית לקראת חידוש אפשרי של תהליך השלום בין ישראל לבין הפלסטינים.

ממשל ביידן נקט אמנם צעדים הצהרתיים חשובים בפברואר בזכות פתרון שתי המדינות, אך טרם ביצע פעולה מעשית משמעותית. אי לכך, כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו החודש בעינם.

היתכנותן של בחירות ברשות הפלסטינית גוברת בעקבות הסכמים חדשים בין פת"ח לבין חמאס

בתום פגישה, שנערכה ב-9 בפברואר בהשתתפות פת"ח, חמאס ו-12 פלגים פלסטינים נוספים, פורסמה הצהרה משותפת בדבר התחייבות ל"עמידה בלוח הזמנים" של הבחירות ו"כיבוד וקבלה" של תוצאותיהן. הושגה אף הסכמה על הקמתו של בית דין לענייני בחירות, שיפסוק במחלוקות משפטיות רלוונטיות. עוד הגיעו הגורמים המשתתפים בפגישה להסדר, לפיו יאבטחו כוחות השיטור של פת"ח את אתרי ההצבעה בגדה המערבית וכוחות השיטור של חמאס יאבטחו את האתרים ברצועת עזה. פת"ח וחמאס הסכימו גם לאפשר מסעות בחירות ללא מגבלות ולשחרר עצורים פוליטיים בגדה המערבית ובעזה. חמאס החלה בשחרורם ב-25 בפברואר.

ראוי אף לציין כי הרשות הפלסטינית שיגרה מכתב לוושינגטון, שבו ציינה כי כל הפלגים הפלסטיניים, לרבות חמאס, מחויבים להסכים למדינה פלסטינית בגבולות טרום-67', שבירתה היא ירושלים המזרחית, וכן מחויבים להתנגדות עממית לא-אלימה. נוסף על כך דווח כי חמאס, שהחל בבחירות פנימיות חשאיות בתחילת החודש, בחר שלא להציג מועמד מטעמו לבחירות הלאומיות לנשיאות הרשות. ד"ר ח'ליל שיקאקי, ראש המרכז הפלסטיני לחקר סקרים ומדיניות (PCPSR), ציין בהקשר זה: "אני סבור כי היא (חמאס) עושה כמיטב יכולתה להשתלב מחדש במערך הפוליטי הפלסטיני וזוהי הזדמנות בעבורה בהקשר זה. חמאס עשתה ויתורים משמעותיים והסכימה לכל התנאים שהכתיב אבו-מאזן... כך שניתן יהיה לקיים את הבחירות."

מאחר שמוחמד דחלאן, יריבו של הנשיא אבו-מאזן, אינו יכול להתמודד בבחירות (אך נאמניו עשויים להתמודד ברשימה נפרדת), המתיחות הפוליטית העיקרית בפת"ח כעת היא בין אבו-מאזן לבין מרוואן ברגותי, המפקד לשעבר של כוחות התנזים בפת"ח. האחרון מרצה עונש מאסר עולם בכלא "הדרים", שם נפגש עמו חוסיין א-שיח' ב-11 בפברואר. דווח כי ברגותי טען בפגישה כי אין הוא מבקש לעורר פיצול בפת"ח, אך הוא דורש לערוך בחירות מקדימות לקביעתה של רשימת פת"ח לבחירות. כמו כן, דווח כי ברגותי דחה הצעה להתמודד כחבר ברשימת פת"ח למועצה המחוקקת הפלסטינית או לעמוד בראש הרשימה.

לטענת שיקאקי, "ייתכן פיצול בפת"ח טרם הבחירות... פירוש הדבר הוא שפת"ח יהיה חלש יותר מחמאס, (אך) חמאס לא תוכל לזכות ברוב בבחירות מסיבות רבות, שאחת הבסיסיות שבהן קשורה ב למערכת הערכים של הפלסטינים, שאינה איסלאמיסטית בעיקרה."

נראה כי הציבור הפלסטיני מגלה עניין רב בבחירות. לאחר ה-16 בפברואר, המועד שבו סיימה ועדת הבחירות המרכזית את תהליך הרישום להצבעה, התברר כי 93% מהמצביעים הפוטנציאליים נרשמו להצביע (לרבות 100,000 מצביעים בירושלים המזרחית). אף על פי כן, נותרו עדיין כמה משוכות בדרך, ובכללן הסכמה על מצע שיאפשר הקמת ממשלת אחדות לאחר הבחירות. עוד לא ברור אם ישראל תתיר הצבעה בירושלים המזרחית ותאפשר לחמאס לנהל מסע בחירות, בעיקר בצל מעצרם של כמה חברי חמאס לאחרונה על ידי ישראל, שאף הזהירה חברי חמאס אחרים לבל יתמודדו בבחירות.

עם זאת, כל יום שעובר ללא פגיעה בתהליך מעלה את הסיכוי לעריכתן של בחירות ברשות הפלסטינית לראשונה זה 15 שנים. התפתחויות אלה העלו את פרמטר הלכידות באש"ף מ-4 ל-5 ואת פרמטר היחסים בין פת"ח לבין חמאס מ-5 ל-6.

בית הדין הפלילי הבין-לאומי מתקדם בעניין החקירה נגד ישראל ונגד חמאס

בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, הודיע ב-5 בפברואר כי שופטיו החליטו בדיון מקדמי כי הוא רשאי להפעיל את סמכותו השיפוטית ולפתוח בחקירה פלילית נגד ישראל ונגד חמאס באשמת פשעי מלחמה לכאורה. אם תאושרנה, החקירות יתמקדו במבצע "צוק איתן", במדיניות הישראלית בכל הנוגע להתנחלויות, בתגובת ישראל להפגנות בגבול עזה וכן בעינוי אזרחים..

בתגובה לכך טען נתניהו כי ההחלטה מבטאת "אנטישמיות מזוקקת" והתחייב "להילחם בסטייה זו מן הצדק". מנגד, שיבח ראש הממשלה הפלסטיני, אשתייה, את ההחלטה וכינה אותה "ניצחון לצדק ולאנושיות". שר החוץ האמריקני הביע חששות כבדים בעקבות ההחלטה ואמר כי "סמכותו השיפוטית של בית הדין צריכה להיות שמורה למדינות המסכימות לכך או למדינות שמפנה אליהן מועצת הביטחון של האו"ם". מספר מדינות באירופה הגיבו ברגשות מעורבים להחלטה. כך, למשל, גרמניה הביעה תמיכה כללית בבית הדין, אך מחתה על החלת סמכותו השיפוטית בשטחים הכבושים.

התיק המדובר חוזר כעת לעיונה של התובעת הראשית בבית הדין, בנסודה, שתחליט אם לקדם את החקירה הפלילית, אף שתקופת כהונתה בתפקיד עתידה להסתיים ביוני הקרוב. מיכאל ספרד, יועץ משפטי של ארגון "יש דין", טוען כי "ההחלטה בדיון המקדמי צירפה את בית הדין הפלילי הבין-לאומי כשחקן משמעותי חדש בסכסוך הישראלי-פלסטיני." עוד טוען ספרד כי "לחקירות, שעשוי בית הדין הפלילי הבין-לאומי לנהל, תהיה השפעה מרסנת אדירה על ישראל", במיוחד בכל הנוגע להרחבת התנחלויות ולהריסת בתיהם של פלסטינים.

התפתחויות אלה העלו את פרמטר המוסדות וההליכים המשפטיים מ-4 ל-5 בפברואר.

צניחת הכלכלה הפלסטינית זוכה לתשומת לב עם תחילתו של מבצע החיסונים ברשות

בראשית החודש הרחיבה קטאר את התחייבותה לסייע לכלכלה העזתית והבטיחה להעביר לה סיוע בסך 360 מיליון דולרים ב-2021. מצרים, מצדה, פתחה את מעבר רפיח ב-19 בפברואר "עד להודעה חדשה". מנגד, הצביע דוח עדכני של האו"ם על צמיחה שלילית של הכלכלה הפלסטינית בכ-10 עד 12 אחוזים ב-2020. זוהי אחת הירידות החדות ביותר מאז הוקמה הרשות הפלסטינית ב-1994. עוד דווח כי שיעור האבטלה ברבעון האחרון של 2020 עמד על 15% בגדה המערבית ועל 43% בעזה וכי שיעור העוני עמד על כ-30% מכלל האוכלוסייה (כ-1.4 מיליון איש).

במקביל לכך, החלו הפלסטינים החודש במבצעי חיסונים בגדה המערבית ובעזה עם מספר קטן יחסית של מנות חיסון (32,000) שהגיעו אליהם, עם צורך ב-30 מיליון דולר להשלמת מימונם של החיסונים ולנוכח גל קורונה שלישי שנראה קשה מקודמיו. מדיווחים על שיחתם של שר החוץ אשכנזי ושל עמיתו האמריקני, בלינקן, ב-22 בפברואר עלה כי האחרון ביקש מישראל לסייע בהעברת חיסונים לנגיף קורונה אל הפלסטינים. נידאל פוקהא, מנכ"ל יוזמת ז'נבה הפלסטינית, ציין בראיון לידיעות אחרונות כי "ישנם עשרות אלפי פועלים פלסטינים שנכנסים לעבוד בישראל מדי יום. חיסון העובדים משרת את ישראל לא פחות מאשר אותנו. זהו עיקרון בסיסי בשיתוף פעולה. בסופו של דבר, כולנו, פלסטינים וישראלים כאחד, חיים כאן ללא הפרדה הרמטית בינינו".

קבינט הקורונה הישראלי הודיע ב-28 בפברואר כי ישראל תחסן כ-100,000 פלסטינים העובדים מעבר לקו הירוק או בהתנחלויות. ישראל אף אישרה להעביר 2,000 חיסונים לעזה לאחר עיכוב, שבמהלכו טענו כמה חברי כנסת ישראלים כי יש להשתמש בחיסונים כקלף מיקוח לשחרורם של אזרחים וגופות חיילים, שבהם מחזיקה חמאס.

פרמטר הכלכלה בגדה המערבית ירד מ-5 ל-4, ואילו כל שאר הפרמטרים הרלוונטיים נותרו ללא שינוי.

זינוק נוסף בהריסות בתים בגדה המערבית על ידי ישראל

ב-1 בפברואר החלה ישראל להרוס, בפעם השנייה בשלושה חודשים, את הכפר הפלסטיני ח'רבת חומסה בבקעת הירדן ופירקה אוהלים, שבהם גרו 74 פלסטינים, לרבות 41 קטינים. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), הרסה ישראל 89 מבנים בבעלות פלסטינית או השתלטה עליהם בתוך שבועיים בלבד בפברואר ובשל כך נעקרו 146 פלסטינים מבתיהם. קודם לכן, נהרסו בינואר 93 מבנים ו-114 אנשים נעקרו מבתיהם.

ממשלת ישראל ממשיכה להרוס רכוש ונכסים פלסטיניים בקצב גבוה יחסית, כפי שדווח גם ב-2020. עם זאת, כל הפרמטרים הרלוונטיים לכך נותרו ללא שינוי החודש.

The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.

Think we missed something this month? Send us tips and comments here.

This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.

This publication was produced with the support of Global Affairs Canada, but its views do not necessarily reflect those of the Canadian Government.