חברות וחברים יקרים,
חודש עתיר באירועים אלימים ומצערים מסתיים, ואנו כבר באווירת ימי הזיכרון והעצמאות. הרחבת מעגל השכול מהווה תזכורת כואבת למחירים שהסכסוך גובה. החודש האחרון הראה, למי ששכח, שיש בעיה. אנחנו כאן כדי להראות שיש פתרון. מחד, אירועי החודש האחרון החריפו את המתחים ונתנו במה לקיצוניים משני הצדדים, אך מאידך, הגבירו את המודעות למחירי מה שמכונה "סטטוס קוו", למרות שבפועל אין דבר כזה בהקשר הסכסוך. כך גם עולה האחריות המוטלת עלינו, הגורמים המתונים בשני הצדדים. ניתוח המדד החודשי, המובא מטה, ממחיש את משמעות האירועים והמגמות. בידינו הכוח להשפיע על אופיו של המדד בחודשים הבאים.
חג עצמאות שמח!
|
|
|
|
אירועים אלה העלו את מדד שתי המדינות ב-1.5% בחודש מרץ (המדד עולה ב-0.07 נקודות, מ-5.56 ל-5.63).
|
|
|
|
כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.
|
|
|
|
חפיפת פסח והרמדאן מביאה למתיחות גבוהה ולעלייה במספר פיגועי הטרור
החודש חווינו זינוק אדיר באלימות, בשל החפיפה בין חודש רמדאן לבין חג הפסח וחג הפסחא, אשר הגבירה את הרגישויות במוקדי המתיחות ברחבי הגדה ובעיקר במזרח ירושלים. בשכם, פלסטינים השחיתו את קבר יוסף פעמיים ברציפות והתעמתו עם כוחות ישראלים. הכוחות נכנסו אל המקום הקדוש והנפיץ שבעומק שטח A כדי לאבטח את עבודות השיקום בו. בנוסף, נכנסו כוחות שיטור ישראלים למסגד אל-אקצא כדי למנוע מקרי אלימות מצד מתפרעים. האלימות הקשה ביותר תועדה ב-15 באפריל, כאשר תפילות יום שישי של רמדאן חפפו את תחילתו של חג הפסח, ופלסטינים שהתבצרו במסגד, השליכו אבנים על מתפללים יהודים בכותל המערבי שמתחתיו. יותר מ-150 פלסטינים נפצעו בעימותים וכ-400 נעצרו בהתפרעויות לאחר מכן, בעוד המראות של כוחות ישראלים חמושים היטב, שהתעמתו עם פלסטינים במקום השלישי בקדושתו למוסלמים, עוררו תגובה בין-לאומית ואזורית חריפה כלפי ישראל. צילומי העימותים גררו ביקורת על השימוש המופרז של משטרת ישראל בכוח, אולם בישראל עומדים על כך שהכוחות פעלו באחריות ובאיפוק ונכנסו אל מוקד ההתלקחות כדי לדכא את המהומות, רק לאחר שמיצו את כל האמצעים האחרים, לרבות דיאלוג מאומץ עם הווקף הירדני. בתדרוך מיוחד במועצת הביטחון של האו"ם, נראה כי תור וונסלנד, השליח המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון, אימץ את האופן שבו תיארה ישראל את התפתחות העימותים כאשר העיד כי האלימות התפרצה לאחר שהפלסטינים יידו אבנים והשליכו נפצים וחפצים כבדים אחרים, זאת בניגוד לטענות הפלסטינים כי הכוחות הישראלים, שנכנסו אל המתחם, לא נתקלו בכל התגרות קודם לכן. העימותים במסגד אל-אקצא נמשכו כמעט מדי יום. שר החוץ לפיד ציין כי את ההתפרעויות עורר מיעוט של פעילים תומכי חמאס וג'יהאד אסלאמי, אשר הניפו את דגלי חמאס וקראו סיסמאות תמיכה בחמאס, לרבות קריאות לתקוף את ישראל. זאת בעוד מאות אלפי מתפללים מוסלמים אחרים ביקרו בשלום במקומות הקדושים בירושלים במהלך החודש. החודש התרחשו מספר פיגועים קטלניים, לרבות פיגוע ירי בתל אביב. 15 ישראלים קיפדו חייהם בפיגועי טרור מאז 22 במארס. באותה התקופה, לפחות 29 פלסטינים נהרגו ועשרות נוספים נעצרו בפעולות כוחות הביטחון ובעימותים ברחבי הגדה. חמאס והג'יהאד האסלאמי שיבחו את הפיגועים האחרונים, אך לא לקחו אחריות על אף אחד מהם, למעט הפיגוע האחרון בכניסה לאריאל עליו הזרוע הצבאית של חמאס לקחה אחריות. פרשנים טוענים כי התעוררותם המחודשת של פיגועים הבודדים מצביעה על שינוי בדינמיקת הטרור, כאשר פלגים חמושים ואידיאולוגיה תורמים פחות ליציאה לפיגועים, ואילו מחאות על עוולות כלכליות ואזרחיות מעודדות יותר ויותר צעירים פלסטינים חסרי תקווה, שחשים ייאוש בשל היעדר אופק מדיני, לנסות את דרך האלימות. נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, גינה את הרג האזרחים הישראלים ופרסם שתי הודעות גינוי בהן גם הדגיש את חשיבותו של פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני. החפיפה בין חודש הרמדאן לבין חג הפסח בשנתיים האחרונות בחנה את רצונם של מנהיגים ישראלים ופלסטינים, וכן של מנהיגים נוספים באזור, לפעול יחד למניעת הישנותם של אירועים כאלה מדי שנה. השנה הבאה, גם בה תהיה חפיפה בין חג הפסח לרמדאן, לא תהיה שונה. יוזמת ז'נבה רואה במשבר הנוכחי הזדמנות לנקיטת צעדים מוחשיים, מעבר להסדרי ביטחון טכניים. אנו קוראים לאימוץ גישה הרואה את התמונה הרחבה באמצעות חיזוקן של הרשות הפלסטינית וירדן והגבלת השפעתם של קיצונים משני הצדדים, המבקשים לנצל רגישויות דתיות להצתת סנטימנט לאומני ולהנעת התנגדות לפתרון שתי המדינות.ערכו של הפרמטר "פיגועים פלסטיניים" (בגדה המערבית) במדד שתי המדינות, כאשר ערך גבוה שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות, עולה החודש מ-8 ל-8.3. עלייה זו מדגישה עד כמה הכרחי, לנוכח האלימות הגוברת, לחזור לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפתרון שתי המדינות לסכסוך. ערך הפרמטר "השיח הציבורי בישראל" עולה אף הוא החודש, מ-7 ל-7.5, בעוד ערך הפרמטר "השיח הציבורי הפלסטיני" נותר ללא שינוי ועומד על 4.
|
|
|
|
תשומת הלב העולמית להסלמה מחזירה את הסכסוך אל סדר היום הדיפלומטי
התעצמותה של האלימות במקומות הקדושים במזרח ירושלים מיקדה מחדש את תשומת הלב העולמית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר מנהיגים בעולם לחצו על הצדדים לייצב את המצב ולהימנע מלהגיע להסלמה רחבת היקף. תמונותיהם של הכוחות הישראלים מתעמתים עם פלסטינים בהר הבית, כאשר חודש הרמדאן, חג הפסח וחג הפסחא חופפים, עוררו מספר גינויים בין-לאומיים אל מול האיום כי האלימות תגרור את האזור ללחימה. העימותים בהר הבית היוו זרז בשנה שעברה לפריצת הלחימה עם חמאס, באירועי "שומר החומות". על רקע המתח והתסיסה הקיימים כבר באזור לנוכח גל הפיגועים האחרון, קיים מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, שתי שיחות טלפון נפרדות עם נשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, ועם שר החוץ, לפיד. בשיחות קרא בלינקן לשני הצדדים 'לנהוג באיפוק'. ארה"ב אף שלחה את יעל למברט, עוזרת מזכיר המדינה לענייני המזרח הקרוב, ואת האדי עמר, סגן עוזר מזכיר המדינה לענייני ישראל והפלסטינים, לביקור חירום בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית במאמץ להשבת השקט באזור. בצל המתיחות, הודיע הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, על כוונתו לבקר בקרוב בישראל. אמנם טרם הוכרז על ביקור מקביל של ביידן ברשות הפלסטינית, לצורך פגישה עם אבו-מאזן, אך סביר להניח כי ביקור כזה יתקיים כמחווה חשובה המלמדת על תמיכתה של וושינגטון ברשות ועל מחויבותה לפתרון שתי המדינות. לדברי הפרשן הפלסטיני מוחמד דראגמה: "המשבר בירושלים החזיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני אל סדר היום המדיני של האמריקנים ואף הראה כי הגישה הישראלית והאמריקנית ל'צמצום הסכסוך' בפן הכלכלי והאזרחי היא טעות גדולה מבחינתה של מדיניות החוץ האמריקנית. המשבר בירושלים ובאל-אקצא לא ייפתר ללא פתרון קבע מדיני."בתוך כך, הציתה התסיסה בהר הבית משבר דיפלומטי בין ישראל לבין ירדן. עמאן שלחה איגרת לארה"ב, שבה קראה לישראל לוותר על שליטתה בפועל בהר הבית. ישראל, מצדה, האשימה את ירדן בהסתה ובהפרעה למאמצים להשבת השקט לירושלים בשבועות האחרונים, זאת לאחר שראש ממשלת ירדן, בישר אל-ח'סאונה, שיבח את יידוי האבנים הפלסטינים על ישראלים בזמן המהומות. המתיחות בחנה אף את יחסיה של ישראל עם בנות ברית נוספות באזור, לרבות איחוד האמירויות, שהזמינו את השגריר הישראלי, שמונה רק לאחרונה, לשיחה עקב האירועים האלימים. נסיך הכתר של איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, וכן מלך ירדן, עבדאללה השני, ונשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, דנו במצב בירושלים בפסגה משולשת, שהתקיימה במהלך החודש בקהיר. ההנהגה הפלסטינית הודרה במופגן מהפסגה כאות נוסף להיחלשות מעמדו של אבו-מאזן בקרב העם הפלסטיני ובאזור גם יחד. גורמים פלסטינים רשמיים משקיעים מאמצים כבר מאז פברואר השנה להפניית תשומת הלב הבין-לאומית חזרה אל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, זאת בשל חשש כי ישראל תבקש לנצל את המיקוד הבין-לאומי באוקראינה ובאיראן כדי לבסס עובדות חדשות בשטח. נוכח העלייה במספר ההתבטאויות הבין-לאומיות התומכות בפתרון של שתי מדינות, אל מול האירועים האלימים האחרונים בירושלים, עולה ערכו של הפרמטר "דעת הקהל הבין-לאומי" במדד שתי המדינות מ-5 ל-6 החודש. ערכם של כל הפרמטרים הרלוונטיים לשחקנים הבין-לאומיים נותר על כנו, כאשר ארה"ב והעולם הערבי שומרים על רמת מעורבות גבוהה בסוגיות ישראליות-פלסטיניות, שעלו בחודש האחרון.
|
|
|
|
הסטטוס-קוו במקומות הקדושים בירושלים מתערער נוכח מספר שיא של מבקרים יהודים בהר הבית בחג הפסח
החפיפה בין חודש הרמדאן לבין חג הפסח והפסחא החודש, הדגישה את הגוונים הדתיים של הסכסוך, שנוצלו כדי להגביר מסרים לאומניים קיצוניים. במוקד האירועים האלימים האחרונים בירושלים החודש ניצב הוויכוח על הסטטוס-קוו הנוגע לגישה לאתרים קדושים בעיר, המהווים מוקדי התלקחות, ולתפילה בהם. הטלת ההגבלות הביטחוניות על מספר המתפללים המורשים להיכנס לכנסיית הקבר לטקס "האש הקדושה", יחד עם השמועות הכוזבות על כך שישראל מתכננת לחלק את הר הבית למרחבים נפרדים, עם שעות ביקור ליהודים ולמוסלמים, ועל כך שישראל אישרה הקרבה של קורבנות פסח במתחם, הביאו להסתה ולמהומות אלימות ואף לחידוש הדיון האזורי בחופש הפולחן במקומות הקדושים בירושלים. ישראל הכחישה את הטענה כי היא אינה שומרת על הסטטוס-קוו בהר הבית. שר החוץ, לפיד, דחה האשמות לפיהן המשטרה העלימה עין מתפילת יהודים שקטה באתר, בשעה שמספר שיא של 4,625 יהודים עלו להר במהלך חג הפסח. עם הביקורים באתר נמנה ביקור פרובוקטיבי במיוחד של חבר הכנסת בן גביר בשיאה של המתיחות בעיר. אף שלפיד הביע אי נוחות מהמדיניות האוסרת על יהודים להתפלל במקום הקדוש ביותר ליהדות, הוא אישר כי ממשלת ישראל ומערכת הביטחון עודן מחויבות לשמירה על הסטטוס-קוו כשחזר על הצהרת נתניהו מ-2015, "מוסלמים מתפללים, אחרים מבקרים". ישראל נקטה החודש מספר צעדים, להפגנת מחויבותה להבטחת הגישה אל המקומות הקדושים בירושלים, חרף המתיחות הגוברת. שר הביטחון, גנץ, בחר שלא להטיל כמקובל סגר מלא על הגדה בשבעת ימיו של חג הפסח, והגביל את גישתם של מבקרים יהודים אל הר הבית בעשרת הימים האחרונים של רמדאן. כמו כן, ישראל ביצעה כמה וכמה מעצרים בקרב ארגוני ימין קיצוני. כמה פעילי הארגונים תכננו להקריב קורבנות פסח בהר, ואף לחלק מענקים לאלו שמצליחים לעשות כן, או נעצרים עם קורבנות בידי המשטרה. עוד מנעה ישראל את צעדת הדגלים הפרובוקטיבית, דרך שער שכם בירושלים, שתדלקו ארגוני הימין, תוך חשש מערכת הביטחון מהשתתפותו העיקשת של חה"כ בן גביר בצעדה, לאחר שחמאס איימה כי תתקוף את ישראל אם הצעדה תתקיים. בתום חודש הרמדאן צפויות ירדן וישראל לכנס את הוועדה המשותפת לענייני ירושלים במטרה להגיע להסכמה על כמה צעדים שיש לנקוט כדי למנוע את הישנות האלימות בהר הבית. ירדן, שהיא האפוטרופוסית הרשמית של המקומות הקדושים בירושלים, התוותה שורה של דרישות בנוגע למעמדו של המתחם, ובכללן דרישה מישראל לחזק את הווקף המוסלמי, שאותו ירדן מנהלת, ולוודא שיהיה אחראי לכל הביקורים של לא מוסלמים במתחם. דן רותם, מנהל פרויקטים ב"תכלית", מסביר כי "האירועים שהיינו עדים להם החודש, מהווים דוגמה נוספת לאתגרים המתמשכים הניצבים בפני המשך הסטטוס-קוו. מאז 2003, כניסתם של יהודים להר הבית אינה מתואמת עם הווקף ולכן אנשי הווקף רואה בהם 'פולשים'. נוסף על כך, הדינמיקה הפוליטית בימין הישראלי דוחפת לכיוון זכות התפילה בהר הבית... ממשלת ישראל הנוכחית טיפלה רק באופן חלקי בסוגיה זו, לצד סוגיות נוספות שעלולות לאיים על היציבות, אך גם מאמציה המשמעותיים ביותר של הממשלה לא הספיקו - צעירים מוסלמים סברו כי האתר הקדוש אינו מוגן בידי אף שחקן מוסלמי אמיתי, ולכן התגייסו באופן אורגני, וגם ביוזמת חמאס וארגונים אחרים, לעימותים עם ישראל".בצל תקופת החגים הרגישה במיוחד, עמד הסטטוס-קוו במקומות הקדושים בירושלים למבחן רציני. ישראל אמנם הפגינה בשטח את דבקותה בסטטוס-קוו, אולם אין ספק כי חלה בו שחיקה מתמדת בשנים האחרונות. המגמות הדתיות והלאומניות בישראל כרסמו דרך קבע בסטטוס-קוו, כאשר הגישה החופשית אל המקומות הקדושים בירושלים שימשה ועודנה משמשת כניצול סוגיות מדיניות, במסווה דתי, להזנת לאומנות ולפגיעה בסיכוי לפתרון של שתי מדינות. הפרמטרים הרלוונטיים לנושא זה במדד שתי המדינות הם פרמטר "המקומות הקדושים" ופרמטר "הסיכוי לפתרון של סוגיות ליבה – ירושלים". אלו נותרו ללא שינוי החודש וערכם עומד על 6 ו- 5, בהתאמה.
|
|
|
|
בחמאס מנצלים את העימותים בירושלים לטובת החלשת הרשות הפלסטינית
בתגובה לאירועים בהר הבית, שיגרו החודש פלגים פלסטינים מספר רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה ומלבנון. השיגורים עוררו חשש כי הצדדים נמצאים על סף לחימה נוספת. על אף שהאירועים בירושלים חיזקו את חמאס, שניצלה את החיבור הישיר שיצרה בין ירושלים לבין עזה לטובת מינוף פוליטי, הביעו שני הצדדים עניין ברור במניעת הסלמה נוספת. ישראל ביצעה תקיפות אוויריות מוגבלות כתגובה לשיגור רקטות מעזה ב-20 באפריל, אך נמנעה מתגובה צבאית לאחר שרקטות נוספות שוגרו פחות מ-48 שעות לאחר מכן. במקום זאת, הודיע שר הביטחון, גנץ, על סגירה בת יומיים למעבר ארז להולכי רגל וחסם בכך את כניסתם של 12,000 פועלים מעזה לישראל. חמאס בחרה, לפחות כלפי חוץ, בטון ונימה חריפים בהתנהלותה עם פלגים יריבים ברצועה. התנועה אף עצרה עשרות פעילי ג'האד אסלאמי, במקביל להעברת המסרים למצרים ולישראל כי היא אינה מעוניינת בהסלמה. עם זאת, חתרה חמאס באופן פעיל לניצול המתיחות בירושלים כדי לעורר תמיכה בה בירושלים ובגדה המערבית וכדי להעצים את מעמדה, תוך ערעור על סמכותן של הרשות הפלסטינית ושל ירדן במקומות הקדושים. בני שיחו של אבו-מאזן מקטאר וממצרים, בהם מחמוד א-סיסי, בנו של הנשיא המצרי, דחקו בו וברשות הפלסטינית לקיים שיחות ישירות עם מנהיג חמאס, הנייה, על דרכים למניעת עימות כולל עם ישראל. הניה ניהל החודש מגעים ישירים עם בכירים במודיעין המצרי, עם שליט קטאר, השיח' תמים בן חמד אאל ת'אני, עם שר החוץ הקטארי, עם מזכ"ל הליגה הערבית, אחמד אבו אל-ע'יט, עם שר החוץ של עומאן, סיד בדר אל-בוסעידי, ועם תור וונסלנד, המתאם המיוחד מטעם האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון. לדברי הפרשן הפלסטיני, מוחמד דראגמה: "המשבר בירושלים העניק נקודות זכות נוספות לחמאס בעיני העם הפלסטיני והקהילה הבין-לאומית. חמאס הפכה למרכז הדיפלומטיה החדש, ואילו הרשות הפלסטינית הפכה יותר ויותר למשותקת ומבודדת. חמאס התגלתה כגורם היחיד המסוגל ליזום מלחמה או שלום עם ישראל, בהיותה 'הקול החדש' של ההתנגדות הפלסטינית. מסר זה מהדהד ברחובות הפלסטינים."הפופולאריות של חמאס והשפעתה על התפתחות האירועים בקרב הפלסטינים בעזה, בגדה ובירושלים, הביאו לשינוי הכרחי באסטרטגיית ההרתעה של ישראל. עד עתה הבדילה ישראל לרוב בין החזיתות השונות, אך המציאות המשתנה דורשת נקיטה של גישה דינמית ו"מניעתית" יותר, לצד צעדים לחיזוק סמכותה של הרשות הפלסטינית שנשחקה לאורך שנים, גם בשל מדיניותן של ממשלות ישראל הקודמות. ערכו של הפרמטר "סיכויים לפרוץ מלחמה", במדד שתי המדינות, וערך גבוה שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות, יורד החודש מ-4 ל-3.5, היות שחמאס וישראל מגלות איפוק לנוכח המבחן המשמעותי למחויבותן לשמירה על הרגיעה היחסית השוררת כבר כמעט שנה. בה בעת, ערכו של הפרמטר "משילות (עזה)", שגם בו מעיד ערך גבוה על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות, עולה החודש מ-3 ל-4. עלייה זו משקפת משילות "יעילה" ברצועת עזה.
|
|
|
|
נוכח המשבר בקואליציה, עולה הסבירות להיענות לדרישות נוספות של הימין והמתנחלים
בחודש אפריל המשיכה העלייה החדה במספר אירועי אלימות מתנחלים נגד אזרחים ורכוש פלסטינים, על רקע גל הטרור, שעורר את הסנטימנט הלאומני הישראלי. על אף שניכר אימוץ נימה חריפה בידי שרים ישראלים, כאשר גינו אלימות מתנחלים, ממשיכה מגמת הרחבתן של ההתנחלויות. ראש הממשלה, בנט, התעמת בנושא החודש עם כריסטיאן אמנפור, מגישה ברשת CNN, תוך המעטה בהיקף התופעה, התייחסות אליה כמוגבלת ל"מיעוט קטנטן" והתנגדות מצידו לתיוג ההתנחלויות כ"שטח כבוש". בתוך כך, צעדו החודש אלפים אל המאחז חומש שפונה בהתנתקות, זאת בניגוד לפקודה צה"לית, שאסרה את הפגנתם ובניגוד לחוק ההתנתקות האוסר על שהות ישראלים בשטח שפונה. בצעד שהבליט את חוסר האונים של הצבא בתגובתו לצעדה הבלתי חוקית, התלוו אל המפגינים חיילי צה"ל, שהתעמתו עם פלסטינים בכניסות אל הכפרים הסמוכים, בורקה ובזריה, בעוד הצעדה נמשכה (תוך הפרת הוראות הצבא והחוק). בינתיים, האירועים הפוליטיים, בהם אובדן הרוב הדחוק של הקואליציה החודש, עלולים לגרום לממשלת ישראל להיענות בקרוב לכמה דרישות מפתח של הימין והמתנחלים, בניסיון למנוע עריקות נוספות של חברי הקואליציה הימניים, שביססו את ישיבתם בקואליציה המקרטעת על סוגיות, כגון אישורי בניה בהתנחלויות וחיבור של מאחזים בלתי חוקיים לרשת החשמל. במקביל לכך, פורסמה החודש חוות דעת חריגה של משרד המשפטים, אשר קובעת כי ניתן לחבר יישובים בלתי חוקיים בגדה המערבית אל רשת החשמל בכפוף להגדרתם כ"בעלי אופק הסדרה". קביעה זו צפויה להביא לתהליך, שיסתיים באישור לספק חשמל לקומץ מאחזים ישראליים בלתי חוקיים ול-15-10 כפרים פלסטיניים בשטח C. בשל התמשכות אלימות מתנחלים ובשל חוסר המעורבות המתמשך של ישראל בנושא, נותר ערכו של פרמטר "אלימות מתנחלים" במדד שתי המדינות, שערך גבוה שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות, ללא שינוי החודש ועומד על 8. ערכם של שני פרמטרים נוספים, "תכנון התנחלויות" ו"בניית התנחלויות", שגם בהם מצביע ערך גבוה על ירידה בהיתכנות הפתרון, עולה החודש ל-5 ול-4, בהתאמה, ומשקף את המדיניות הישראלית הנוכחית, שמגלה איפוק ביחס לסוגיית ההתנחלויות. עם זאת, ערכו של המדד "הפקעת אדמות פלסטינית / מתן מעמד חוקי להתנחלויות", שגם בו מעיד ערך גבוה על ירידה בהיתכנות הפתרון, יורד החודש ל-4 בשל כוונה ומהלכים שונים להסדרת כמה מאחזים בלתי חוקיים. במקביל לכך, ערכו של הפרמטר "התנחלויות בירושלים", שאף בו מעיד ערך גבוה על ירידה בהיתכנות הפתרון, עולה החודש ל-4 עקב החלטה להאריך את השהיית פינוין של כמה משפחות פלסטיניות מבתיהן בשייח' ג'ראח.
|
|
|
|
מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים על בסיס פתרון שתי-המדינות
|
|
|
|
|
|
|
