חברים יקרים,
בעוד המלחמה באוקראינה נמשכת, ממוקדת תשומת הלב של הקהילה הבין-לאומית, ובצדק, בייצוב המצב באירופה. בינתיים, הסכסוך כאן לא נעלם, וגם לא עומד במקום. אנחנו רואים מה קורה שם כשאין תהליך מדיני. אסור שזה יקרה גם פה.
|
|
|
|
אירועים אלה מורידים את מדד שתי-המדינות ב—5.6% בפברואר (המדד יורד ב-0.32 נקודות, מ-5.65 ל-5.33).
|
|
|
|
כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.
|
|
|
|
פסיקת ביהמ"ש בעניין שייח ג'ראח עשויה להרגיע (זמנית?) את האלימות לאחר שבועות של מתח
המחאות נגד הפינוי הקרב של פלסטינים משכונת שייח ג’ראח הפכו החודש לאלימות, לאחר שחה"כ איתמר בן גביר הקים לשכה מאולתרת בשכונת שייח ג'ראח, בטענה לטיפול משטרתי לקוי בביטחונם של תושבי השכונה היהודים – מה שהצית בפועל אלימות גדולה אף יותר. הפרובוקציות של בן גביר גררו גינויים מצד רבים בישראל, לרבות ראש הממשלה, נפתלי בנט, וגורמים ביטחוניים בכירים, אשר הזהירו כי פעולות "מסוכנות וחסרות אחריות" שכאלה מאיימות על היציבות באזור כולו. שייח ג’ראח הפכה ל-"חבית חומר נפץ" של מתחים וחזית המסמלת את המאבק על עתידה הפוליטי של ירושלים. מחאות אלימות פרצו כמעט מדי לילה החודש. כמו כן, נרשמו עימותים בין משטרת ישראל למפגינים פלסטינים בשער שכם ב-28 בפברואר, בזמן חגיגות המוסלמים את המסע הלילי של מוחמד, בהם גם נפצעה ילדה בת 11 מרימון הלם משטרתי. פינויה המתוכנן של משפחת סאלם מביתה עוכב לאחר שהשבוע פסק בית המשפט העליון כי המשפחות הפלסטיניות לא יפונו עד שיוסדרו זכויות הקניין במקום. ההחלטה עשויה להביא לרגיעה, ולו זמנית, במתיחות שנרשמה החודש בשכונה ובמזרח ירושלים כולה.
|
|
|
|
אף שפינוין של כמה משפחות פלסטיניות אחרות משייח ג’ראח היווה מרכיב מרכזי ביציאה למבצע "שומר החומות" במאי 2021, אותתו ישראל וחמאס לגורמים מצריים, כי הן אינן מעוניינות בעימות בשלב זה. למרות אזהרתה כי המשך האלימות בשייח ג’ראח עלול להצית סבב לחימה חדש, נמנעה חמאס עד עתה מפעולות כלשהן, שעלולות להצית את הלחימה, בשעה שמתקיימים צעדים כלכליים והומניטאריים לטובת תושבי עזה.
למתיחות במזרח ירושלים "תרמו" החודש גם תוכניותיה המתקדמות של ישראל לבנייתן של 400 יחידות דיור בשכונת גילה ותקציב של מיליארד שקלים, שאושר למיזמי תשתית המחברים בין התנחלויות במזרח ירושלים לבין מערבה, לרבות תוואי הרכבת הקלה. יוזמה אחרת, להרחבת הגן הלאומי באגן העיר העתיקה, על חשבון שטחים במורד הר הזיתים, שבבעלות הכנסיות הנוצריות, נגנזה זמנית בעקבות תגובתם החריפה של כנסיות ושל פעילים מרכזיים, שדחו את התוכנית בטענה כי מדובר בניסיון נוסף לביסוס הריבונות הישראלית באזור זה ולהדרת הנוכחות הלא יהודית ממנו.
|
|
|
|
ההתפתחויות במזרח ירושלים החודש עוררו גל גינויים בין-לאומיים, אשר התייחסו לפינוי משפחות פלסטיניות משייח ג’ראח כאל הפרה של החוק הבין-לאומי. ארה"ב, מצדה, דחקה בישראל לצנן את המתיחות במזרח העיר והביעה חשש מהידרדרות נוספת של המצב לקראת חודש הרמדאן. ישראל אותתה על מאמץ להכלת התסיסה האפשרית בחודש הקדוש למוסלמים כאשר הודיעה כי לא תציב מחסומים ברחבת שער שכם לאחר העימותים האלימים שפרצו בשל הצבתם ברמדאן אשתקד. החודש, מדד שתי-המדינות מציג פרמטרים חדשים על השיח הציבורי, הישראלי והפלסטיני, ודעת הקהל הבין-לאומית, וערכם החודש עומד על 6, בשל העובדה כי אירועי אלימות במזרח ירושלים שתודלקו על ידי הפרובוקציות של הימין, דווקא מגבירים את השיח הציבורי על פתרון הסכסוך והצורך בפתרון שתי המדינות. כמו כן, לאור החלטת בית המשפט העליון בעניין שייח ג'ראח, פרמטר החיים האזרחיים בירושלים עולה החודש מ-4 ל-5.
|
|
|
|
בעוד הגדה המערבית נמצאת על סף רתיחה על רקע אלימות מתנחלים מתמשכת, הולך ופוחת האמון בהנהגתה של הרשות הפלסטינית
מתיחות נרשמה החודש גם בשטחים. לצד עימותים בין פלסטינים לבין כוחות ישראליים, שפרצו בנקודות חיכוך בגדה בתגובה להתפתחויות בשייח ג’ראח, הפעולות החריגות של צה"ל בשכם וב ג'נין ואירועי אלימות מתנחלים שנמשכו גם החודש, נראה כי האמון בהנהגתה של הרשות הפלסטינית מתערער. תור וונסלנד, שליח האו"ם למזרח התיכון, ציין בתדרוך על ההתפתחויות במועצת הביטחון של האו"ם כי "גורמים אלה מחריפים את הפרגמנטציה בגדה המערבית, חותרים תחת הרשות הפלסטינית ושוחקים עוד יותר את הסיכויים לשלום".
|
|
|
|
בפברואר נמשכה העלייה החדה באירועי אלימות של מתנחלים קיצוניים כנגד אזרחים ורכוש פלסטיניים. השר לביטחון הפנים עמר בר-לב מתח ביקורת, במכתב לשר הביטחון גנץ, על אמירתו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, לפיה חיילים אינם נדרשים להתערב במתקפות של מתנחלים על פלסטינים והביא לדיון ער בנושא. ביקורתו של בר-לב ביחס למדיניות המעורפלת, המתווה את תחומי האחריות והשיפוט של צה"ל ושל משטרת ישראל במקרים אלה, הביאה את צה"ל, בסופו של דבר, להבהיר כי על חייליו הסמכות והחובה להתערב כדי לעצור תקריות אלימות, על אף כי המשטרה אחראית לביצוע מעצרים.
|
|
|
|
השילוב בין החיכוכים הגוברים בין הפלסטינים למתנחלים ולכוחות הביטחון הישראליים ולבין מחאות על עליית המחירים והאינפלציה ברשות הפלסטינית, שפרצו בחברון ובבית לחם החודש, שיקף, לדברי פרשנים, תרעומת הולכת וגוברת כלפי ההנהגה הפוליטית הפלסטינית בסוגיות מקומיות ופוליטיות. חוסר היציבות הפנימית ברשות עלול להעניק רוח גבית לתמיכה בחמאס ובארגונים אסלאמיסטיים מיליטנטיים אחרים ולמוטט את היציבות שקיימת עד כה בגדה.מדד שתי-המדינות משיק החודש את פרמטר אלימות מתנחלים. זהו פרמטר חדש, שערך גבוה שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי-המדינות. ערכו של פרמטר זה החודש, 7, משקף את המתקפות הרבות, שביצעו מתנחלים ישראלים, ואת אי התערבותן של הרשויות הישראליות במתרחש. ערכו משקף את הדחיפות בהשגת פתרון שתי-המדינות לסכסוך.
|
|
|
|
האופטימיות הפלסטינית דועכת לאחר אמירתו של גנץ, לפיה תהיה לפלסטינים "ישות" ולא מדינה
שר הביטחון בני גנץ אמר החודש כי לפלסטינים תהיה, בסופו של דבר, "ישות", ולא מדינה. הבחנה זו הנחיתה מהלומה קשה על האופטימיות הפלסטינית ביחס לתפקידו של גנץ כדמות המובילה במאמצים לייצר אופק מדיני. בנאום, שנשא בוועידת מינכן לביטחון, אמר גנץ כי הישראלים והפלסטינים ימצאו את עצמם, ככלות הכול, ב-"פתרון של שתי ישויות", שבמסגרתו ישראל "מכבדת את הריבונות ואת המשילות הפלסטיניות". לאחר שדחקו בו להבהיר את בחירת המילים הנ"ל, ציין גנץ כי התפיסה המקובלת של פתרון שתי-המדינות יוצרת "אשליה" של חזרת ישראל לגבולות 1967. דברי גנץ מזכירים את אמירתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שדיבר לפני 27 שנים על "ישות פלסטינית, שתהיה פחות ממדינה". גנץ, שמיוחסת לו השאיפה להיות "רבין הבא", תומך במוצהר במגעים בין ישראל לבין הפלסטינים והגן החודש על שתי פגישותיו הפומביות והמתוקשרות עם נשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, באומרו כי הן משרתות את האינטרס הישראלי. לדברי הפרשן מוחמד דראגמה: "הצהרותיו של גנץ היו מאכזבות עבור ההנהגה הפלסטינית ברמאללה, שסמכה על יכולתו לחולל שינוי בזירה הפוליטית בישראל". בהקשר זה, הצהיר השר הפלסטיני לעניינים אזרחיים, חוסיין א-שיח', אשר נפגש עם גנץ ועם לפיד, כי "אין פרטנר לשלום בישראל" ותיאר את המגעים עם גורמים ישראליים כחלק ממסגרת עבודה של "ניהול משא ומתן עם האויב".
|
|
|
|
בד בבד עם אמירות אלה, המליצה המועצה המרכזית הפלסטינית להשעות את ההכרה בישראל עד להכרתה במדינת פלסטין. המלצת המועצה סמלית בעיקרה ונעדרת תוקף רשמי כל עוד אבו מאזן מסרב ליישמה. אף על פי כן, משמעותה הפוליטית ניכרת, לדברי דראגמה, שהוסיף כי, "היא ממחישה עד כמה הייאוש בנוגע לפתרון, המאשר את מעמדה של פלסטין כמדינה, השתרש עמוק בתודעתו של כל פלסטיני. מצב זה משאיר פתח לגישות אחרות, חדשות". ואכן, הקיפאון בתהליך השלום הביא להצעה אחת להתאמות בפתרון שתי-המדינות. יוסי ביילין, שר המשפטים לשעבר ויו"ר יוזמת ז'נבה, וד"ר היבה חוסייני העלו החודש הצעה לפתרון קונפדרציה בין שתי המדינות, המבוססת בעיקרה על הסכם ז'נבה מ-2003. במקביל לכך, תור ונסלנד, שליח האו"ם למזרח התיכון, ציין בפני מועצת הביטחון של האו"ם כי "אין תחליף לתהליך פוליטי לגיטימי" וכי נדרש "מהלך נחרץ לאתחול המסלול בדרך למשא ומתן משמעותי לשלום, על רקע חוסר היציבות ההולך וגובר". מדד שתי-המדינות משיק פרמטר נוסף החודש סביב המגעים הרשמיים בין ישראל לבין הפלסטינים. ערכו של פרמטר זה עומד החודש על 5 מתוך 10. למרות העלייה הניכרת בחודשים האחרונים במגעים הבילטרליים הרשמיים בין הצדדים, פוחתת היכולת לשמור על אופק דיפלומטי בין הצדדים בשל הרטוריקה הפסימית של המנהיגים הפלסטינים ועקב ההמעטה הישראלית בערכן של הציפיות הפלסטיניות לקבלת מעמד של מדינה.
|
|
|
|
תשומת לבו של העולם מופנית לאוקראינה, אך אמירות בין-לאומיות משמעותיות נשמעות גם ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני
תשומת הלב העולמית הופנתה החודש אל רוסיה ואל אוקראינה וכך סוגיות ישראליות-פלסטיניות נדחקו לרוב אל שוליו של השיח הבין-לאומי. עם זאת, גורמים רשמיים בקהילה הבין-לאומית לא הפסיקו להתבטא בנושא שלנו. שרי החוץ של צרפת, גרמניה, מצרים וירדן ערכו פגישה מרובעת בוועידת מינכן לביטחון והדגישו מצדם את "ההתחייבות לתמוך בכל המאמצים להשגת שלום הוגן, בר-קיימא וכולל המממש את זכויותיהם הלגיטימיות של שני הצדדים על בסיס פתרון שתי-המדינות". לקראת ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן באזור, הצפוי להיערך במהלך השנה, נפגש שר הביטחון בני גנץ עם סגנית הנשיא קמלה האריס בשוליה של ועידת מינכן לביטחון ודן איתה, בין היתר, ב-"חשיבותם של צעדים בוני אמון כלפי הפלסטינים". החודש נפגשו גם חברי קונגרס אמריקאים, ובכללם יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, ננסי פלוסי, עם מנהיגים ישראלים ופלסטינים. בנאומה בכנסת, שבה פלוסי והדגישה את התמיכה האמריקנית בפתרון שתי-המדינות. משלחת אחרת, שבראשה עמד קווין מקארתי, מנהיג סיעת המיעוט בבית הנבחרים, נפגשה בישראל עם ראש הממשלה בנט לפני שנסעה לפגישה עם ראש הממשלה הפלסטיני אשתייה ברמאללה. אשתייה הזהיר את חברי הקונגרס מ-"ואקום פוליטי חמור", שעלול להביא לפיצוץ באזור.
|
|
|
|
בו בעת, תיוגה של ישראל כמדינת אפרטהייד על ידי ארגון אמנסטי העולמי נתקל בתגובות מעורבות בעולם. מדינות מערביות, לרבות ארה"ב, בריטניה, גרמניה ואוסטרליה, דחו את טענת הארגון הלא ממשלתי כי ישראל כופה מדיניות אפרטהייד על הפלסטינים. שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס, דחה את הדו"ח, שפרסם הארגון, וציין כי הוא "מגוחך". משרד החוץ האמריקני ציין כי הוא "דוחה את הדעה לפיה מעשיה של ישראל הם מעשי אפרטהייד" והזהיר מפני אימוץ של "מוסר כפול" ביחס לישראל. מאידך, מדינות נוספות, בהן מדינות ערביות, התייחסו בחיוב לדו"ח. גורמים ישראלים מודאגים מכך שהאו"ם יקבל, בסופו של דבר, את נרטיב "מדינת האפרטהייד". בהמשך לכך, הודיעה ישראל החודש כי לא תשתף פעולה עם חקירתה של הוועדה המיוחדת מטעם מועצת האו"ם לזכויות אדם, על הלחימה בחמאס במבצע "שומר החומות". ערכם של הפרמטרים "שחקנים בין-לאומיים – אירופה" ו"שחקנים בין-לאומיים – ארה"ב" במדד שתי-המדינות יורד החודש מ-8 ל-7. ירידה זו משקפת תעדוף גבוה של סוגיות גיאו-פוליטיות אחרות, לרבות הסכסוך בין רוסיה לבין אוקראינה, ברטוריקה הבין-לאומית. החודש, מדד שתי המדינות מציג פרמטר חדש אודות החלטות בין-לאומית ונורמות, וכן ערכו החודש עומד על 6 מתוך 10.
|
|
|
|
הרגיעה השברירית ברצועת עזה נשמרת בעת שישראל עומדת בצעדיה הכלכליים בוני-האמון
חרף המתיחות, שמקורה במזרח ירושלים ובגדה המערבית, נשמרה רגיעה שברירית החודש בין ישראל לבין רצועת עזה, זאת על רקע יישום בפועל של כמה צעדים כלכליים והומניטאריים, שעליהם הכריזה ישראל בחודשים האחרונים. דו"ח ארגון "גישה" מצביע על עלייה של 11 אחוזים במספר היציאות מרצועת עזה דרך מעבר ארז, כחלק מעלייה במספר היתרי הכניסה שמנפיקה ישראל לסוחרים עזתיים. נוסף על כך, הנפיקה ישראל עד עתה 9,300 מבין 10,000 היתרי המסחר שהבטיחה להנפיק. ישראל אף אישרה שינויים במעמד התושבות של כ-3,400 פלסטינים מרצועת עזה, המתגוררים כעת בגדה המערבית. עוד הודיעה ישראל החודש על מרכז כלכלי חדש, שייעל את הליכי היבוא והייצוא של סחורות לעזה וממנה. קטאר ציינה, מצדה, כי היא מובילה מאמצים מול גורמים רלוונטיים להגעה להסכמה בדבר מנגנון חדש להנפקתם ולהפצתם של היתרי עבודה פלסטיניים חדשים בעבור תושביה של רצועת עזה.
|
|
|
|
לצד התפתחויות אלה, הפכה אוסטרליה למדינה המערבית האחרונה עד עתה, שהוסיפה את תנועת חמאס על זרועותיה לרשימה השחורה של ארגוני טרור. בכך מצטרפת אוסטרליה לבריטניה, לארה"ב ולאיחוד האירופי. ישראל בירכה על המהלך, ואילו חמאס גינתה את ההחלטה והתייחסה אליה כאל "משקפת הטיה בוטה" לטובת ישראל. השמירה על הרגיעה השברירית בגבול עם רצועת עזה, למרות ההתפתחויות האלימות החודש, עשויה ללמד על כך שחמאס מאוד לא מעוניינת בעימות צבאי עם ישראל בשעה שצעדים כלכליים והומניאטריים מקודמים בשטח. אי לכך, ערכו של פרמטר הסיכויים לפרוץ מלחמה במדד שתי-המדינות יורד מ-5 ל-4 החודש.
|
|
|
|
מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים על בסיס פתרון שתי-המדינות
|
|
|
|
|
|
|
