חברות וחברים,
אירועי ינואר הבולטים, וביניהם אלימות מתנחלים, מותו המיותר של קשיש פלסטיני ופינוי משפחת סאלחייה מביתה בשייח ג'ראח, משכו תשומת לב בין-לאומית, גררו גינויים ברחבי העולם, סייעו להבלטת דו"ח אמנסטי שהגדיר את ישראל כמדינת אפרטהייד והמחישו את המדרון החלקלק בו אנו צועדים בהקשר לסכסוך. מאידך, פגישותיו של שר החוץ לפיד עם שני בכירים ברשות הפלסטינית, הצהרות שר הביטחון גנץ בזכות ההידברות, וכן דחיית תוכניות הבנייה ב- E1, משקפות תחילת מגמה של התפכחות והבנה שללא אופק מדיני, צפוי לנו סיוט ביטחוני.
|
|
|
|
כותרות ינואר:
אירועים אלה הביאו לעליה וירידה בחלק מהמדדים, ועל כן מדד שתי המדינות נותר על 5.65, כפי שהיה בחודש דצמבר 2021.
|
|
|
|
כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.
|
|
|
|
אלימות המתנחלים מביאה לביקורת רחבה בזירה הבינלאומית, אך גם בחלקים מממשלת ישראל
מספר חברי ממשלה אימצו טרמינולוגיה תקיפה יותר בגינוי אירועי אלימות מתנחלים שבלטו החודש ותיארו את התקריות האלה כמעשי טרור. הגינויים התקיפים מצד בכירים מאותתים על כך שישראל מתייחסת לעלייה במתקפות המתנחלים האלימות ברצינות וכתופעה שממשיכה לעורר ביקורת בין-לאומית ולייצר דיון משמעותי יותר בשיח הציבורי הישראלי. עמר בר-לב, השר לביטחון הפנים וחבר ועדת ההיגוי של "יוזמת ז'נבה", גינה מתקפה אלימה, שכוונה נגד פלסטינים ונגד פעילי שמאל ישראלים בכפר בורין, אשר ביצעו מתנחלים מהמאחז הבלתי-חוקי גבעת רונן. בר-לב תיאר את המתקפה כ"פעילות של ארגון טרור". התקרית גררה גינויים בהיקף רחב מכל קצוות הקשת הפוליטית, כולל גינויים זהירים יחסית מצד שרים מהימין וראש הממשלה נפתלי בנט. בתגובה למתקפה אחרת, בחווארה, שבה נפצע ילד פלסטיני בן שלוש באורח בינוני, הצהיר שר הביטחון, בני גנץ, כי "מי שמיידה אבנים, מצית רכבים ומשתמש בנשק קר או חם הוא טרוריסט". במקביל לכך, הפגינו אלפי מתנחלים במאחז חומש, שפונה לפי חוק במהלך ההתנתקות, לציון חודש לפיגוע הירי הקטלני, שהתרחש בסמוך לו. המפגינים התגודדו באזור כמה פעמים במהלך החודש שעבר, תוך מעבר בוטה על החוק הישראלי ותוך עקיפת מחסומים של צה"ל.
למרות שינוי ניכר בנימה שבה מגנים שרי הממשלה את אלימות המתנחלים, נותרים הפרמטרים הנוגעים להתנחלויות ולביטחון בגדה המערבית במדד שתי המדינות, ללא שינוי החודש.
|
|
|
|
בתגובה ללחץ דיפלומטי, ישראל דוחה למועד בלתי ידוע את תוכניות הבנייה ב-E1
המנהל האזרחי דחה החודש למועד בלתי ידוע את הדיון בהרחבת מעלה אדומים, לעבר אזור E1 הרגיש בשל היותו חיץ בין דרום הגדה המערבית לצפונה. הנימוק שנמסר לדחייה היה "חוות דעת של כמה פקידים במנהל האזרחי". שר הביטחון ורה"מ סירבו להגיב על כך. עם זאת, במקביל להתפתחות המבורכת, קידמה ועדת התכנון של מחוז ירושלים תוכניות להקמתן של 3,557 יחידות דיור חדשות במזרח ירושלים. במסגרת התוכנית ייבנו 1,465 יחידות דיור בין גבעת המטוס לשכונת הר חומה, מה שמהווה איום ישיר על הרצף הטריטוריאלי בין מזרח ירושלים לבין בית לחם. התוכנית קודמה לשלב "ההפקדה", כך שנדרש אישור נוסף אחד בלבד לפני היתרי הבנייה.
|
|
|
|
ההחלטות הללו מדגישות את היעדרה של מדיניות ישראלית אחידה בכל הנוגע להרחבת ההתנחלויות. באופן זה, מתקבלות החלטות על בסיס "כל מקרה לגופו", מה שמעצים את השפעתם של שחקנים חיצוניים על הנושא. נראה כי ישראל הגיבה ללחץ הבין-לאומי הגובר באמצעות תיעדוף של בנייה בהתנחלויות השוכנות בגבולותיה המוניציפליים של מזרח ירושלים המסופחת. התפתחויות אלו מצביעות על התפקיד המכריע שממשיכה הקהילה הבינלאומית למלא בצמצומם של צעדים חד-צדדיים של ישראל באזורים בעלי רגישות מדינית גבוהה, כמו שיח' ג'ראח, סילוואן וח'אן אל-אחמר, שבו הביא הלחץ הבין-לאומי לדיווחים על פשרה במסגרתה יועתק המאחז הבדואי 300 מטרים בלבד ממיקומו הנוכחי.
ישראל אמנם נסוגה מתוכניות ההתנחלות באזור E1 בעקבות לחץ בין-לאומי, אך ההתקדמות במיזמי התנחלות נוספים החודש ממתנת את השפעתה של התפתחות זו. אי לכך, הפרמטרים הנוגעים להתנחלויות ולשחקנים הבין-לאומיים במדד שתי המדינות נותרים בעינם החודש.
|
|
|
|
פגישת שר החוץ ורה"מ החליפי לפיד עם בכירים פלסטינים עשויות להוות בסיס לפריצת דרך מדינית
שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, נפגש החודש עם מאג'ד פראג', ראש המודיעין הפלסטיני ו השר לעניינים אזרחיים חוסיין א-שייח , ואותת בכך על כניסתו למגרש המדיני בערוץ הפלסטיני. פגישותיו של לפיד עם שניים מהמקורבים ביותר לאבו-מאזן עשויות לסמן את הרחבת הדיאלוג אל מעבר לסוגיות ביטחוניות וכלכליות. לדברי הפרשן הפלסטיני, מוחמד דראגמה: "הפגישות מלמדות כי ישנו חלק בממשלת ישראל שעודנו מאמין בפתרון מדיני וכי לפיד, שעשוי להתמנות לראש הממשלה, נמנה עם החלק הזה ואולי אף ישנה את תמונת המצב הנוכחית". בצד הפלסטיני היו שראו במהלך פגישת הכנה לקראת מינויו של א-שייח' כנציג למשא ומתן עם ישראל, תפקיד אשר נותר בלתי מאויש מאז מותו של סאא'ב עריקאת. א-שייח' ציין כי הפגישה עם לפיד "פתחה את הדלת" להרחבת השיחות הדיפלומטיות והוסיף: "הבהרתי לשר לפיד כי חשוב שיהיה אופק מדיני בינינו לבין הישראלים". לפיד שב וציין כי הוא סבור שיש להיכנס לתהליך מדיני עם הפלסטינים, ואף חזר על רצונו לשכנע את עמיתיו בממשלה כי זאת הדרך הטובה ביותר לשירות האינטרסים של ישראל. מאמציו של לפיד לשכנע את הפלסטינים לעכב הליכים משפטיים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ( ICC), עשויים לתרום ליכולתו לשכנע את חבריו לממשלה לשקול מחדש את עמדותיהם בנוגע לשיחות השלום. לפיד אמר גם כי אינו שולל פגישה עתידית עם אבו-מאזן, אך הוא אינו מוצא כעת צידוק לכך. במקביל לכך, גינתה חמאס את המגעים בין ישראל לבין הפלסטינים והגדירה אותם כ-"בגידה" בעם הפלסטיני וכסימן המעיד על "עומק התהום שאליה נפלה הרשות הפלסטינית". חברי כנסת מהימין מתחו אף הם ביקורת על הפגישות עם בכירים פלסטינים. בהקשר זה, הזהירו מפלגות האופוזיציה כי "ויתורים מסוכנים על ביטחון ישראל הם רק שאלה של זמן". פגישותיו של לפיד עם הבכירים הפלסטיניים הן צעד חיובי לקראת מעורבות מדינית רחבה יותר ומביאות לעלייתו של פרמטר המשא ומתן הבילטרלי הישראלי-פלסטיני במדד שתי המדינות מ-4 ל-5.
|
|
|
|
רא"ל (במיל') גדי אייזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר, מזהיר את ישראל מפני היסחפות למציאות של מדינה אחת דו-לאומית
הרמטכ"ל לשעבר, גדי אייזנקוט, הזהיר בראיון לבן כספית ב"מעריב" כי ישראל נסחפת אל מציאות דו-לאומית וכי היעדר חזון בקרב פוליטיקאים ישראלים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני מביא לערעור האקלים המדיני. איזנקוט אמר כי "צריך לשנות את המציאות, כי היא מובילה למדינה אחת, שהיא הרס החלום הציוני" והוסיף כי "דור אבוד" של צעירים פלסטינים הוא "פצצה מתקתקת". לדבריו, "השאלה היא לא האם תהיה התפרצות נוספת, אלא מתי, באיזו זווית ובאיזו עוצמה. אין סיכוי שזה לא יקרה, בזמן ובמקום הכי פחות נוחים לנו." המכון למחקרי ביטחון לאומי ( INSS), כלל אזהרה דומה בהערכה האסטרטגית לשנת 2022, שפרסם החודש, וציין כי הקיפאון בתהליך השלום מציב אתגר ישיר ורציני "לחזונה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית" כאשר התסכול ההולך וגובר בקרב הפלסטינים מביא להתגברות השיח על מדינה אחת דו-לאומית. בדוח שפרסם המכון, מצוין כי "הזירה הפלסטינית אינה זירה משנית, שניתן להכילה באמצעות אשליות ריקות מתוכן על 'צמצום הסכסוך'". שר החוץ לפיד הזהיר כי בשנה הקרובה נהיה עדים למאמץ אדיר לתיוגה של ישראל כמדינת אפרטהייד והצביע על קמפיינים נגד ישראל ב- ICC ועל מועצת האו"ם לזכויות אדם, שהקימה ועדת חקירה קבועה לבחינת יחסה של ישראל לפלסטינים. כסנונית ראשונה, קיבלנו השבוע את דוח ארגון אמנסטי הבין-לאומי הקובע כי ישראל מקיימת משטר אפרטהייד כנגד הפלסטינים. חרף האזהרות הנוקבות, שהושמעו החודש בנוגע לחלופת המדינה האחת, נותר פרמטר דעת הקהל בישראל במדד שתי המדינות יציב החודש וערכו הוא 6.
|
|
|
|
העולם דורש תשובות מישראל על נהלי המעצר בשטחים, בעקבות מותו של קשיש פלסטיני-אמריקאי
מדיניות המעצרים המנהליים של ישראל הביאה לעלייה בביקורת הבינלאומית החודש בעקבות כמה וכמה תקריות בולטות החודש, ובראשן מותו של עומר עבד אל-מג'יד אסעד, אזרח פלסטיני-אמריקני בן 80. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), אסעד היה אחד משלושה קשישים פלסטינים, שמתו בשלוש פעולות צבאיות נפרדות בגדה המערבית בתוך שבועיים בלבד. אזרחותו האמריקנית של אסעד משכה תשומת לב רבה יותר ביחס למקרים כאלה וכן הביאה לסיקור נרחב יותר לאירוע גם בתקשורת הישראלית. בהקשר זה, ביקשו ארה"ב והאו"ם " הבהרה" באשר לנסיבות מותו. גם החלטתה של ישראל להאריך את מעצרו של נער פלסטיני החולה במחלה כרונית קשה משכה תשומת לב. הנער, אמל מועמר נח'לה, סובל מהפרעה עצבית-שרירית נדירה ועצור יותר משנה, ללא אישום או משפט, בהתאם למדיניות המעצרים המנהליים השנויה במחלוקת של ישראל. הנער, אשר בשל מצבו הבריאותי מנוע מלקבל חיסון לקורונה, נדבק בנגיף ונמצא במצב בריאותי קריטי. מדיניות ישראל גררה ביקורת גם כאשר הישאם אבו-הואש, פועל בניין בן 40 העצור במשך יותר משנה, ללא אישום או משפט, סיים שביתת רעב בת 141 ימים, לאחר שפקידים ישראלים ופלסטינים חתמו על הסכם לשחרורו שיתרחש בחודש הבא. הידיעות על שחרורו הקרב של אבו-הואש עוררו את זעמם של חברי כנסת מהימין, המאמינים כי המקרה מהווה תקדים בעבור מאות פלסטינים נוספים העצורים במעצר מנהלי, לרבות חמישה עצירים השובתים כעת שביתת רעב. בהיעדר שינויים מערכתיים רחבים במדיניות המעצר של ישראל, לא חל החודש שינוי בפרמטר הנורמות הבין-לאומיות הבסיסיות ובפרמטר האסירים הפלסטינים שבמדד שתי-המדינות.
|
|
|
|
כישלון הניסיונות להעלאת סוגיות ישראליות-פלסטיניות לדיון במועצת הביטחון של האו"ם משקף שינוי בעמדות החברות
המאמצים הפלסטיניים והבין-לאומיים להעלאת הדיונים בסכסוך הישראלי-פלסטיני במועצת הביטחון של האו"ם לדרג שרים נחלו כישלון החודש, כאשר פרט לישראל ולרשות הפלסטינית, כמעט כל המדינות לא שלחו את נציגיהן הדיפלומטים הבכירים אל הדיון הייעודי בנושא. נורבגיה, המכהנת כנשיאת המועצה התורנית בחודש ינואר, ציינה כי התכוונה "לשפר את המיקוד ואת הצורך למצוא פתרון מדיני" לסכסוך. גאנה הייתה החברה היחידה במועצה ששלחה את שר החוץ שלה לדיון. איחוד האמירויות, שהצטרפה אל מועצת הביטחון של האו"ם החודש, מתחה ביקורת מתונה יחסית על ישראל, בעוד שגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומאס-גרינפילד, מתחה ביקורת על המועצה בשל התמקדותה המוגזמת בישראל. זאת הפעם הראשונה בשנים האחרונות, שבה לכל החברות במועצת הביטחון יש קשרים דיפלומטיים עם ישראל. נוכחותן של בנות ברית חדשות של ישראל במועצה עשויה לרכך את נימתה בסוגיות ישראליות-פלסטיניות. בד בבד עם הדיון במועצת הביטחון, התקיימה החודש פגישה וירטואלית בין נציגי הקוורטט לענייני המזרח התיכון, שהסכימו כי יש להעלות את פעילותם לדרג שרים. בצל תסכולם מקצב ההתקדמות במעורבות האמריקנית, פונים הפלסטינים יותר ויותר אל גורמים בין-לאומיים כדי להתניע לחץ על ישראל במסגרת המאמצים לשלום. שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, מתח החודש ביקורת על הנשיא ביידן בשל התקדמותו ה"איטית מדי" בנושא השלום ומפני שלא הפעיל די לחץ על ישראל, כך שתזנח את "מדיניותה הדוחה את פתרון שתי המדינות ואת המשא ומתן לשלום". לדברי הפרשן הפלסטיני, מוחמד חוואש: "ברור שהממשל האמריקני אינו משקיע די מאמצים להנעתו של תהליך השלום. נציגיו גילו כי דלתו של ראש ממשלת ישראל חסומה ואין להם כל עניין בפריצתה". עוד הוסיף חוואש כי בהיעדר סיכוי לשינוי מהותי בכל הנוגע לשלום, מצפה הרשות הפלסטינית ל"מעורבות רבה יותר" של הממשל האמריקני בסוגיות אחרות, כמו סוגיית ההתנחלויות. בצל הביקורת הגוברת, שוחח השבוע מזכיר המדינה בלינקן עם אבו מאזן ועם יאיר לפיד כדי להמחיש שארצו לא זנחה את הנושא. שגריר ארה"ב בישראל, תום ניידס, הצהיר מצדו כי לא יבקר לעולם בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית ואף הזכיר שוב את תמיכתו של ממשל ביידן בפתרון שתי המדינות. מדד שתי המדינות ממשיך לנטר את השפעת המעורבות הבינלאומית בפורומים שונים. עם זאת, פרמטר השחקנים הבינלאומיים ופרמטר מעורבות הצד השלישי נותרים ללא שינוי החודש וערכם עומד על 8 ועל 7, בהתאמה.
|
|
|
|
נושאים נוספים בסדר היום של חודש ינואר:
- המאמצים הדיפלומטיים המוצלחים להבטחתה של הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס, למרות המתיחות המתמשכת בגדה המערבית, בירושלים וברצועת עזה, מצביעים על כך שלאף אחד מהצדדים אין אינטרס כעת בהסלמה ועימות. בשל כך, ערכיהם של שלושה פרמטרים - סיכויים לפרוץ מלחמה (בעזה), מתקפות הפלסטינים (בעזה) ופעולות צבאיות של צה"ל (בעזה), יורדים החודש מ-6 ל-5.
- נציגיהם של שישה פלגים פלסטינים קיימו שיחות פיוס בתיווך אלג'יריה החודש, שלא הושגה בהן פריצת דרך. פרמטר יחסי פת"ח-חמאס במדד שתי המדינות נותר ללא שינוי וערכו עומד על 3.
|
|
|
|
מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים על בסיס פתרון שתי-המדינות
|
|
|
|
Think we missed something this month? Send us tips and comments here.
|
|
|
|
|
|
|