|
מה משמעות הביטוי "העם הנבחר" ומה הן השלכותיו? האם זהו מונח שמחבק את השוני, או אולי דווקא ביטוי גזעני המגלם תפיסות אנטי-הומניסטיות? או אולי זו מטאפורה שמדרבנת אותנו להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו? ריאיון עם ליאור טל שדה, מרצה באסכולות, ראש בית המדרש "קולות" וממייסדי הישיבה החילונית של בינ"ה.
|
|
|
|
|
מעמד הר סיני. תחריט משנת 1723
|
|
|
|
משחר בריאתה של היהדות עוררה סוגיית "העם הנבחר" תהיות והתנגדויות. רעיון זה, המהווה אבן יסוד ביהדות, וביטויים כמו "אתה בחרתנו" או "עם סגולה", המופיעים בתורה פעמים רבות, באים לידי ביטוי גם בקטעי תפילה שונים, ומשמשים נדבך מרכזי בשיח ההגותי-פילוסופי-תיאולוגי, דתי וחילוני, יהודי ושאינו-יהודי כאחד. גם "אור לגויים", ביטוי המבטא את ייעודו של עם ישראל כמורה הדרך הרוחני והמוסרי של העולם כולו, ומקורו בנביא ישעיהו, מעורר תהיות, ובמידה שווה – עוינות והתרסה. מדוע נבחר, במעמד הר סיני, דווקא עם ישראל? מה משמעות הבחירה? מה נגזר ממנה?
בעידן הפוסט-מודרני נתפס רעיון "העם הנבחר" כביטוי לגזענות ולתפיסות אנטי-הומניסטיות. אך האם הבחירה בבני ישראל כעם האלוהים מעידה על עליונותו האינטלקטואלית-מוסרית, או אולי הופכת אותו לשליח בעל כורחו, הנושא על גבו צלב תיקון-עולם, מבודל ונרדף, "עם לבדד ישכון"? כך או אחרת, סוגיה זו נוגעת בעצב רגיש, מטריד ומעורר אי-נחת רבה.
|
|
|
|
"בתוך הדת היהודית הובן הביטוי 'עם בחירה' ונגזרותיו – 'עם סגולה' או כמו שנאמר 'קדושים תהיו' – בשתי דרכים אשר מייצגות גישות עומק שונות מאוד. האחת, הטורדת רבים בחלקיה החילוניים של היהדות, גורסת כי אלוהים בחר את עם ישראל כעם מיוחד, ומְיוּחדוּת זו טבועה בו. לשם הקצנה – תינוק יהודי שונה מתינוק שאינו יהודי", אומר ליאור טל שדה, ראש בית המדרש "קולות" וממייסדי הישיבה החילונית של בינ"ה, התנועה ליהדות חברתית."זו גישה שקשה לי לחיות איתה בשלום, וכנגדה התריסו רבים, בהם י"ח ברנר, שנתן בפי גיבור ספרו 'מכאן ומכאן' את המילים: "אני – בהנאה חריפה ותַאֲוָנִית הייתי מוחק מן הסידור של העברי בן-הדור את ה'אתה בחרתנו' בכל צורה שהיא. עוד היום הייתי עושה זאת: מגרד ומוחק את הפסוקים הלאומיים המזויפים עד לבלי השאיר זכר. כי הגאוה הלאומית הריקה
|
|
|
|
וההתפארות היהדותית מחוסרת-התוכן לא תרפא את השבר, והמליצות הלאומיות לא תועלנה".
ברנר מכוון לתפיסת העליונוּת המכונה "הגנום היהודי".
"כן, זו תפיסה אימננטית, לא פשוטה, שקיימת לאורך ההיסטוריה היהודית, ומייצגיה הבולטים הם רבי יהודה הלוי, מהוגי הדעות החשובים בימי הביניים, והרב קוק. היא גורסת, שבמעשה הבריאה יש מדרגות היררכיות, כשבתחתית נמצאים חפצים דוממים, אחר כך נמצא מה שצומח, מעליהם – עולם החי, ומעל כל אלו – האדם. במקום רם ונישא מעל כל זה ניצב היהודי שנברא אחרת, ויש בו ניצוצות של קדוּשה וביטויים מסוג זה".
|
|
|
|
|
הגנום היהודי. תיאוריה בדלנית מסוכנת או עובדה מדעית
|
|
|
|
בעצם, הרב קוק ורבי יהודה הלוי אוחזים בתיאוריה הבדלנית של היהדות כקהילת-דם. הרב קוק קבע, שההבדל בין נשמה יהודית לנשמת הגויים גדול מההבדל בין אדם לבהמה. ובספר "הכוזרי" כותב רבי יהודה הלוי: "לא ישווה הגר לבן-ישראל מלידה". הוא מדבר על "כמי שעשהום מזן אחר", ואי-אפשר שלא לתהות במה שונה תפיסתם מתפיסות גזעניות אחרות?
"זו שאלה במקומה, בוודאי בחיים של פוסט-טראומת השואה. השוני המרכזי הוא, שרובם המכריע של האוחזים בה יאמר: 'כל מה שקיים בעולם, אלוהים ברא'. כלומר, מיקומנו בפסגת ההיררכיה אינו נותן לנו זכות לנהוג בגסות, באלימות, או בצורה הרסנית כלפי מי שתחתינו. להיפך, מוטלת עלינו אחריות יתרה שמחייבת אותנו להיות אור לגויים, להוביל דרך, כמו שנאמר לאברהם: 'ויתברכו בך כל משפחות האדמה'. זו תפיסה היררכית שעלולה להוליד עיוותים, אך במהותה היא חיובית. על עם ישראל, כעם הנבחר, מוטלת משימה שהוא מחויב למלא בעולם, ויש דברים שרק יהודי יכול לעשות".
למשל?
|
|
|
|
"לחבור למדרגה האלוהית. להגיע לדרגת נבואה. זו סוג אחד של תפיסה, שאולי מקוממת את רובנו, אבל אוחזים בה רבים ויש לה מפלגות מייצגות בכנסת. אבל יש גם תפיסה אחרת, שונה בתכלית, שאינה חדשה, ומצויה לכל אורך ההיסטוריה היהודית. הרמב"ם, שהיה אולי האישיות החשובה ביותר ביהדות מסוף תקופת התלמוד, היה מייצגה הבולט, והוא גרס ש'אתה בחרתנו' אינו עניין אימננטי, גנטי או גזעי. רוצה לומר: בחרת בנו, השווים לכל אדם, למלא משימה. כל מי שחושב שהמשימהשהוטלה עלינו חשובה וטובה, יכול ומוזמן להצטרף, ויש לזה פרוטוקול – הלכות גיור".
|
|
|
|
זו השקפה הפוכה לזו של רבי יהודה הלוי והרב קוק.
"לחלוטין. הרמב"ם מרמז שמתגיירים לא רק שווים, אלא אולי שווים יותר, מפני שהם בחרו ביהדות. הרמב"ם חוזר לספר בראשית – שמתחיל בכך שכל בני האדם נבראו בצלם אלוהים ולכל המינים אותו האב – ואומר: רק אם אותה קבוצה מסוימת תבצע את המשימה, היא תתעלה במדרגות הרוחניות. זו הסיבה שכתוב 'קדושים תהיו', בלשון עתיד. אין פה קשר דם גנטי לאלוהות, אלא בחירה ותנאי בצידה – אם תמלאו את משימותיכם, תהיו לממלכת כהנים וגוי קדוש. זו גישה שעדיין מְשַמֶרֶת את 'אתה בחרתנו' ואת 'עם סגולה', אבל נותנת משמעות שֶקַל יותר להזדהות איתה ולהתחבר אליה".
סוגיית הבחירה, יש לומר, מונחת בבסיסה העמוק של האנטישמיות. בספר "מיין קאמפף" מתאר אדולף היטלר את השמדת העם היהודי כפתרון הסופי לסוגיית דילמת הנִבְחרוּת. אבל התפיסה שמייחדת, מבדלת ומדגישה את עליונותו המוּלדת לכאורה של העם היהודי, היא מסוכנת, לדעת טל שדה, עקב שלל סיבות אחרות: "יש בי התנגדות פנימית עמוקה כלפי תפיסה זו, ואני סבור שהיא שקרית ומסוכנת. בהלכה וגם בפוליטיקה הישראלית יש לא מעט דוגמאות לעוולות שמכוּונות כלפי גויים, שהן תולדה ישירה של תפיסת עולם זו. בסופו של דבר זה עלול להוביל לכוחניות לא-מבוקרת ולניצול".
|
|
|
|
|
מיין קאמפף. השמדת העם היהודי כפתרון סופי לסוגיית דילמת הנִבְחרוּת
|
|
|
|
זה מעניין, כי אם נחזור למקור וניגע בשורשיו מתוך קונטקסט רחב של מציאות פוליטית-חברתית, ניתן לומר שזו תפיסה שנולדה מעמדת-חולשה ולאו דווקא מעמדת-כוח – עם של נוודים, מיעוט נרדף אשר נתון לחסדי זרים ומאיימת עליו סכנת חיסול, מוצא נחמה במחשבה שהוא נבדל, טוב ומוסרי יותר, עליון. זה מאפשר להפוך את הסבל לנסבל, לא?
"כשאין לך מדינה משלך, כשהעם שלך מפוזר במקומות שונים, מעמדו נחות, זכויותיו נרמסות, וכל כמה שנים יש מקרי אלימות, פוגרומים וגירוש, אין ספק שהמחשבה שאתה מיוחד ועליון היא מנחמת. אבל, וזה 'אבל' גדול, מה קורה כשאתה מקבל כוח לידיים? כשפתאום יש לך מדינה, ריבונות וצבא? זו תחושה מסוכנת שעלולה בקלות להוביל לדברים איומים. אני מבין מדוע ברנר, מההוגים החשובים ביותר של היהדות-החילונית-הומניסטית, ניסח בחריפות את דבריו על מחיקת המילים 'אתה בחרתנו' מהסידור העברי. יש פה בעיה אמיתית".
גם הגישה השנייה אינה חפה לחלוטין מיוהרה.
"אני יכול לחיות בשלום עם המחשבה שכל בני האדם נולדו בצלם ולכן הם שווים, רק שעלינו הוטלה משימה וזה מה שמייחד אותנו. זה גם מה שעמד בבסיס המחשבה על מדינת ישראל כחברת מופת שמטרתה לתרום ולהיטיב".
ויש גישה שלישית, מאוחרת יותר, חילונית, שמתייחסת לכל זה כאל משל.
|
|
|
|
"נכון. זו גישה שנטועה עמוק במאה ה-20, על אף שאפשר לראות ניצוצות שלה כבר אצל שפינוזה. במרכזה, האלוהות כמטאפורה. אני לא מדבר על החילוניות שמתעלמת מהיהדות או מתנכרת לה, אלא לזו הרואה בה חלק מהתרבות שלנו ומבקשת לחיות אותה בדרכה, ללא חובת קיום מצוות. בתוך הזרם החילוני, כל הסיפור הזה של 'אתה בחרתנו', שכתבו בני אדם, נועד ללמד אותנו משהו על עצמנו, על מקומנו ועל תפקידנו בעולם. מה הם ניסו לומר? מה היו החלומות האוטופיים שלהם? הפרשנות שלנו היא שתקבע את הכוונה. אין לזה תשובה אובייקטיבית, מפני שזו רק מטאפורה שיצרו בני אדם".
|
|
|
|
כלומר, משמעות הבחירה היא בעצם הרצון להניע אותנו להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו?
"בדיוק. לחיות ולפעול כאילו אנחנו העם הנבחר. אני רוצה להתעכב לרגע על המושג 'כאילו', שיש נטייה לזלזל בו, אבל למעשה יש לו חשיבות עמוקה. יש הרבה דברים שאנחנו עושים בכאילו, ובדרך מגיעים למקומות חשובים בנפש. זה, למעשה, מושג מרכזי מאוד ביהדות הרוֹוֵח בכתבי חז"ל. בתלמוד הבבלי, מסכת קידושין, נכתב: 'אדם צריך לראות עצמו כל הזמן כאילו חציו חייב וחציו זכאי והמעשה הבא שלו יכריע לכף זכות או חובה'. במסכת סנהדרין במשנה נכתב: 'כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו'. זה מושג עמוק, וכשאנחנו מיישמים אותו על 'אתה בחרתנו', אנחנו אומרים: אתה כאילו בחרתנו, אנחנו כאילו עם סגולה, ואוי ואבוי אם נתבלבל ונחשוב שזו המציאות. עלינו ללכת אל עומק התודעה של עם סגולה, ולהתכוונן ולהשתדל להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו, לגרום לכך שאומות העולם יתגאו בנו ויתברכו בנו כל משפחות האדמה.
"אנשי היהדות-החילונית-ההומניסטית נדרשו לאתגר שמציב בפניהם המושג 'העם הנבחר'. ברנר חשב שיש למחוק ולהעלים אותו, אבל זו לא הייתה גישתו של ביאליק. אני אומר, בואו נראה ביהדות תרבות, ובסיפוריה משום אגדות עומק שמבקשות ללמד אותנו משהו על החיים. מה זה אומר להיות יהודי וחלק מהעם היהודי כשהדת היהודית, במובן ההלכתי, אינה סיפור חייך? במה אתה יהודי, ומה משמעות תורת ישראל והגמרא עבור יהודי חילוני? איפה עובר קו הגבול בין חיבור לעבר לבין הדתה? י"ח חיים ברנר, מ"י ברדיצ'בסקי ואריך פרום נולדו כולם לתוך משפחות שאמרו 'יש אלוהים', ולתוך לימודי יהדות שהסבירו להם מהי יהדות. בשלב מסוים, עבור כל אחד מהם, מסיבותיו-שלו, אלוהים מת, ונשאלת השאלה: מה עושים עם זה? האם משבר האמונה גורם לכך שתעזוב הכל? הם בחרו אחרת, והבחירות שלהם, שאותן אנחנו מנסים להבין גם בקורס, שונות ומרתקות".
|
|
|
|
הצטרפו אלינו לסדרת המפגשים עם ליאור טל שדה: "יהדות חילונית הומניסטית",
סדרת מפגשים חדשה שתתקיים בזום לייב החל מ-3.3.21, בימי רביעי, בשעה 10:00לתכנית המפגשים והמועדים לחצו כאן >>
|
|
|
|
|
|
|
