חופש הבחירה – אמת או אשליה?
ראיון עם ד"ר בלתזר רועי תירוש – מרצה באסכולות בסדרה "עד הקצה",
חוקר מוח ויועץ רפואי לחברות ביוטכנולוגיות
|
|
|
|
האם הבחירות שלנו, וכתוצאה מהן מעשינו, הם תולדה של רצון חופשי, כפי שסבר הרמב"ם, או אולי צדק שפינוזה, שטען כי חופש הבחירה והרצון אינם אלא אשליה, וכי את מחשבותינו ומעשינו קובעים חוקי הטבע? עקרון הבחירה החופשית, הגורס כי אדם בוחר כרצונו בטוב או ברע, ובידיו לחזור בו ממעשיו, להשתחרר מכבלי עברו, ממנהגיו ומהרגליו ולהשתנות, מושתת על הנחת יסוד מרכזית שמלווה את תולדות האנושות ועומדת גם בבסיס הדתות המונותיאיסטיות – האדם אחראי למעשיו. בניגוד לגישה זו גורסת התפיסה הדטרמיניסטית, כי באדם שולט כוח עליון, אשר קובע את התנהגותו וגוזר את גורלו.
השאלה אם חופש הבחירה הוא אמת או אשליה העסיקה ומעסיקה הוגי דעות, תיאולוגים, פסיכואנליטיקנים וחוקרים בתחומי המדעים, מהעת העתיקה ועד ימינו. "זו אחת השאלות הגדולות בתחומי חקר המוח והפילוסופיה", אומר ד"ר בלתזר רועי תירוש. "יש לנו נטייה ורצון לייחס את הבחירות ואת ההחלטות שלנו לעצמנו, אבל זה מורכב, מפני שהמדע הוכיח שתהליכים המתקיימים במוח מובילים להכרעות מסוימות, ופעמים רבות אנחנו מודעים להן רק בדיעבד".
|
|
|
|
|
חופש הבחירה – אמת או אשליה?
|
|
|
|
ד"ר תירוש נסמך על ניסוי מהפכני ומעורר מחלוקת שערך ב-1983 הפסיכולוג האמריקאי, בנג'מין ליבט, מחלוצי חקר התודעה. המחקר בחן את שאלת חופש הבחירה מההיבט הנוירולוגי, ובכך שלף את העיסוק בשאלת המוסר מידיהם הבלעדיות של תחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והתיאולוגיה. הפעילות המוחית של הנבדקים נוטרה כשהתבקשו לבצע פעולה מוטורית פשוטה על פי בחירתם, ולתעד את רגע ההחלטה על ביצועה. מהממצאים עלה, ששברירי שנייה לפני זיהוי תודעתי של ההחלטה לפעול, המוח כבר "התניע" את הפעולה. הניסוי הבהיר, כי התודעה אינה משוחררת מכבלי הביולוגיה, אלא קשורה בה, ועל אף שהותיר מקום לספק, הציתו הממצאים דיון סוער בנוגע לבחירה החופשית.
איך זה עובד?
"המוח שלנו דומה מאוד למוחות של יונקים. הוא אינו גדול או בעל שטח פנים רב יותר משלהם. הקורטקס (קליפת המוח) שלנו מפותח מאוד, כמו של קופי-האדם, אז מה בכל זאת 'מותר האדם מן הבהמה' בהקשר זה? כשמדברים על הקורטקס, אפשר לראות מבנים הקשורים לזיכרון, לעיבוד רגשות ולמודעוּת לסביבה שאנו חיים בה. זה כמובן הרבה יותר מורכב, אבל אפשר לומר שבאזור הזה של המוח מתרחשים התהליכים המודעים. בכל רגע נתון, המוח עובד בארבעה ערוצי פעולה – הערוץ המוטורי, שאחראי על תנועת השלד ותפיסת הגוף; ערוץ הבקרה, שבו עוברים מסרים בין איברי הגוף לבין המוח; הערוץ החושי, שכולל את חושי הריח, הטעם, הראייה, השמיעה, המישוש; והערוץ הקוגניטיבי, בו פועלים כל האזורים במוח הקשורים לרגש, לבחירה ולהחלטות, ולמעשה, כל מבנה האישיות שלנו, כולל זיכרון ויצירתיות.
|
|
|
|
|
מוצא האדם מן הקוף, אך מה מותר האדם מן הבהמה?
|
|
|
|
"כל ארבעת ערוצי הפעולה פועלים בשתי הקומות – בקורטקס ובסבקורטקס, באזור המודעוּת ומתחת לסף המודעוּת. אנחנו שוגים באשליה שרוב הדברים מתרחשים במישור המודע, אבל המחקר מוכיח אחרת. עיבוד הנתונים הראשוני מתרחש באזורים הלא-מודעים, ולמעשה, רק חלק קטן מגיע לסף המודעוּת. גם כשמדברים על בחירות, בניגוד לְמה שאנחנו נוטים לחשוב, חלק גדול מתהליך עיבוד הנתונים שהוביל לבחירה, לקבלת החלטות ולהכרעה, מתרחש מתחת לסף המודעוּת. אקצין ואומר: אנחנו תמיד בוחרים בדיעבד, אחרי שהמוח למעשה כבר בחר. זה פותח פתח לדיון פילוסופי מרתק".
ולכאוס. אחרי ככלות הכל, ההנחה שהאדם הוא יישות עצמאית היא הנחת יסוד באינספור תחומים. אם המוח, שמורכב מיחידות אשר פעילותן נקבעת באמצעות מטען חשמלי כלשהו, שולט בהתנהגות ובהחלטות שלנו, הרי שהאדם אינו אחראי לבחירותיו ולמעשיו. יש לזה השלכות מרחיקות לכת מבחינה מוסרית, דתית, אתית, משפטית.
"הניסוי של ליבט מעורר מחלוקת, ואין ספק שנותרו הרבה שאלות פתוחות. זה לא פוטר אותנו מאחריות, אבל כן מעניק נקודת מבט נוספת. אגב, ליבט טען שהרצון החופשי בא לידי ביטוי לא בפעולה, שאותה כאמור ניתן לצפות מראש, אלא בהימנעות מפעולה, שאינה באה לידי ביטוי בפעילות חשמלית שמנבאת אותה. אז אולי חופש הבחירה מתבטא בהטלת וטו. זו אפשרות. וישנן גם ההשפעות הסביבתיות: סוג השיח שמתקיים סביבנו ותוֹכְנוֹ, שפה, דימויים, כל אלה משפיעים עלינו גם במישור שמתחת לסף המודעוּת. הם יכולים להשפיע עלינו בקלפי, בבחירת עבודה או בן זוג. רגש הוא שחקן מרכזי מאוד בבחירות שלנו, ופחד, אחד הרגשות העוצמתיים ביותר, הוא גורם שמניע הכרעות. צריך לזכור שהמוח שלנו מוּכְוון להישרדות, ולכן, פעמים רבות הבחירה היא בין הצורך לפעול לבין הימנעות. המוח מוטה לכיוון הרגשות השליליים ולגבי חרדות, ורואים זאת גם בבחירות הפוליטיות שלנו – שיח של חרדה מלוּוה ברגש שקשה מאוד להתעלם ממנו, והוא יכול בפירוש להשפיע עלינו. אולי צריך לתרגל מדיטציה לפני שנכנסים לקלפי".
|
|
|
|
|
מוח האדם מניע פעולות טרום קבלת החלטה מודעת
|
|
|
|
זה נשמע כאילו המוח הוא יישות עצמאית נפרדת. מפחיד.
"אם דיברנו על חושים, בתחום חקר המוח מדברים לפחות על עוד שניים – החוש השישי, שבניגוד לסברה הרווחת אחראי לתפיסת הגוף במרחב, דבר חשוב מאוד בתהליך בניית מודל של תנועה והתמצאות בעולם, והחוש השביעי – כאב, שמטרתו להעביר למוח מסרים על מצב איברי הגוף. כאן אנחנו נכנסים למרחב מסקרן מאוד שמחבר בין חקר המוח לפילוסופיה. אתן דוגמה: כשאני נופל ומקבל מכה וצועק שכואב לי, עיבוד הכאב מתרחש לא בברך, אלא במוח. המוח מתווך לנו את הכאב כמו שהוא מתווך הרבה דברים אחרים. גם את העולם אנחנו מכירים לא כמו שהוא, אלא כפי שהמוח מתווך לנו. אנחנו חושבים שאנחנו אחראים לגורלנו, שאנחנו שליטי העולם, שביכולתנו להשיג מה שאנחנו רוצים, אבל למעשה אנחנו פועלים תחת המטריה של מה שהמוח מנגיש ומאפשר לנו".
האם ליבט צודק, ומה שאנו תופסים כבחירה חופשית אינו אלא תוצאה של פעילות חשמלית במוח? האם מה שמניע אותנו הוא רשתות נוירונים שעוצבו על ידי גנטיקה, ואם רק נפצח את הארכיטקטורה ואת הכימיה של המוח נוכל תיאורטית לִצְפות תגובה לכל גירוי נתון? האם צדק הביולוג האמריקאי ג'רי קוין, שהשווה בין הפעולות שאנו מבצעים ל"פלט מחשב עשוי בשר – המוח שלנו – שחייב לציית לחוקי הפיסיקה"? או אולי צדק ההיסטוריון יובל נח הררי, שכתב בספרו "21 מחשבות על המאה ה-21" כי בעידן ה-Big Data, ככל הנראה ייחשף ש"רצון חופשי" אינו אלא מיתוס, וכתוצאה מכך עלול הליברליזם לאבד את יתרונותיו המעשיים? אין ספק שתפיסה זו מערערת את היסודות, שֶכֵּן, אם האדם אינו יישות אוטונומית האחראית למעשיה, כיצד, למשל, נוכל להעניש רוצח על רצח שביצע אם פעל כך שלא עקב בחירה חופשית, אלא כתוצאה מתהליכים פיסיקליים-פיסיולוגיים?
אם נתבונן בעולם מבעד למשקפי המדעים המדויקים, נראה חלקיקים, שדות וכוחות בלבד, ובני האדם יהפכו ללא יותר מתת-מערכות של יקום פיסיקלי. האם כך הוא ואין בלתו? מדעי ההתנהגות – מאנתרופולוגיה ופסיכולוגיה ועד כלכלה וסוציולוגיה – רואים באדם יישות עצמאית בעלת בחירה המוּנעת על ידי אמונות, רצונות, יעדים ותוכניות שעל בסיסם הוא פועל. תחומים אלה מעמידים בספק את הקביעה שחוקי הפיסיקה והפיסיולוגיה יכולים להסביר את מכלול קשת ההתנהגויות האנושיות. על אף יכולתו של המדע לשפוך אור על המכניזם שמפעיל את גופנו, נראה כי אין עדיין תשובות לשאלות כמו: מדוע אנו מגיעים בזמן לפגישה שקבענו? מדוע צרכנים מגיבים להוזלת מחירים? מדוע הצבענו למפלגה זו או אחרת – שאלות הקשורות לתחומי הנפש. כעת עומד לרשותכם חופש הבחירה מה לעשות עם המידע הזה.
|
|
|
|
|
|
|
