חברות וחברים,
עם סיומה של 2021, ניתן לראות עד כמה ממחישות האלימות הגוברת בשטחים והרחבת ההתנחלויות את הדחיפות, עבור הישראלים והפלסטינים כאחד, להגיע לפתרון שתי המדינות. שתי ההנהגות אמנם נוקטות צעדים חיוביים מוגבלים כדי לשפר את המצב הביטחוני של הישראלים והמצב הכלכלי של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, אך בהיעדר תהליך מדיני לא נראה שינוי אסטרטגי באופק. במקביל, מסתפקת הקהילה הבינלאומית בניסיון למזער נזקים, ותו לא.
התנודות, שידע מדד שתי המדינות ב-12 החודשים האחרונים, מראות, בניגוד ל-2020, שיפור קל והדרגתי בתנאים שיאפשרו את פתרון שתי המדינות, אך ללא שום צעד משמעותי לקראת היעד. המשיכו לעקוב אחרינו גם בחודש הבא, במהלכו נפרסם מהדורה מיוחדת של המדד לסיכום 2021, שתכלול גם תוצאות סקר מיוחד שנערך בקרב קוראינו.
|
|
|
|
כותרות דצמבר:
אירועים אלה העלו את מדד שתי המדינות ב-1.8 אחוזים בדצמבר (עלייה של 0.1 נקודות, מ-5.55 ל-5.65).
|
|
|
|
כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.
|
|
|
|
פגישה שנייה בין גנץ לעבאס נוכח ההסלמה והמתיחות הגואה בגדה המערבית
שר הביטחון, בני גנץ, אירח את נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, בביתו שבראש העין. פגישה זו היא הפגישה הרשמית הראשונה, שנערכה בישראל עם עבאס, משנת 2010. זו גם הפגישה רמת-הדרג השנייה בין השניים מאז הרכבת הממשלה בישראל.
גנץ ציין בפני עבאס כי בכוונתו להמשיך ולקדם צעדים כלכליים ואזרחיים, לרבות תכניות לבנייה פלסטינית בשטח C, אישור להעברתם המוקדמת של 100 מיליון שקלים לרשות הפלסטינית מכספי המסים המגיעים לרשות, וכן אישור להסדרת מעמדם החוקי של 10,000 תושבי השטחים, לרבות 3,500 תושבי רצועת עזה.
|
|
|
|
הפגישה נולדה בעקבות החשש, בעיקר של ארה"ב, מצרים וירדן שהתגברות האלימות בשטחים עלולה להביא להסלמה שתצא מכלל שליטה. בעוד שבצד הישראלי הבליטו את ההיבטים הכלכליים והאזרחיים שנדונו בפגישה, תוך התעלמות מכל הקשר מדיני, צייץ חוסיין א-שיח', השר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית שהשתתף בפגישה, כי השיחה "עסקה בחשיבות שביצירת אופק מדיני, שיביא לפתרון מדיני בהתאם להחלטות בין-לאומיות".
תנועת החמאס גינתה את הפגישה באומרה כי שברה את "רוחו הלאומית של העם הפלסטיני". ביקורת רבה הושמעה בתוך השטחים נגד אבו מאזן, שביקר בביתו של השר האחראי על פעולות הצבא נגד התושבים (ואף הביא לו מתנה) מבלי שזכה לשום הישג משמעותי. בימין הישראלי גינו את הפגישה והביעו חשש כי ביקורו של עבאס מסמן את ראשיתו של תהליך מדיני. במרכז הפוליטי הדגישו את התועלת הביטחונית שישראל מפיקה מהאירוע ובשמאל תמכו בעצם הדיאלוג. הרמטכ"ל, אביב כוכבי, אף צוטט אומר כי בזכות התיאום הביטחוני עם הרשות, נמנעה פעולת צה"ל בג'נין שיכלה לגבות מחיר דמים כבד, כשבפועל את מעצר החשודים ואיסוף אמצעי הלחימה עשו אנשיו של אבו מאזן.
פגישתם של גנץ ועבאס הציבה שוב את פתרון שתי המדינות במוקד השיח הציבורי בישראל. לדברי הפרשן הפלסטיני, מוחמד דראגמה, "אף שהפגישה לא היוותה פריצת דרך בתהליך השלום, היא מסייעת להעצמת הרשות הפלסטינית ולשיפור באמון הנבנה בין שתי הממשלות... צעדים קטנים כאלה עשויים לסייע בבניית גשרים בין הצדדים. בהיעדר תהליך מדיני, מניעת עימות קשה ומניעת קריסתה של הרשות הפלסטינית הן בהחלט יעדים ראויים".
בעקבות ביקורו הנדיר של עבאס בישראל למפגש עם גנץ וההודעה על צעדים חדשים בשטח, שנוקטים שני הצדדים, עולה פרמטר יו"ר הרשות הפלסטינית מ-6 ל-7 ופרמטר המשא ומתן הבילטרלי בין ישראל לבין הפלסטינים עולה מ-3 ל-4.
|
|
|
|
הפיגועים והאלימות מחדדים את המחלוקות על ההתנחלויות
הירי הקטלני באזרח ישראלי, בסמוך למקום בו שכנה ההתנחלות חומש עד לפינוי במסגרת ההתנתקות, עורר קריאות להקמתו מחדש של המאחז שנבנה כולו על אדמות פרטיות של פלסטינים. במקום פועלת ישיבה לישיבה, למרות שעל פי החוק אסורה כניסת ישראלים לשם. כ-15,000 מתנחלים, פוליטיקאים ופעילים מהימין הפגינו החודש במקום ובמקביל הושחת רכוש פלסטיני, לרבות בתי תושבים בכפר סמוך. חיכוכים בין מתנחלים לפלסטינים ולחיילים גברו בשבועות האחרונים ובמקביל דווח על תכניות בניה חדשות, בעיקר באזורים סביב מזרח ירושלים.
תת-אלוף (מיל.) אילן פז, לשעבר ראש המנהל האזרחי ומראשי "יוזמת ז'נבה", אומר ש"אין ספק שההתפתחויות האחרונות אינן תורמות לסיכויי ההגעה להסכם ישראלי-פלסטיני על בסיס פתרון שתי המדינות. הסיכויים להסלמה אלימה נוספת הולכים וגוברים. למרבה הצער, חברי הממשלה התומכים בשלום אינם מדגישים מספיק את הצורך בשינוי המציאות ובהתנגדות לצעדים אלה".
דיון ציבורי פרץ החודש גם בעקבות התבטאותו של עמר בר-לב, השר לביטחון הפנים וחבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה, שציין כי תת-מזכיר המדינה של ארה"ב דנה עימו בסוגיית האלימות של מתנחלים. לעניינים מדיניים, במהלך ביקורה באזור. מספר שרים מהימין זעמו על כך וראש הממשלה בנט הפחית בחשיבותה של אלימות מתנחלים, בכנותו אותה "תופעה שולית". בר-לב טען בתגובה שמותחי הביקורת מתקשים להביט במראה והדגיש את העניין הגובר של הקהילה הבינלאומית בסוגיית לאימות המתנחלים.
משרד החוץ הפלסטיני הביע תמיכה בדיון בנושא וכינה את ההכרה באלימות מתנחלים "צעד ראשון
בכיוון הנכון". במקביל לכך, קרא ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, להתערבות בין-לאומית בסוגיה.
העלייה במספר הפיגועים האלימים נגד ישראלים ופלסטינים החודש מביאה לעלייתו מ-7 ל-8 של הפרמטר "פיגועים פלסטיניים (הגדה המערבית)" ולעלייתו מ-6 ל-7 של הפרמטר "פעולות צבאיות של צה"ל (בגדה המערבית)". שינויים אלה משקפים את המודעות הגוברת לדחיפות, שבה יש להתקדם לעבר פתרון הסכסוך, ככל שגוברת האלימות בשטח.
|
|
|
|
ארה"ב מגבירה את מעורבותה ואת הלחץ על ישראל בנושא ההתנחלויות
ארה"ב הגבירה החודש את מעורבותה באזורנו, חזרה על מחויבותה לפתרון שתי המדינות, והגבירה את הלחץ על ישראל בסוגיות ספציפיות. בכירים אמריקנים, לרבות היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, תת-מזכיר המדינה ויקטוריה נולנד, וראש אגף המזרח התיכון במשרד החוץ האמריקני יעל למפרט, פגשו החודש בכירים בירושלים וברמאללה, בהם ראש הממשלה בנט והנשיא עבאס, והעבירו מסרים חדים נגד האלימות ונגד הרחבת מפעל ההתנחלויות. במפגשיו עם הבכירים האמריקנים, חזר עבאס על קריאותיו לישראל להימנע מצעדים חד-צדדיים המערערים את היתכנות פתרון שתי המדינות. ההודעה האמריקאית לתקשורת לאחר פגישות היועץ לביטחון לאומי כללו את המחויבות לפתרון שתי המדינות ואת המסר לפיו "יש להימנע מצעדים שעלולים לעורר את המתיחות בשטח". לעומת זאת, ההצהרות הישראליות בתום המפגשים לא התייחסו כלל לסוגיה הפלסטינית והתמקדו רק בנושא האיראני. בנוסף ללחץ המדיני הישיר, פרסם החודש משרד החוץ האמריקני את הדו"ח השנתי בנושא הטרור, אשר כלל התייחסות רחבה ראשונה לאלימות המתנחלים, עדות נוספת לחשיבות שמייחסת ארה"ב לסוגיה. במקביל להתפתחויות אלה, חידשה ארה"ב החודש דיאלוג כלכלי רשמי עם הרשות הפלסטינית, וכינסה את ישיבתה הראשונה (והווירטואלית) זה חמש שנים של הוועדה לדיאלוג כלכלי אמריקני-פלסטיני. בכירים משני הממשלים דנו בקשת של נושאים, כגון פיתוח תשתית, גישה לשווקים אמריקניים, הרחבת הקשרים העסקיים בין הצדדים וכן מכשולים העומדים בפני הפיתוח הכלכלי הפלסטיני. בשני הצדדים מצפים כי השיח יתרחב ובחודשים הקרובים אף ניתן יהיה לראות את תוצאותיו בשטח. המעורבות האמריקנית המשמעותית יותר מביאה לעלייתו של פרמטר "שחקנים בין-לאומיים – ארה"ב" מ-7 ל-8 החודש. חרף צעדים חיוביים לחידוש הדיאלוג הכלכלי, נותר פרמטר "כינון המדינה הפלסטינית – כלכלה" ללא שינוי והוא עומד על 4 נוכח המצב העגום של הכלכלה הפלסטינית.
|
|
|
|
חלופת המדינה האחת צוברת תאוצה בשיח הפלסטיני
היעדר תהליך שלום מביא ליותר ויותר התבטאויות בצד הפלסטיני על חלופת המדינה האחת. בכיר פת"ח הגולה, מוחמד דחלאן (יריבו של אבו מאזן ומי שנחשב לאחד מהמועמדים לרשת אותו), הצהיר החודש כי פתרון שתי המדינות (בו תמך בעבר) הפך ל"אשליה", ואמר כי יהיה "מוכן לבחון את פתרון המדינה האחת כאופציה מאתגרת". במקביל, הודעת חמאס החודש ציינה כי "פתרון שתי המדינות מתפוגג וישראל אינה מותירה הזדמנות ליישמו". תוצאות סקר חדש, שפרסם המרכז הפלסטיני למדיניות ולסקרים ( PCPSR) החודש, מראות כי הרוב המכריע של הציבור הפלסטיני (59%) מאמין כי פתרון שתי המדינות חדל להיות מעשי או ישים בשל הרחבת ההתנחלויות. עם זאת, נותר פתרון שתי המדינות הפתרון המועדף לסכסוך בקרב הציבור הפלסטיני. לפי PCPSR, שיעור התמיכה בפתרון שתי המדינות עלה ל-39% החודש, בעוד שאר החלופות זוכות לתמיכה מועטה יותר. 61% ציינו כי הם רואים בחיוב את הצעדים בוני האמון האחרונים, עליהם הודיעה ישראל. סקרים נוספים שערכו החודש יוזמת ז'נבה ואוניברסיטת תל אביב הראו כי רוב הישראלים תומכים במשא ומתן עם הפלסטינים, כש-51% תמכו אף בפגישה בין ראש הממשלה בנט לבין הנשיא עבאס. מנכ"ל "יוזמת ז'נבה", גדי בלטיאנסקי, התייחס לתוצאות הסקר וציין כי "הציבור הישראלי לא קונה את מדיניות ניהול הסכסוך של הממשלה והוא גם מציאותי יותר ממנהיגיו. בנט ולפיד צריכים להקשיב לציבור ולהתחיל מיד בתהליך מדיני עם ההנהגה הפלסטינית". על אף השינוי ההדרגתי בשיח על אופציית המדינה האחת, נותר פרמטר דעת הקהל הפלסטינית ללא שינוי והוא עומד על 6. בעקבות הסקרים ועלית הנושא בסדר היום הציבורי והפוליטי, עלה פרמטר דעת הקהל בישראל החודש מ-5 ל-6.
|
|
|
|
גוברת המתיחות בין ישראל לעזה
|
|
|
|
חמאס האשימה שוב ושוב את ישראל ב"גרירת רגליים" בכל הנוגע לשיקומה של רצועת עזה והזהירה מסבב לחימה חדש אם לא יינקטו צעדים לשיפור המצב בשטח. מאמצי השיקום נידונו החודש בפגישתם של שר החוץ לפיד ושל נשיא מצרים א-סיסי בקהיר, שבה הציג לפיד לא-סיסי את תוכניתו, "כלכלה תמורת ביטחון". במקביל לכך, החלה מצרים בשלב השני בפרויקט השיקום הלאומי שלה ברצועה, שיכלול שישה מיזמי דיור חדשים בא-זהראא', בג'באליה ובבית לאהיא וכן שני גשרים. שוודיה תרמה לאונר"א החודש 5.7 מיליון דולר לשיקומה של רצועת עזה, ואילו גרמניה תרמה 21 מיליון דולר לתמיכה בשירותי החינוך והבריאות של אונר"א ברצועה ובגדה המערבית ולשיקום מקלטים ברצועה. כמו כן, קטאר, הרשות הפלסטינית וחברת החשמל ברצועת עזה חתמו החודש על מזכר הבנות בדבר מיזם ארוך-טווח לאספקת גז ישראלי לתחנת הכוח שבעזה. קטר עתידה להשקיע 60 מיליון דולר בהקמתו של צינור הגז, שיוביל גז ישראלי אל התחנה. טרם הושגה הסכמה סופית בנוגע ליוזמה. בהיעדר התפתחויות ממשיות בשטח הרצועה החודש, נותרים הפרמטרים "עזה – מצב הומניטרי", "עזה – סיכויים לפריצת מלחמה" ו"פעולות צבאיות של צה"ל" בעינם החודש ועומדים על 4, 6 ו-6, בהתאמה.
|
|
|
|
מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים על בסיס פתרון שתי-המדינות
|
|
|
|
Think we missed something this month? Send us tips and comments here.
|
|
|
|
|
|
|
