|
"אינטראקטיבי ואפקטיבי"
חמש דרכים ליצירת אינטראקציה משמעותית בינינו ובין הלומדים.ות
|
|
|
|
אינטראקציה במפגש ההנחיה היא רכיב חשוב בתהליך ההוראה והלמידה, הפרונטלית והמקוונת כאחד. היא מגבירה את העניין של הסטודנטים ושל הסטודנטיות במפגש, תורמת ללמידה עמוקה ולהפנמה טובה יותר של חומר הלימוד, יוצרת אווירה של פתיחות ושל ריבוי דעות בכיתה ועוד. ועדיין, מנחים.ות רבים.ות נוטים.ות לוותר על יצירת אינטראקציה או להמעיט בה במפגשי ההנחיה. זאת מחשש שהסטודנטים והסטודנטיות לא ישתתפו, או לחלופין – שישתתפו יותר מדי, על חשבון זמן הקניה יקר או מסיבות אחרות. בכל נקודת זמן אפשר להתחיל להגביר את האינטראקציה בקרב הלומדות והלומדים שלנו. הנה חמישה עקרונות פשוטים שתוכלו ליישם כבר במפגש ההנחיה הקרוב:
|
|
|
|
סטודנטים נבדלים זה מזה בסגנון הלמידה שלהם ובאופן שבו הם קולטים ומבינים את החומר. כדי לאפשר לכמה שיותר סטודנטיות וסטודנטים למצוא פעילות שיתחברו אליה וירגישו נוח להיות מעורבים בה, כדאי לגוון במשימות התרגול, בצורת העברת החומר ובתוצר המופק מהתרגול. לשם כך, ניתן להשתמש בכלי הזום ובכלים אינטראקטיביים נוספים, לפתח דיון כיתתי, להעלות סוגיות שונות לפורום הקורס ולבקש את התייחסות הסטודנטים.ות אליהן, לקרוא מאמר באופן שיתופי, להשתמש בקבצי תרגול שיתופיים ועוד.
|
|
|
|
|
2. הפעלת הלומדים.ות ברמות שונות של חשיבה
|
|
|
|
הוראה המקדמת רמות גבוהות של חשיבה תורמת להבניה עמוקה של ידע בקרב הסטודנטים.ות. ידע כזה יישמר בצורה טובה יותר לאורך זמן ויהיה שימושי גם בהקשרים רבים נוספים. לכן, מומלץ לשלב שאלות או פעילויות ברמות חשיבה שונות בעת הפעלת הלומדים.ות. למשל: סקרים לבדיקת ידע, המרת חומר מילולי לתרשים או לגרף, יישום היבטים של תיאוריה על תיאור מקרה, שיפוט כמותי או איכותי של תוצר כלשהו וכדומה.
|
|
|
|
|
3. הקצאת זמן למחשבה או לעבודה
|
|
|
|
לפעמים אנו מפנים שאלה לקבוצה, ולאחריה משתררת דממה. שקט זה עלולה לגרום לנו ולשאר המשתתפים.ות אי־נוחות. כדי להימנע מכך, נמהר לענות בעצמנו. עם זאת, חשוב לזכור שלסטודנטים.ות שזה עתה למדו חומר חדש, נחוץ מעט זמן כדי להבין את השאלה ולנסח תשובה מתאימה. לכן, כדי לאפשר השתתפות פעילה במפגש, חשוב שנקצה מספיק זמן לחשיבה, לגיבוש עמדה ולהצגתה. כמה זמן? תלוי בשאלה או במשימה, כמובן. תוכלו לאפשר תגובות בעל פה, תוך כדי שימוש בצ'ט בזום או בסמלי ההבעה בזום, ובהתאם לקצב התגובות, להוסיף זמן למשימה או לקצרו.
|
|
|
|
|
4. תרגול הקשבה ושיח בין לומדים
|
|
|
|
כשסטודנטית או סטודנט שואלים שאלה, לא תמיד העמיתים.ות מקשיבים.ות לנאמר. במקרים כאלה, נוצר לא פעם מעין "פינג פונג" בין הסטודנט ששאל לבין המנחה, בעוד הסטודנטים האחרים מתנתקים מרצף השיח. כדי לערב ולשתף גם את שאר הנוכחים.ות, מומלץ להפנות את השאלה לכלל המשתתפים.ות במפגש וכך להפוך את הדיאלוג לרב־שיח. אפשר גם לבקש מהסטודנטים.ות להביע את דעתם.ן על תשובה מסוימת שניתנה: אם הם מסכימים או לא מסכימים איתה, ומדוע. זו גם דרך להרגיל אותם להקשיב זה לזה. מומלץ לעצור ולסכם בקצרה מדי פעם את תשובות הסטודנטים.ות או לבקש מאחד המשתתפים.ות לתמצת בקצרה את הנאמר.
|
|
|
|
|
5. יצירת מרחב בטוח להתבטאות
|
|
|
|
השתתפות אקטיבית בשיעור ודיבור לפני קבוצה כרוכים בדרך כלל ביציאה מאזור הנוחות של המשתתף.ת, ודורשים אומץ מסוים. אחת הדרכים לעודד את הסטודנטים ואת הסטודנטיות להשתתף במפגש באופן פעיל היא לספק להם.ן מרחב בטוח להתבטאות. תוכלו למשל:
- להזמין את הסטודנטים.ות להגיע לכיתה (כשהמפגש פרונטלי) או להתחבר לזום (כשהמפגש מקוון) כמה דקות לפני תחילת המפגש, או להישאר בתומו, ולאפשר שיח חופשי (בזום – ללא הקלטה), וכך לבסס קשרי אמון ולקדם קשרים חברתיים בתוך הקבוצה.
- לתאם ציפיות בנוגע לאופן ההתנהלות במפגשי ההנחיה, הפרונטליים והמקוונים, כמו הקפדה על שיח מכבד וראוי זה עם זה.
- להרבות במתן חיזוקים חיוביים ומבוססים (באופן שניתן ללמוד מהם).
- להציע למשתתפים.ות להגיב לשאלות בתיבת השיח הפרטית.
- כאשר מתרגלים בקבצים שיתופיים, להזמין את הלומדות והלומדים להגיב, ולציין שניתן לעשות זאת באנונימיות.
|
|
|
|
להעמקה נוספת על אודות חשיבות האינטראקציה במפגש, דרכים ליצירת אינטראקציה ועוד, לחצו כאן.
|
|
|
|
מידע, טיפים וכלים נוספים להנחיה תמצאו כאן
|
|
|
|
|
|
|
