LOGOtsi
חברות וחברים,

ב-29 בנובמבר ציין העולם את יום השנה ה-74 לקבלתה של החלטת החלוקה ורבים ממנהיגיו חזרו על הצורך ביישום דחוף של התכנית שהוצעה אז ליישוב הסכסוך - פתרון שתי המדינות. בפועל, לעומת זאת, אירעו מספר התפתחויות בחודש האחרון שלא ממש מקרבות אותנו ליעד. מדד שתי המדינות של חודש נובמבר ירד ב-0.4%, והוא עומד עכשיו על 5.55. הקליקו על הכותרות המופיעות מטה כדי להעמיק בהשלכות הספציפיות של האירועים המדיניים, פוליטיים, משפטיים, חברתיים וכלכליים שהתרחשו בנובמבר, על היתכנות פתרון שתי המדינות.
TSI-Separator-5

 כותרות נובמבר:

מכלול האירועים הוריד את מדד שתי המדינות ב-0.4% באוקטובר (ירידה של 0.02 נקודות, מ-5.57 ל-5.55).
novhev
graph
כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.
TSI-Separator-1

בעיצומה של עליה באלימות מתנחלים, מבקר הנשיא הרצוג במערת המכפלה בחברון ומעניק לגיטימציה לקבוצה הקיצונית המתגוררת בלב העיר

בעיצומן של עליה באלימות מתנחלים, והצגת תכניות בניה חדשה בשטחים, ביקור הנשיא הרצוג במערת המכפלה נתפס כמתן לגיטימציה למפעל ההתנחלות בכלל, וליישוב היהודי בחברון בפרט.

ביקור הנשיא הרצוג במערת המכפלה עורר זעם בקרב הפלסטינים וזכה לביקורת תקיפה מגורמים פוליטיים המזוהים עם השמאל. עימותים פרצו בין פלסטינים לבין כוחות צה"ל לאחר הביקור, שאותו כינה שר החוץ הפלסטיני ריאד מלכי "צעד מתריס, שתכליתו תמיכה  במפעל ההתנחלות". במקביל לכך, קראה חמאס להתססת השטח בגדה המערבית ובירושלים.

היישוב היהודי בחברון, שנמצא סמוך למערת המכפלה, מונה כ-800 איש הגרים בלב עיר המאוכלסת על ידי כ-200,000 פלסטינים. נוכח ריבוי מקרי האלימות באזור והפגיעה היום יומית ברקמת החיים הפלסטינית, הפך המקום לסמל הבולט ביותר של שליטת ישראל על מיליוני פלסטינים.  

HEB1
בתגובה לריבוי מעשי האלימות של מתנחלים נגד פלסטינים וחיילים (עליה של 150% במספר התקיפות מאז 2019), כינס החודש שר הביטחון, בני גנץ, ישיבת חירום לדיון בנושא. גנץ הורה להגביר את האכיפה והנחה לפרסם פקודות מפורשת האוסרות על חיילי צה"ל "לעמוד מנגד" בתקריות אלה. צעדי שר הביטחון מעידים על בחינה מחודשת של הסוגייה ויתכן שהם מבשרים על מדיניות חדשה. עם זאת, נותר עדיין לראות אם ההכרזות מתורגמות לצעדים ממשיים בשטח.

במקביל, המשיכה ישראל החודש לקדם את תכניות בניה בגבעת המטוס, בהר חומה, בשטח E1 ובקלנדיה/עטרות (כולם שטחים שסופחו לירושלים ב-67 או ממוקמים בסמוך לה). נציגים של האיחוד האירופי ושל מדינות נוספות סיירו ב-23 בנובמבר בשטח E1 ובקלנדיה/עטרות והביעו התנגדות חריפה לבנייה באזורים אלה. הבנייה, לדברי נציג האיחוד האירופי, סוון קון פון בורגסדורף, מהווה שלב אחרון בניתוק הגדה המערבית ממזרח ירושלים. בהתייחס לצעדים אירופים החודש, יצוין שבלגיה הודיעה החודש על כוונתה להבחין בין מוצרים מישראל לאלה המיוצרים בהתנחלויות ובתגובה לכך, ביטל סגן שר החוץ, עידן רול, את פגישותיו המתוכננות עם גורמי ממשל בלגים.

תכנית הבניה בשטח E1 (הסמוך למעלה אדומים וחוצה את הגדה לשתים) גררה ביקורת גם מצדם של 25 חברי קונגרס בארה"ב, שכתבו מכתב לשר החוץ האמריקני בו הפצירו בממשל להפעיל לחץ למניעת בנייה באזור. דיון בהתנגדויות לתוכניות קידום בנייתן של 3,426 יחידות דיור בשטח E1 נקבע ל-13 בדצמבר. הדיון מהווה את התחנה האחרונה בדרך לאישור המיזם. בינתיים דווח כי בתגובה לפניה אמריקאית חריפה, הודיעה ישראל על כוונה לא לקדם תכנית אחרת,  לקידום בנייתן של 9,000 יחידות דיור בקלנדיה/עטרות. התכנית אושרה החודש על ידי ועדה מקומית שמורכבת בעיקר מנציגי ימין והחרדים, ועדיין לא ברור אם דיון המשך בוועדה המחוזית, אשר נקבע בדצמבר, אכן יתקיים.

ביקורו של הנשיא בחברון הוריד את פרמטר דעת הקהל הישראלית מ-6 ל-5 החודש בשל תרומתו למתן לגיטימציה למפעל ההתנחלות הישראלי כחלק מהשיח הציבורי המיינסטרימי בישראל. 
HEB2
TSI-Separator-2

פיגועי חמאס בירושלים מגבירים את המתיחות ומרחיבים סדקים פנימיים בקרב הפלסטיני

הפערים הפוליטיים בקרב הפלסטינים נחשפו במלואם החודש, כאשר חמאס ניצלה שני פיגועים בירושלים לחתירה תחת הרשות הפלסטינית, תוך שמירה על הרגיעה בין ישראל לבין רצועת עזה. פעילי חמאס בירושלים היו מעורבים בפיגוע דקירה ובפיגוע ירי שהביא למותו של אזרח ישראלי. את המתיחות הגוברת לאחר הפיגועים ניצלה חמאס לשלהוב תומכיה בגדה המערבית.

צעדה של מאות תומכי חמאס במחנה הפליטים שועפט (המצוי בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים) בעקבות הרצח בירושלים הביאה לעימותים בין הפלסטינים לבין חיילי צה"ל. אירועים אלה התרחשו בד בבד עם הכרזתה של בריטניה על החמאס כולו, לרבות הזרוע המדינית שלה, כ"ארגון טרור". מהלך זה שוחק אף יותר את היתכנותו של פיוס פנים-פלסטיני ומרחיק את שני הכוחות המובילים בחברה הפלסטינית זה מזה. במקביל, חשפה ישראל חוליית טרור של חמאס, שפעלה בגדה המערבית. הרשות הפלסטינית הודיעה, מצדה, על מבצע להשבת השליטה בעיר ג'נין, שהפכה מעוז של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי, אולם במהלך נובמבר לא נכנסו כוחות הרשות למוקדי המתיחות בעיר.

חמאס, בעודה מלבה את המתיחות בגדה המערבית ובירושלים, פעלה ביעילות לשמירה על הרגיעה השוררת בגבול עזה. הסכם בין קטר לבין מצרים, שעל חתימתו הוכרז החודש, יאפשר לדלק מצרי, בשווי עד 10 מיליון דולר, להיכנס מדי חודש לעזה. ישראל הסכימה להסדר, שיאפשר לשלם משכורות לפקידי חמאס מרווחי המכירות של הדלק. משרד העבודה ברצועה, הכפוף לחמאס, פתח החודש את הרישום לתושבים המבקשים היתרי העסקה בישראל. דווח כי אם השקט יישמר, מספרם הנוכחי של היתרי ההעסקה, 7,800, יעלה בשנה הקרובה מעל 10,000 כשתושבי הרצועה מדברים על 30,000 כמספר הנחוץ לשיקום כלכלת האזור.

חתירתה המתמשכת של החמאס תחת הרשות הפלסטינית, שהתעצמה החודש, הביאה לירידתו של פרמטר כינון המדינה הפלסטינית (משילות) במדד שתי המדינות מ-3 ל-2 החודש. 

HEB3
TSI-Separator-2

ישראל מפצירה בקהילה הבין-לאומית להגביר את הסיוע לפלסטינים בוועידת התורמות באוסלו

ועידת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית (AHLC) הוקמה כדי לקדם שיתוף פעולה בין ישראל לבין הפלסטינים וקהילת התורמות, כדי לסייע בהקמת המדינה הפלסטינית במסגרת פתרון שתי המדינות והתהליך שאמור להוביל אליו. עם זאת, כינוס הוועדה החודש באוסלו, שהתקיים בלי אופק מדיני וללא מדיניות ישראלית מוצהרת התומכת בפתרון המוצע, העלה תהיות אשר ליכולתה של AHLC לשרת כיום את מטרותיה המקוריות. יש הסבורים שהוועדה תורמת, שלא במתכוון, להנצחת הכיבוש על ידי המשך מימונו ומיתן פטור לישראל מנשיאה בהוצאות הכרוכות בו.
 
השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסוואי פריג', אמר בכינוס כי הוא אישית תומך בפתרון שתי המדינות ותיאר שורה של צעדים אפשריים לפיתוח הכלכלה הפלסטינית. פריג' אף אמר כי ישראל תהיה פתוחה לעדכון של פרוטוקול פריז (ההסכמים הכלכליים בין ישראל לאש"ף) לראשונה מאז 1994 והציע לכנס את הוועדה הכלכלית המשותפת בחודשים הקרובים לדיון באפשרות זו. ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד שתייה, בירך אמנם על צעדיה הכלכליים של ישראל, אך ציין כי הם יהיו "חסרי תועלת אלמלא יבוצעו בהקשר מדיני, שיוביל לסיום הכיבוש". דוח של ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח (UNCTAD), שפורסם החודש, מעריך כי עלותו הכלכלית המצטברת של הכיבוש הישראלי משנת 2000 מסתכמת ב-57.7 מיליארדי דולרים, יותר מפי שלושה מהתוצר המקומי הגולמי של שטחי פלסטין ב-2019.

AHLC שיבחה את "הצעדים הבונים" של ישראל ושל הפלסטינים ודחקה בצדדים לתרגם את "גישתם המעשית" לשינויים הלכה למעשה. אף על פי שכינוס הוועדה הסתיים ללא התחייבויות פיננסיות ממשיות, הביע שתייה תקווה לפריצת דרך בהקשר זה, באומרו כי קיבל "הבטחות משמעותיות" לחידוש הסיוע, שצנח ב-85 אחוזים מאז 2008, לפי נתוני הבנק העולמי. לאחר הוועדיה, דרבן שר הביטחון גנץ את הקהילה הבין-לאומית להשקיע בשיפור הכלכלה הפלסטינית באופן ש"יתרום לשלום וליציבות וייצור בסיס לעתיד משותף".

הצעדים הכלכליים החיוביים, שעליהם הוכרז בכינוס AHLC החודש, העלו שני פרמטרים
של מדד שתי המדינות: פרמטר פרוטוקול פריז עלה מ-6 ל-7 ופרמטר כינון המדינה הפלסטינית (כלכלה) עלה מ-4 ל-5.
HEB4
TSI-Separator-4
בהיעדר מעורבות אמריקנית אינטנסיבית, פונים הפלסטינים לשחקנים אחרים בזירה הבין-לאומית כדי להניע את ישראל לפתוח בשיחות שלום
נוכח היעדר תהליך מדיני ומה שנתפס כפסיביות אמריקאית בהקשר זה, חידשו הפלסטינים את פנייתם למעצמות אחרות, ובראשן רוסיה וסין. שתי המדינות הביעו רצון להיות מעורבות בהובלת תהליך המו"מ,  וחזרו על תמיכתן בפתרון שתי המדינות והדחיפות בצורך להגיע אליו. נשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, נפגש עם נשיא רוסיה פוטין, וביקש לסייע בהחייאת תפקידו של הקוורטט (פורום המורכב מארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם) בקידום המשא ומתן. קודם לכן נפגשו בכירים רוסיים עם יריבו של אבו מאזן בתוך תנועת הפתח', מוחמד דחלאן, בניסיון לפייס בין המנהיגים הנצים. הסיכויים להצלחתו של מאמץ זה קלושים.

בפגישה עם ברט מק'גרק, היועץ הבכיר של הבית הלבן לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה, קרא
מזכ"ל הליגה הערבית, אחמד אבו אל-ע'יט, לארה"ב להגביר את הלחץ המופעל על ישראל לניהול
משא ומתן רציני עם הפלסטינים ולזירוז פתיחתה מחדש של הקונסוליה האמריקנית בירושלים. לדברי בכירים פלסטינים, אבו-מאזן נותר פסימי בכל הקשור בפתיחתה מחדש של הקונסוליה לאחר שלינדה תומאס-גרינפילד, שגרירת ארה"ב באו"ם שביקרה החודש באזורנו, ציינה כי הממשל האמריקני זקוק לזמן נוסף לדיון בסוגיה עם ישראל.

בה בעת, האשים ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד שתייה, את ישראל בקיפאון בתהליך השלום ואת ראש הממשלה בנט ב"שלושת הלאווים" – לא לפגישה עם אבו-מאזן, לא למשא ומתן ולא למדינה פלסטינית. בדבריו התייחס אשתיה ל"שלושת הלאווים", שציינו את עמדת הליגה הערבית לאחר מלחמת ששת הימים (לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן עם ישראל) תוך החזרה של הכדור אל המגרש הישראלי והטלת האחריות המלאה לקיפאון הנוכחי על ממשלתה.

במקביל לכך בזירה האזורית, נתקלה החתימה החודש על הסכם "חשמל תמורת מים" בין ישראל לבין ירדן ואיחוד האמירויות במחאות ברבת עמון נגד הנורמליזציה עם ישראל והבעת הזדהות עם הפלסטינים. ראוי לציין כי ההסכם אינו כולל את הפלסטינים, אף שהוגדרו תחילה כחלק מקהילת מים מותפלים וחשמל אזורית, שבה תהיינה חברות גם ישראל וירדן. מוקדם יותר החודש, בוועידת האו"ם לשינוי האקלים, אמר ראש הממשלה הפלסטיני כי "הכיבוש הישראלי הוא האיום הקריטי ביותר בטווח הרחוק על הסביבה הפלסטינית" וכי הגבלות, שהטילה ישראל, מונעות את הקמתם של שדות סולריים בגדה המערבית.   

מדד שתי המדינות ממשיך לנטר את תפקידיהם המתהווים ומשתנים של העולם הערבי ושל שחקנים אחרים בזירה הבין-לאומית בהחייאתו של תהליך השלום בין הישראלים לבין הפלסטינים. הפרמטרים הרלוונטיים לנושא זה נותרו החודש ללא שינוי. 
HEB5
TSI-Separator-2
דוחות חדשים חושפים את ממדי המעקב הישראלי אחר בכירים ואזרחים פלסטיני

צה"ל הרחיב החודש את הצו המגדיר שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטינים כארגוני טרור גם לשטחי הגדה (עד כה הצו חל רק על פעילות בתוך ישראל). משמעות הצו היא למעשה אפשרות להפסיק כליל את פעילות הארגונים.

בד בבד עם ההכרזה, אמר שר החוץ הפלסטיני כי תוכנת ריגול ישראלית זוהתה במכשירי הטלפון
של שלושה בכירים
, שלדבריו היו מעורבים בהכנת תלונות לבית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד ישראל.
בדיווח אחר, של "וושינגטון פוסט", נכתב כי צה"ל האיץ את פיתוחה של יוזמה גדולה למעקב אחר אזרחים פלסטינים באמצעות טכנולוגיה לזיהוי פנים בהיקף רחב. בדיווח מתואר מאגר נתונים ענק אודות אזרחים פלסטינים, לרבות ילדים וקשישים. לדברי מומחים לזכויות אדם במרחב הדיגיטלי מארגון "Access  Now", נראה כי השימוש הישראלי במעקב ובזיהוי פנים הוא מהרחבים והמשוכללים ביותר שנעשו אי פעם על ידי מדינה מול אוכלוסייה הנתונה למרותה.

הפרטים החדשים אודות ממדי המעקב הישראלי אחר בכירים ואזרחים פלסטינים מביאים לירידתו של פרמטר הנורמות הבין-לאומיות הבסיסיות מ-6 ל-5.
HEB6
TSI-Separator-4
רופא מעזה זוכה לקבלת פנים אוהדת מצד בכירים ישראלים, אך מפסיד בתביעתו להתנצלות על ההפגזה שהביאה למות שלוש בנותיו
רופא מעזה, ששלוש בנותיו נהרגו בהפגזה ישראלית ב-2009, זכה החודש לקבלת פנים אוהדת בכנסת מצד בכירים ישראלים, לרבות שר החוץ יאיר לפיד. ד"ר עז א-דין אבו-אלעייש הגיע לישראל כדי להגיש ערעור לבית המשפט העליון ולדרוש בו התנצלות רשמית מישראל ותשלום פיצויים בגין המתקפה הקטלנית.

בית המשפט העליון דחה, כצפוי, את ערעורו של אבו-אלעייש, אך קבלת הפנים האוהדת לה זכה בישראל, לרבות פרסום מאמר פרי עטו בעיתונות וכיסוי תקשורתי נאה, הכניסה לשיח באופן חיובי את הצורך בפיוס בין הישראלים לבין הפלסטינים ובהכרה הדדית בנרטיבים של שני העמים.

למרות משמעות האירוע, אך בגלל נדירותו ומוגבלותו,  פרמטר הנרטיבים ההיסטוריים וההכרה ההדדית במדד שתי המדינות, נותר ללא שינוי.
HEB7
בתמונה למעלה: שרת החוץ השבדית אן לינדה (משמאל) פוגשת את מנכ"ל יוזמת ז'נבה גדי בלטיאנסקי
בתמונה מטה: השליח המיוחד של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון, סוון קופמנס (משמאל) פוגש את גדי בלטיאנסקי במהלך ביקור באזור.
TSI-Separator-4
מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, אגון ישראלי- ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים על בסיס פתרון שתי-המדינות
Think we missed something this month? Send us tips and comments here.
logos

Powered by Publicators