לאחר הפסקה קצרה, מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה חוזר. הדיווח החודשי שלנו סוקר מגמות פוליטיות, דיפלומטיות, משפטיות, ציבוריות וכלכליות בחודש האחרון, ואת השפעתן על היתכנות פתרון שתי המדינות, ומציג ניתוח האירועים לפי מערך של פרמטרים מדידים שהוכן מראש על ידי מיטב המומחים בנושא.
בארבעת החודשים האחרונים, בהם לא פרסמנו את המדד החודשי, המשיכו המומחים הפלסטינים והישראלים שלנו לעקוב אחר ההתרחשויות ולאמוד את השפעתן. לחצו כאן כדי לקרוא את סקירת החודשים יוני-ספטמבר.
|
|
|
|
כותרות אוקטובר:
מכלול האירועים הוריד את מדד שתי המדינות ב-0.2% באוקטובר (ירידה של 0.01 נקודות, מ-5.58 ל-5.57).
|
|
|
|
כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.
|
|
|
|
חרף התנגדות אמריקאית, ישראל מקדמת תוכניות בנייה עבור 3,144 יחידות דיור בהתנחלויות תוך מחלוקות פנים ממשלתיות
המועצה לתכנון ובניה בישראל אישרה החודש תוכניות לבנייה של 3,144 יחידות דיור חדשות ב-30 התנחלויות – התוכניות הראשונות שקודמו על ידי הממשלה החדשה. 90% מתוך היחידות החדשות ממוקמות בהתנחלויות בעומק הגדה, אשר ישראל אמורה לפנות תחת הסדר קבע לפי המודל של יוזמת ז'נבה. בתוך כך, המועצה לתכנון ובנייה קידמה אישור ל-1,303 יחידות דיור עבור פלסטינים בשטחי C. למרות שמדובר במספר הגבוה ביותר של יחידות דיור פלסטיניות שאושרו מזה עשור, משמעות המהלך פחות דרמטית שכן הוא כולל אישור רטרטואקטיבי של יחידות דיור שכבר נבנו, ולאור הריסות הבתים ופינויים שנמשכו גם בחודש אוקטובר.
אישור יחידות דיור אלו מגיע על רקע פרסום מכרזים על ידי משרד השיכון לעוד 1,355 יחידות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים שאושרו על ידי הממשלה הקודמת. עוד פורסמו מכרזים ל-83 יחידות דיור חדשות בגבעת המטוס במזרח ירושלים, כאשר בנייה בשכונה זו תביא בפועל לניתוק השכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים מבית לחם והגדה המערבית.
|
|
|
|
מהלכים אלו הביאו לתגובה כפולה מצד ארה"ב – גינוי פומבי ושיחה קשה של מזכיר המדינה בלינקן עם שר הביטחון גנץ . אישור התוכניות, למרות העמדה האמריקאית, משקף את המקום הנמוך שתופס הנושא בסדר העדיפויות של ארה"ב וכנגזרת מכך, את חוסר ההתחשבות המספקת של ישראל במסרים מוושינגטון. בנוסף, האירוע מגביר את הספק לגבי היכולת העתידית למנוע צעדים חד צדדיים נוספים הפוגעים בהיתכנות פתרון שתי המדינות. הקהילה הבינלאומית גינתה פה אחד את תוכניות הבנייה, כשבין היתר האיחוד האירופי, בריטניה, ומספר מדינות ערב הזהירו כי ההתנחלויות מציבות איום ישיר על האפשרות של שלום ויציבות. בתוך ישראל, לצד גינוי מצד חלק מחברי הקואליציה, הודיע שר החוץ יאיר לפיד כי מעתה ואילך הוא "רוצה להיות בחדר כשמתקבלות החלטות הקשורות בהתנחלויות".
בד בבד ובמקביל לעונת מסיק הזיתים, נרשמה החודש עלייה במספר מקרי האלימות כלפי פלסטינים בידי מתנחלים. שיעור התקריות האלימות בידי מתנחלים הוכפל לעומת המחצית הראשונה של 2021. לפי משרד האו"ם לתיאום הומינטרי (OCHA), לפחות שבעה פלסטינים נפצעו ויותר מ-1,400 עצים ניזוקו או נגנבו בין ה-5 ל-18 באוקטובר בלבד. מועצת הצלב האדום (ICRC), שחבריה עמדו תחת מתקפות מתנחלים בשעה שפיקחו על פעילות המסיק, טענה כי בפני הפלסטינים עומד איום קיומי משולש: מתקפות המתנחלים, הגבלת הגישה לאדמותיהם בידי צה"ל ושינויי האקלים.
האישור הישראלי לבניית יחידות דיור בהתנחלויות הוריד את פרמטר לנוכח ההתנחלויות מ-2 ל-1, ואת פרמטר מסגרת אוסלו (שטח C) מ-2 ל-1. בנוסף, העלייה החדה באלימות מתנחלים בתקופת המסיק הפחיתה את פרמטר יכולת ההיפוך פעילות צה"ל בגדה המערבית מ-7 ל-6.
|
|
|
|
ההצהרה הישראלית בעניין הארגונים הפלסטיניים מחלישה את החברה האזרחית וגוררת ביקורת מהקהילה הבינלאומית
ב-22 לאוקטובר הכריזה ישראל על שישה ארגוני זכויות אדם בגדה המערבית כארגוני טרור. ישראל האשימה כי הארגונים פועלים מטעם ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) וכי הם שימשו למימונו. ההחלטה מאפשרת לישראל לפלוש למשרדי הארגונים, להחרים את נכסיהם, לעצור פעילים, ולהגדיר את מימונם ותמיכה בהם כבלתי חוקיים. הרשות הפלסטינית גינתה את המהלך, אותו כינתה "מתקפה אסטרטגית על החברה האזרחית הפלסטינית", ומומחים מהאו"ם הגדירו אותו כ"מתקפה ישירה על תנועת זכויות האדם הפלסטינית". גם ארה"ב והאיחוד האירופי ביקשו "הבהרות" מישראל בנושא, תוך שבאיחוד האירופי נטען כי האשמות עבר בדבר שימוש בלתי ראוי בכספי האיחוד האירופי "לא הוכחו".
הפרשן הפלסטיני נביל עמר אומר כי ההצהרה לא רק מרוקנת מתוכן הסכמים חתומים מול הפלסטינים, אלא גם מבטאת ניסיון לשלוט צבאית בעם הפלסטיני בכל תחומי החיים: "ראינו איך ישראל רודפת אחרי פלסטינים בגין מה שהם מפרסמים ומצייצים ברשתות החברתיות. אני סבור שמדובר במדיניות ישראלית של שליטה בחיינו שהיא אף חמורה יותר מהכיבוש ומבניית ההתנחלויות". על אף שהארגונים המדוברים הצהירו על כוונותיהם לאתגר את ההכרזה הישראלית, פרשנים מעריכים כי סביר שייכשלו בכך, שכן החוקים הישראלים למניעת טרור יאפשרו למערכת הביטחון סודיות כמעט מוחלטת בנושא.
ההכרזה על ארגוני טרור גרמה לירידה בפרמטר החברה האזרחית הפלסטינית מ-5 ל-4, והפחיתה את פרמטר הנורמות הבינלאומיות הבסיסיות מ-7 ל-6.
|
|
|
|
ישראל מצהירה על מדיניות להקלת התנאים בגדה המערבית ובעזה - אך עצירת משכורות
פקידי החמאס עלולה להפר את השקט
ישראל קידמה החודש סדרה של החלטות מדיניות שיקלו על התנאים בגדה המערבית וברצועת עזה. בתמורה לביטחון ושקט יחסי, מקודמים צעדים קונקרטיים שירחיבו את האופק הכלכלי עבור פלסטינים. ב-19 לאוקטובר ישראל הכריזה כי תעדכן את מעמד התושבות של כ-4,000 פלסטינים שחיים בגדה המערבית – לראשונה מזה יותר מעשור. מספר ימים לאחר מכן ישראל הודיעה שתעלה את מספר ההיתרים עבור פועלים מרצועת עזה מ-7,000 ל-10,000. במקביל, מוטות פלדה הוצאו מהרשימה הישראלית של "ציוד דו-שימושי" והחלה העברתם לרצועה מחוץ למנגנון השיקום של עזה (GRM). כמו כן, משפחות עזתיות החלו לקבל את כספי הסיוע הקטארים לאחר שישראל הסכימה להסדר חדש להעברת הכספים – מנגנון בו גם האו״ם ומצרים מעורבים. עם זאת, טרם הושגו הבנות סופיות באשר להעברת כספים לתשלום משכורות פקידי החמאס, והעיכוב עלול לאיים על השקט היחסי בין עזה וישראל.
הרקע לצעדים האחרונים הוא ההצהרה הישראלית על קידום צעדים בונים אמון, שהם בין היתר תוצאה של חידוש המגעים בין בכירים ישראלים למקביליהם הפלסטינים. המדיניות הישראלית בנוגע לרצועת עזה מתבצעת על בסיס תיאום הדוק הן עם ארה"ב והן עם מצרים, אשר כשהאחרונה גם מנסה במקביל לקדם פיוס בין חמאס לפת"ח כדי להבטיח את יציבות הרשות הפלסטינית. מצרים אירחה החודש בקהיר נציגים ישראלים ומנהיגים מהחמאס, להמשך השיחות על ייצוב הפסקת האש והקלת ההגבלות בגבול עזה. ואולם, כל עוד לא מתקדמים המגעים בין חמאס לפת"ח, בכירים ברמאללה חוששים כי מעורבות מצרית ברצועת עזה תחליש את הקשר בין רצועת עזה לגדה המערבית, ובכך תקשה על המשך ניהול משא ומתן על מדינה פלסטינית אחת שתכלול את שתי הטריטוריות.
התפתחויות אלו הביאו לעלייה בפרמטר התנאים ההומניטריים בעזה (מ-3 ל-4), כמו גם עלייה בפרמטר הכלכלה (מ-2 ל-3), והורידו את פרמטר צפי למלחמה מ-7 ל-6.
|
|
|
|
סקר דעת קהל חדש מראה עלייה של 10% בתמיכה בפתרון שתי המדינות בקרב הפלסטינים
מסקר חדש שפרסם החודש המרכז הפלסטיני למדיניות ומחקרי סקרים (PSR) ניתן לראות עלייה משמעותית של 10% בתמיכת הציבור הפלסטיני בפתרון שתי המדינות, אשר גדלה מ-36% ל-46% מאז חודש ספטמבר. מהסקר עולה כי לראשונה מזה חצי שנה, הציבור הפלסטיני תומך יותר במשא ומתן ישיר כאמצעי לשינוי הסטטוס קוו, בניגוד לתמיכה בעימות מזוין או במאבק בלתי אלים. עם זאת, 76% עדיין מאמינים כי הסיכוי להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל בחמש השנים הקרובות הוא נמוך.
תוצאות הסקר, שנערך על ידי ד"ר חליל שיקאקי, מצביעות על כך שיתכן שההתפתחויות האחרונות בשטח והחידוש ההדרגתי במגעים מתקדמים בין מנהיגים ישראלים ופלסטינים הציתו מחדש את התקווה והאמונה בתהליך השלום, לאחר שסבב הלחימה האחרון בעזה בחודש מאי הגביר את הפופולריות של חמאס ופגע בתמיכה בפתרון מדיני.
תוצאות סקר דעת הקהל האחרון הביאו לעלייה בפרמטר דעת הקהל הפלסטינית מ-4 ל-6.
|
|
|
|
המתח גבר החודש בירושלים בעקבות עימותים חוזרים בין פלסטינים לכוחות ישראלית באזור שער שכם. העימותים החלו בתחילת חודש אוקטובר בשל פרובוקציות מצד פעילי ימין יהודים ועבודות חפירה ישראליות בסמוך לבית הקברות אל-יוספיה, הסמוך לחומות העיר העתיקה. עשרות פלסטינים נפצעו במספר מקרים אלימים מול הכוחות הישראלים. האלימות גברה נוכח קריאות ברשתות החברתיות שעודדו צעירים פלסטינים ופעילי ימין ישראלים להתאסף במספר נקודות במזרח העיר. מספר ישראלים נפצעו גם הם בעימותים עם מפגינים פלסטינים. מוקדם יותר החודש, בית משפט השלום בירושלים חזר בו מפסיקתו נגד תפילות "שקטות" של יהודים בהר הבית. בעקבות כך השר לביטחון פנים עמר בר-לב (שהוא גם חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה) הצהיר מחדש על מחויבותה של ישראל לשמירה על הסטטוס קוו במקומות הקדושים בירושלים. פרץ האלימות האחרון מגיע על רקע איום הפינוי המרחף מעל התושבים הפלסטינים בסילוואן ושייח ג'ראח. מנהיג החמאס איסמעיל הנייה קרא לתושבי שיח ג'ראח להתנגד לפשרה בבית המשפט, ואכן התושבים הודיעו כי אינם מקבלים את ההצעה. . ניתן בהחלט לראות כי החמאס מנסה למנף את הסכסוך בשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים לגיוס תמיכה בקרב הציבור הפלסטיני. אנחנו ממשיכים לבצע מעקב אחר התפתחויות בירושלים, אך פרמטרים הקשורים למעמד העיר נותרו החודש ללא שינוי.
|
|
|
|
ביקורים בינלאומיים מגבירים את השיח המדיני על פתרון שתי המדינות
ביקורים של בכירים זרים באזור והצהרות שיצאו מטעם הקהילה הבינלאומית החודש חיזקו את הרטוריקה והשיח הדיפלומטיים בדבר פתרון שתי המדינות. עם זאת, מרבית נציגי המדינות טוענים כי זהו אינו הזמן ליזום משא ומתן ישיר בין שני הצדדים. החודש נשמעו הצהרות משמעותיות מטעם הקנצלרית היוצאת של גרמניה, אנגלה מרקל, נשיא שוויץ גיא פרלמין, אן לינדה השוודית (במהלך הביקור הראשון של שר חוץ שוודי מזה עשור), ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב במאמר בעיתונות הישראלית. במקביל, השליח המיוחד של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון, סוון קופמנס נפגש עם בכירים משני הצדדים. סגן עוזר שר החוץ האמריקאי, האדי עמר, ביקר באזור במקביל ל פגישת מזכיר המדינה אנתוני בלינקן עם שר החוץ הישראלי יאיר לפיד בוושינגטון, וזאת מבלי שהתקיימה פגישה בדרג בכיר בין ארה"ב לפלסטינים. המעורבות האמריקאית בחודש האחרון התמקדה בעיקר ב מינוף הסכמי אברהם לקידום היחסים בין הישראלים לפלסטינים (מדיניות שבה תומכים 53% מקרב הציבור הישראלי, לפי סקר מכון מיתווים), וקידום תוכניות לפתיחה מחדש של קונסוליה אמריקאית בירושלים. פתיחת הקונסוליה היא מהלך שנוי במחלוקת פנימית בתוך ישראל, כשלדברי שר החוץ לפיד הוא עלול אף לפגוע בקיום הקואליציה השברירית. עוד דווח כי ארה"ב התנגדה לחלופה של מיקום הקונסוליה ברמאללה ובאבו דיס, אך הודתה שפתיחתה המחודשת תתאפשר לאחר קבלת אישור ישראלי. נראה כי התקדמות בנושא תתאפשר, אם בכלל, רק לאחר שיעבור תקציב המדינה בכנסת. על אף התפתחויות אלה, רק מעט צעדים קונקרטיים ננקטו על ידי גורמים בינלאומיים בחודש האחרון, והפרמטרים הרלוונטיים נותרו ללא שינוי.
|
|
|
|
בתמונה למעלה: שרת החוץ השבדית אן לינדה (משמאל) פוגשת את מנכ"ל יוזמת ז'נבה גדי בלטיאנסקי
בתמונה מטה: השליח המיוחד של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון, סוון קופמנס (משמאל) פוגש את גדי בלטיאנסקי במהלך ביקור באזור.
|
|
|
|
מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, אגון ישראלי- ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים על בסיס פתרון שתי-המדינות
|
|
|
|
Think we missed something this month? Send us tips and comments here.
|
|
|
|
|
|
|
