לחצו כאן והכירו את האינדקס האינטראקטיבי שלנו

נובמבר בקצרה:

בחירתו של ג'ו ביידן מעלה ציפייה לשינוי דרסטי בגישתה של ארה"ב: הממשל הנכנס צפוי להפוך על פיה את מדיניות ממשל טראמפ, לבסס מחדש את יחסי ארה"ב עם הרשות הפלסטינית ולתמוך בפתרון של שתי מדינות.
הרשות הפלסטינית מחדשת את התיאום עם ישראל לאחר זכייתו של ביידן: התיאום הביטחוני, האזרחי והכלכלי חודש, בעוד מאמצי הפיוס בין פתח לחמאס מקרטעים.
ממשלת ישראל מקדמת התנחלות במזרח ירושלים: נראה שהפעולות נעשות מתוך כוונה לסיים את צעדי ההתרחבות של ההתנחלויות לפני כניסתו של ביידן לתפקיד, ואילו בממשל טראמפ ממשיכים במאמצים להעניק לגיטימציה להתנחלויות.
כפר שלם בגדה המערבית נהרס על ידי הרשויות הישראליות: הריסת כפר חירבת חומסה, שזכתה לגינוי מגורמים בינלאומיים ומחוקקים אמריקאים, מציינת שיא בגל ההריסות האחרון.

התפתחויות אלו העלו את מדד שתי המדינות ב-2.9% (ירידה של 0.16 נקודות מ-5.21 בחודש שעבר).

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד

זכייתו של ביידן בבחירות יוצרת בסיס לשינוי חד ממדיניותו של ממשל טראמפ

עם בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית בנובמבר האחרון, הנוף הפוליטי במזרח התיכון החל להשתנות בצורה משמעותית. זמן קצר לפני הבחירות העניקה סגנית הנשיא הנבחר, קמאלה האריס, ראיון שבו תיארה את צעדיו הראשונים המתוכננים של ממשל ביידן בנוגע לישראל ולפלסטינים. בהתאם למחויבות לפיתרון של שתי מדינות, אמרה האריס, הם "יתנגדו לכל צעד חד צדדי שעלול לערער מטרה זו", כולל סיפוח והרחבת התנחלויות, ו"ינקטו בצעדים מיידיים להחזרת הסיוע הכלכלי וההומניטרי לעם הפלסטיני, לטיפול במשבר ההומניטרי המתמשך בעזה, לפתיחה מחודשת של הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים וכן של נציגות אש"ף בוושינגטון."

לאחר זכייתו של ביידן, ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד שתייה, הצהיר ב-8 בנובמבר כי הנשיא אבו מאזן מוכן ל"חידוש הקשר המיידי" עם הממשל הנכנס, במטרה להשיג "שלום צודק ומתמשך במסגרת שתי מדינות ולהביא לסיום הכיבוש הישראלי." מספר ימים לאחר מכן הבהיר עוזרו של אבו מאזן, נביל אבו רודיינה, כי הרשות מוכנה לחדש את המשא ומתן עם ישראל - עמדה שבה תמך מאוחר יותר גם שר החוץ ריאד אל-מלכי. נמסר כי אנשי הרשות היו בקשר עם צוות המעבר של ביידן והם השיגו מספר הבנות ביחס לגישת הממשל החדש.

"להנהגה הפלסטינית לא יהיו תנאים מוקדמים לחידוש הקשר שלה עם ממשל ביידן", אמר איברהים דלאלשה, יועץ פוליטי מרמאללה ויועץ פוליטי בכיר לשעבר בקונסוליה הכללית של ארה"ב בירושלים. "הציפיות שלהם מבוססות על מה שנאמר על ידי ביידן בפומבי" בנוגע לנטישת התוכנית של טראמפ, התנגדות להרחבת ההתנחלויות ובנייה מחדש של יחסי ארה"ב עם הפלסטינים.

ב-17 בנובמבר שוחח ביידן עם ראש הממשלה נתניהו והדגיש את מחויבותו לעתידה של ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית" – אמירה שמאותתת בברור על תמיכתו של בפתרון שתי המדינות. ביידן עמד על תמיכתו זו גם בשיחת הטלפון שניהל לאחר מכן עם מלך ירדן עבדאללה השני, שבה הביע את תקוותו לשיתוף פעולה למען "תמיכה בפתרון שתי מדינות". אמנם סביר להניח שתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים לא יהיה בראש סדר העדיפויות של הממשל החדש, אך "זהו סכסוך שחוזר לסדר היום", ציינה לוסי קורצר-אלנבוגן, מנהלת תוכנית הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון האמריקאי לשלום. "אם ממשל טראמפ [ינסה] לקבוע עובדות נוספות בשטח בהתאם למטרותיו ותפיסת עולמו בסכסוך הזה, הממשל הנכנס עלול למצוא את עצמו נאלץ ... לתקן את המסלול בהתאם לסדרי העדיפויות שהגדיר."

צוות מדיניות החוץ של ביידן, שכבר החל להתגבש, צפוי להיות מנוסה מאוד וקרוב לנשיא הנבחר מבחינה אישית, אידיאולוגית ומבחינת העדפות המדיניות. "ממשל ביידן בהחלט יעבוד בצורה רב-צדדית בנושאים שונים של מדיניות החוץ", העריך ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מתווים. "תהיה לכך משמעות גם לגבי תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים." גורן מצפה שהממשל החדש ינקוט מספר צעדים כדי להציב מחדש את ארה"ב בתור מתווך אמין, כולל "נסיגה מתוכניתו של טראמפ, אישור מחודש של המחויבות לפיתרון שתי המדינות, והבעת התנגדות לצעדים שליליים המתרחשים בשטח, תוך ביטול הצעדים שננקטו על ידי הממשל הקודם מבחינת מימון, הנציגות הדיפלומטית הפלסטינית בוושינגטון והייצוג האמריקאי בירושלים בשטח."

סקר חדש של יוזמת ז'נבה, שנועד לבחון את ההתכנות לשלום ישראלי-פלסטיני, מצא כי 48% מהישראלים תומכים בפתרון שתי מדינות (11% תומכים במדינה שוויונית אחת; 11% תומכים במדינה לא שוויונית אחת) - ירידה מתוצאות הסקר של שנה קודמת. עם זאת, 49% רוצים שארה"ב תקדם את המשא ומתן (36% מתנגדים) ו-39% תומכים בתהליך פיוס בין פתח לחמאס (30% מתנגדים ול-31% אין דעה בעניין). לדברי מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי, זוהי ההוכחה העדכנית ביותר לכך ש"הציבור בישראל הרבה יותר פרגמטי ומציאותי מממשלתו."

בחירתו של ג'ו ביידן, שהבהיר את תמיכתו בפתרון שתי המדיניות, לצד נכונותו לחדש את הדיאלוג עם הפלסטינים ואת הסיוע לרשות הפלסטינית, העלו את הפרמטר האמריקאי מ-2 ל-5. התפתחות זו גם מחזירה את ארה"ב לתמונה במאמציה להשיג פיתרון של שתי מדינות, תוך העלאת משקל הפרמטר האמריקאי מ-4 ל-5. יתר על כן, בחירתו של ביידן תמנע, ככל הנראה, כל אפשרות לממש מאמצים ישראליים לסיפוח רשמי של חלקים מהגדה המערבית בתקופת הממשל הבא, מה שמעלה את הפרמטר הרלוונטי מ-6 ל-7. בינתיים, הירידה בתמיכה הישראלית בפתרון שתי המדינות הורידה את הפרמטר של דעת הקהל בישראל מ-6 ל-5.

בציפייה לממשל ביידן, הרשות הפלסטינית מחזירה את התיאום האזרחי והביטחוני עם ישראל

מתוך ציפיה לעידן חדש בעקבות ניצחונו של ביידן, ב-17 בנובמבר הוכרז על חידוש התיאום האזרחי והביטחוני המלא בין הרשות הפלסטינית לישראל. השר לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית, חוסין א-שייח, הכריז כי "היחסים עם ישראל יחזרו למצב קודם", וכי הרשות תקבל כעת את ההעברה של הכנסות ממסים - המרכיבות יותר מ-60% מתקציב הרשות - שסורבה על ידי הרשות במחאה על כוונות ישראל לספח חלקים מהגדה המערבית. הדבר יאפשר לרשות לשלם את מלוא המשכורות של עובדי המדינה שקיבלו רק 50% מהתשלום בחמשת החודשים הקודמים. מהלך זה, שמגיע על רקע עלייה במקרים של נגיף הקורונה הן בגדה המערבית והן בעזה, ייטיב גם עם פלסטינים רבים, התלויים בתיאום בין ישראל לרשות הפלסטינית כדי לעבור לישראל לצרכים רפואיים ואחרים.

לדעתו של נרי זילבר, מומחה לכוחות הביטחון הפלסטיניים במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, בחירתו של ג'ו ביידן "סיפקה [לרשות הפלסטינית] חבל כדי לרדת מהעץ" של השעיית התיאום עם ישראל. "אני חושב שתהיה לזה השפעה חיובית בשטח, הדבר יסיר כל סיכוי לאי הבנה או חיכוך מיותר בין כוחות הביטחון הפלסטינים והישראלים... ברמה מעשית מאוד, [המצב] ישתפר והיציבות הכללית בגדה המערבית תשתפר." השינוי התרחש במקביל למהלך שקט להחזרת שגרירי הרשות לאיחוד האמירויות ובחריין, לאחר שהוצאו משם בתגובה להסכמי הנורמליזציה של שתי המדינות עם ישראל, יחד עם הסכם חדש בנוגע לתיירים מהמפרץ שמבקרים במסגד אל אקצה. לאחר חודשים של סירוב לתקשר עם איחוד האמירויות ובחריין, אלה הם סימנים ראשוניים לנכונותה של הרשות הפלסטינית לצאת ממבוי סתום ולמנף את יחסים שלה עם שתי המדינות הערביות הללו.

שר הביטחון הישראלי בני גנץ בירך על פעולות הרשות ותיאר את התיאום כ"אינטרס משותף" לישראלים ולפלסטינים, ודעתו זו קיבלה תמיכה גם מניקולאי מלאדנוב מהאו"ם. עם זאת, חמאס גינה את החלטת הרשות וכינה אותה "דקירה בגב המאמצים הלאומיים המכוונים לבניית שותפויות לאומיות". אמירה זאת היא סימן נוסף למבוי סתום במאמצי הפיוס בין שני הפלגים. נציגים של שני הצדדים נפגשו החודש בקהיר כדי לדון במאמצי האחדות של הפלסטינים, אך ההודעה של הרשות הפלסטינית על חידוש התיאום עם ישראל העיבה על השיחות, ובהמשך האשים ג'יבריל רג'וב מפתח את החמאס בכישלונם.

חידוש התיאום האזרחי והביטחוני בין הרשות הפלסטינית לישראל העלה את הפרמטר הרלוונטי בנובמבר מ-5 ל-8, ואילו העברת הכנסות המס כתוצאה מכך הקפיצה את הפרמטר של כלכלת הרשות מ-2 ל-5. המהלך של הרשות לחיודש הקשר עם איחוד האמירויות ובחריין הגדיל את הפוטנציאל של מדינות ערביות אלה, כמו גם האחרות, למלא תפקיד של מתווך קונסטרוקטיבי בזירה הישראלית-פלסטינית והעלה את הפרמטר של העולם הערבי מ-6 ל-7. עם זאת, הסיכוי הנמוך לפיוס בין הפלסטינים לבין עצמם הוריד את הפרמטר של יחסי פתח-חמאס מ-4 ל-3.

ישראל ממשיכה בהרחבת ההתנחלויות החדשות במזרח ירושלים

ב-15 בנובמבר פרסמה רמ"י מכרז על 1,257 יחידות דיור ביישוב גבעת המטוס שבמזרח ירושלים. הבנייה שם תמנע רצף בין בית לחם ומזרח ירושלים ותפגע קשות ביכולת ליצירת רצף טריטוריאלי במדינה פלסטינית עתידית. המועד האחרון להגשת ההצעות עבור הקבלנים הוא 18 בינואר - שלושה ימים בלבד לפני כניסת ממשל ביידן לתפקיד. על פי הדיווחים, בעקבות זכייתו של ביידן הרשויות בירושלים הונחו להאיץ את אישור תוכניות הבנייה בהתנחלויות, כולל בגבעת המטוס, הר חומה, עטרות ובשכונות אחרות.

פעולותיה של ישראל ספגו ביקורת חריפה מצד הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ, ז'וזף בורל, כמו גם ממלאדנוב באו"ם, וסגן שגריר גרמניה באו"ם הדגיש כי "התפתחויות אלה מחזקות יותר ויותר מציאות של מדינה אחת." המומחה הישראלי שאול אריאלי סיפר כי התוכנית הכללית למניעת הרצף הפלסטיני כוללת את "הרחבת ירושלים, יצירת אזורי חיץ עירוניים יהודיים בין מרכזי האוכלוסייה הפלסטינית, ניתוק מערכת הכבישים הפלסטינית ובניית [דרכים עוקפות] לתנועה ישראלית בלבד." לבנייה בגבעת המטוס "יש השפעה עצומה על [הסיכויים] לפיתרון של שתי מדינות", הזהיר.

ימים ספורים לאחר מכן ביקר שר החוץ האמריקני מייק פומפאו ביקב הממוקם בהתנחלות בגדה המערבית והודיע כי מוצרי התנחלויות שנמכרים בארה"ב יסמונו כמוצרים ש"מיוצרים בישראל." זהו אחד מקווי המדיניות הרבים של ממשל טראמפ שממשל ביידן צפוי לבטל. אולם, הפעולות של פומפאו הן פגיעה נוספת בחוק הבינלאומי, כמו גם בנורמות שנקבעו על ידי ממשלים קודמים בארה"ב ושחקנים אחרים במשך כמה עשורים. הם גם מאותתים על הצעדים שהממשל הנוכחי יכול לנקוט ככל שה-20 בינואר מתקרב.

לפיכך, הפרמטר של הכללים הבינלאומיים הבסיסיים ירד החודש מ-7 ל-6. בינתיים, המהלך להרחבת ההתנחלויות הישראליות במזרח ירושלים העביר את פרמטר של החיים האזרחיים של הפלסטיניים מ-6 ל-5.

הריסת כפר בגדה המערבית גרמה להתמקדות בעלייה הכללית בהיקף ההריסות המבוצעות בידי ישראל

במה שתואר באו"ם כ"אירוע העקירה הכפוייה הגדול ביותר מזה ארבע שנים" בגדה המערבית, ב-3 בנובמבר הרסו כוחות הביטחון הישראליים את הכפר הבדואי הפלסטיני חירבת חומסה. 73 פלסטינים נותרו ללא קורת גג, כולל 41 ילדים, והמהלך זכה לגינוי מצד האיחוד האירופי בתור "המכשול לפיתרון של שתי המדינות." קבוצה של 40 חברי קונגרס דמוקרטים באו"ם הגיבה במכתב לפומפאו בדרישה לגנות את פעולתה של ישראל, וכינתה אותה "הפרה חמורה של החוק הבינלאומי". האו"ם טען כי בשנת 2020 כמות ההריסות שביצעה ישראל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים הייתה הגדולה ביותר מזה ארבע שנים והותירו 869 פלסטינים ללא קורת גג.

הריסת חירבת חומסה מסמלת הגברה כללית בהריסות של בתי פלסטינים בידי ישראל. עם זאת, כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו בנובמבר ללא שינוי.

The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.

Think we missed something this month? Send us tips and comments here.

This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.