הבניה בהתנחלויות מתחדשת ומגיעה לשיא חדש

הקפאת הבניה בהתנחלויות הגיעה לסיומה החודש, לאחר אישורן של 4,948 יחידות דיור (ב- 14 וב- 15 באוקטובר). למעלה ממחצית מיחידות הדיור מצויות בשלב סופי, ככל הנראה לפני הבנייה. על פי ארגון ״שלום עכשיו״, מרבית יחידות הדיור מצויות בהתנחלויות מבודדות, מעבר לקווי הגבול של יוזמת ז׳נבה. כמו כן התוכנית כוללת ״אישור רטרואקטיבי נרחב של בנייה בלתי חוקית״ בהתנחלות עלי. אישורי בניה אלו הופכים את שנת 2020 לשנת שיא, עם המספר הגבוה ביותר של תכניות בניה בהתנחלויות, שקודמו מאז שנת 2012 (12,159 במספר).

"ברור שהצעד- לאחר שמאז פברואר האחרון הקפיא את תכנון הבניה ביו"ש כדי לא לפגוע בהסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין – הוא אתנן פוליטי הישרדותי",  כתב המומחה הישראלי לביטחון שאול אריאלי במאמר בעיתון הארץ.

לצד גינויים מהפלסטינים ומירדן, הובילה ההכרזה הישראלית לגינוי משותף מצד שרי החוץ של גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה וספרד, שקראו להרחבת ההתנחלויות איום ש״מסכן עוד יותר את ההיתכנות של פתרון שתי המדינות״. ראוי לציין, כי לא פורסמה תגובה רשמית מצדן של איחוד האמירויות, בחריין או סעודיה. 

לאחר מכן, ב-25 באוקטובר, הוציא המנהל האזרחי היתר בנייה להתנחלות חדשה ובה כ-31 יחידות בעיר חברון, וזאת על אף הדיון בעתירה, שהוגשה בעניין זה, וצפויה להתקיים בינואר 2021.

אישור הקמתן של כ-5,000 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות בתמיכתו של שר הביטחון בני גנץ, הפחיתה את הפרמטר הממשלתי הישראלי מ-5 ל-4, בחודש אוקטובר.

התקדמות בנורמליזציה עם סודן על רקע שינוי בסדרי העדיפויות של ישראל
 
ב-23 לאוקטובר, הוכרז על הסכם לנרמול היחסים בין ישראל לסודן. בהצהרה המשותפת שהוציאו שתי המדינות בשיתוף ארה"ב, לא היה כל אזכור לפלסטינים או לפתרון שתי המדינות. שר החוץ הסודני, עומאר גמר-אלאדין, הודיע כתוצאה מכך שההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר אישור הפרלמנט של סודן, שייקח לפחות עוד כשנתיים. ואולם למרות זאת, מועצת הריבונות הסודנית (אחת משתי הזרועות העיקריות של ממשלת סודן הנוכחית) כבר החלה לפתוח את הגבולות האוויריים של המדינה לטיסות ישראליות והתקדמה עם הדיונים בנוגע להסכמים כלכליים. 

סקרים שבוצעו בקרב אזרחי סודן מצביעים על התנגדות מוחלטת מצידם להכרה בישראל, ומעידים על כך שההסכם מקובל בעיקר על המנהיגות ופחות על הציבור.  זאת בניגוד להסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות, שמראה פוטנציאל ליחסים קרובים בין העמים. ההסכם של ישראל וסודן מתעלם בין היתר מהפלסטינים, שגינוים למהלך היה מרוסן באופן יחסי. 

האווירה הכללית באזור, על רקע ההתקדמות בהסכמי הנורמליזציה והעדר התקדמות בסוגיית הפלסטינים, השפיעה על הלך הרוח הישראלי. סקר חדש שנערך על ידי מכון מתווים, מראה שכ-61% מהישראלים מעדיפים הסכמים נוספים עם מדינות ערב, לעומת 24% שמעדיפים שישראל תתעסק במציאת פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

״הציבור הישראלי כרגע לא עוסק בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני או בסכסוך״, אומר ד׳׳ר נמרוד גורן, ראש מכון מתווים. ״הוא (הציבור) לא רואה עדיפות לכך שהממשלה תתמודד עם הסוגייה, או שישנו אינטרס  ציבורי לקדם את השלום. בעוד ששיתוף פעולה אזורי נתפס באופן חיובי, הפלסטינים נשארים מאחור״.

ההתקדמות והמהלך לנורמליזציה בין ישראל לסודן, בעקבות ההסכם עם איחוד האמירויות ובחריין, חיזקו את האמונה בקרב ישראלים רבים שניתן להגיע לשלום אזורי ללא הפלסטינים. בעקבות כך, הפרמטר של העולם הערבי פחת מ-8 ל-6 בחודש אוקטובר.

הרשות הפלסטינית מתמודדת עם משבר כלכלי מתמשך

הכלכלה הפלסטינית ממשיכה לדעוך במהלך חודש אוקטובר. הנשיא מחמד עבאס האריך את מצב החירום הלאומי בחודש נוסף על רקע התפרצות הקורונה. סירוב הרש"פ לקבל הכנסות ממסים שנאספים על ידי ישראל, ממשיכה על הכנסתם של עובדי הציבור, שכבר 5 חודשים ברציפות מקבלים רק כ-50% משכרם.  כיום, גם תלשומים חלקיים אלו מצויים בסכנה, בעקבות הודעת הבנקים לרשות כי אינם יכולים להעניק הלוואות ממשלתיות נוספות. 

על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, יותר מכ-50% מקבלי המשכורות ברשות הושפעו לרעה מהסגר שהוטל כתוצאה מהנגיף, כאשר 14% מהם הפסיקו לעבוד לחלוטין. כ-63% ממשקי הבית הפלסטינים בגדה המערבית לא הצליחו לכסות את ההוצאות שלהם לאורך הסגר, וכ-42% מהפלסטינים התמודדו עם העובדה שההכנסה שלהם פחתה לפחות במחצית. על פי הדיווחים, תמיכה כלכלית ממדינות ערביות ירדה בכ-82% בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2020, ודו׳׳ח חדש שהתקבל מהבנק העולמי מעריך כי התוצר הגולמי המקומי (GDP) של הרשות צפוי להתכווץ השנה בכ-8%. 

Portland Trust הזהירו כי ״פרנסתן של משפחות רבות ברשות נמצאות בסיכון רב כאשר עשרות אלפי משפחות שוקעות אט-אט בעוני״. התפתחויות אלו הגבירו את הדאגה בקרב גורמי המודיעין הישראלים. בראיון שהעניק תא׳׳ל דרור שלום, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, הדגיש שלום את החשש מהתפרצות גל אלימות על רקע נתוני האבטלה הגבוהים בקרב צעירים פלסטינים. 

נתונים חדשים מראים את הירידה החדה של הכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית, ובכך מורידים את הפרמטר הרלוונטי מ-2 ל-3 בחודש הנוכחי. 

סקר חדש מראה תמיכה יציבה בשתי מדינות, אך אלטרנטיבות מדאיגות מראות מגמת עלייה

עלייה מצומצמת בתמיכה בפתרון שתי המדינות נרשמה בקרב הפלסטינים, כך עולה מסקר חדש של המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים באוניברסיטת תל אביב. הסקר פורסם ב-26 לאוקטובר, וממנו עולה כי כ-43% מהפלסטינים העדיפו שתי מדינות, בהשוואה לכ-39% בסקר שערך המכון כחודש קודם לכן. בקרב הציבור הישראלי - פתרון שתי המדינות נותר יציב עם 44% אחוזי תמיכה. 
מרות זאת, הסקר מצא עליה בתמיכה של יהודי ישראל ברעיון מדינה אחת ללא שוויון זכויות לפלסטינים- שעלה מכ-15% ל-22% , כשבמקביל חלה צניחה בתמיכה במדינה דמוקרטית אחת (ירידה מ-19% ל-10%). 

התוצאות הללו הורידו את הפרמטר של דעת הקהל בישראל מ-7 ל-6 בחודש אוקטובר, בעוד שפרמטר דעת הקהל הפלסטיני נותר זהה.