הפלסטינים נוקטים צעדים נוספים לקראת פיוס

הסכמי הנורמליזציה של ישראל המשיכו להניע את הפלסטינים לקראת פיוס בספטמבר. בעוד שההפגנה המשותפת המתוכננת בעזה לא הצליחה להתממש, החודש ערך עבאס פגישה ב-3 בספטמבר של כל הפלגים הפלסטינים, כולל חמאס והג'יהאד האיסלאמי. הפגישה הובילה להקמת ועדת תיאום והתחייבות לייצר תוכנית התנגדות אסטרטגית.

הפרשן הפלסטיני דאוד קוטאב העריך כי "מבחינה פוליטית לא רק ש[פת"ח וחמאס] מותשים והלחץ עליהם עצום, אלא שהחזון החד צדדי של ממשל טראמפ בתוספת המאמצים הישראליים לעקוף את הפלסטינים עם שתי מדינות מפרץ, דחף את הקיצוניים ביותר בציבור הפלסטיני להתבונן עמוק במה שמתרחש”. בין שאר הסימנים לשיפור היחסים בין פת"ח לחמאס בספטמבר, החשוב ביותר היה פגישה באיסטנבול בין בכירים משתי הסיעות, שאחריה הוכרז ב-24 בספטמבר כי הבחירות הפלסטיניות יתקיימו בחצי השנה הקרובה. בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, שהתקיימו לאחרונה בשנת 2006, יקדימו את הבחירות לנשיאות ולאש"ף.

נראה כי שני הפלגים מנסים לשדר לציבור הפלסטיני את חומרת המצב העומד בפני הפלסטינים - של חולשה חסרת תקדים בעולם - ולהוכיח את רצינות גישתם החדשה. "פת"ח וחמאס הבינו שהקלף היחיד שבידי הפלסטינים כיום הוא פיוס פנים-פלסטיני," לדברי בשאר עזזה, חבר המועצה הלאומית הפלסטינית של אש"ף. 

התפתחויות אלה הגדילו את פרמטר היחסים בין פת"ח לחמאס מ-3 ל-4 בספטמבר.

חל שינוי בדעת הקהל הפלסטינית בעקבות הסכמי הנורמליזציה, בעוד שדעות בישראל נותרות יציבות

סקר חדש של המרכז הפלסטיני למחקר מדיניות וחקר סקרים, שנערך בין התאריכים 9 - 12 בספטמבר, מצא כי התמיכה הפלסטינית בפתרון שתי המדינות ירדה ל-39%, נפילה של שש נקודות לעומת שלושה חודשים קודם לכן. מנגד, סקר של יוזמת ז'נבה הראה כי ריבוי חזק של ישראלים תומכים במשא ומתן עם הפלסטינים על בסיס פיתרון של שתי מדינות, עם 49% בעד ו-35% נגד. מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי, צוטט ב"ג'רוזלם פוסט" באומרו כי הסקר האחרון מדגים הבנה של הציבור הישראלי "כי גם בימי הקורונה יש צורך בתהליך שלום עם הפלסטינים וכי הוא עשוי אפילו לסייע בהתמודדות עם המשבר הנוכחי. הקריאה היא ברורה: אחרי מדינות המפרץ, עכשיו הגיע הזמן לדבר עם שכנינו הקרובים".

השינוי בדעת הקהל הפלסטינית הקטין בחודש זה את הפרמטר הרלוונטי מ-5 ל-4, בעוד שפרמטר דעת הקהל הישראלי נותר זהה.

הקהילה הבינלאומית מתחייבת מחדש בעקבות השעיית הסיפוח הישראלי

עם דחיית הסיכוי לסיפוח לעת עתה, נקטו גורמים בינלאומיים צעדים לתקשר מחדש עם ישראל והפלסטינים. ב-16 בספטמבר, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס דחק בפומבי בשני הצדדים להתחיל מחדש במשא ומתן, חזר על התמיכה בפתרון שתי המדינות, והצהיר כי האו"ם מבקש הן לקדם קשר ישראלי-פלסטיני ישיר והן לפתוח בישיבת הרביעייה (האו"ם, ארה"ב, האיחוד האירופי ורוסיה). אל מאמציו  של גוטרס הצטרף נשיא צרפת מקרון, שנשא דברים באסיפה הכללית של האו"ם ב-22 בספטמבר והדגיש את הצורך ב"משא ומתן מכריע שיאפשר לפלסטינים סוף סוף לקבל את זכויותיהם".

באותו יום, דן גם שר החוץ הרוסי לברוב במשא ומתן ישיר וציין שלמרות השעיית הסיפוח, "הבעיה [הישראלית-פלסטינית] עדיין קיימת". יומיים לאחר מכן הוציאו במשותף שרי החוץ של ירדן, מצרים, צרפת וגרמניה קריאה נוספת להפעלת המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. בתחילת החודש ביקר שר המדינה הגרמני נילס אנן בישראל ואצל הפלסטינים (ונפגש עם מנהיגי יוזמת ז'נבה) כדי להעביר מסר דומה.

העליה במעורבות הבינלאומית בכל הנוגע למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים הינה סימן חיובי ומצביע על כך שמאמצים כאלה יימשכו, אך לא לוותה בפעולות כלשהן. לכן, כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו במקומם החודש.

נגיף הקורונה מאיים קשות על הכלכלה הפלסטינית
 
הזינוק במקרי הקורונה בגדה המערבית ובעזה המשיך לזרוע הרס בכלכלה הפלסטינית. דו"ח חדש של ועידת האו"ם לסחר ופיתוח הזהיר מפני "השלכות כספיות חמורות" מאמצעי סגר, בעוד שתמיכה מתורמים הינה "הנמוכה ביותר מזה יותר מעשור". הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה צופה כעת כי התוצר הפלסטיני יירד השנה ב-13.5%, והמסחר בשוק המניות הפלסטיני ירד ב-70%. במשך החודש הרביעי ברציפות שולמו רק 50% ממשכורות הציבור ע"י הרשות, שממשיכה לסרב להעברת כספי מיסים מישראל במחאה על סיפוח פוטנציאלי (עמדה שאושרה על ידי הרשות בגלל שהסיפוח "הושעה" רשמית ולא בוטל על ידי ישראל).

על פי הדיווחים, בכירי ביטחון ישראלים חזרו גם הם על אזהרת האו"ם מתוך חשש מהתפרצות פוטנציאלית של אלימות. סוגיות הקשורות להשעיית התיאום הביטחוני בין ישראל לפלסטינים תורמות למצוקה כלכלית בגדה המערבית, מונעות מתן היתרי עבודה, ומעכבות את הסחר בין ישראל לרשות.

בעזה, שנותרה תחת סגר מאז סוף אוגוסט, האבטלה הגיעה ל -46%, אחד השיעורים הגבוהים בעולם, בעוד שמקרי הקורונה עלו ליותר מ-2,800. עם זאת, הפסקת האש בין ישראל לחמאס שתווכה באוגוסט נשמרה במשך מרבית ספטמבר. הרקטות ששוגרו מעזה במהלך טקס החתימה בוושינגטון וההתקפות האוויריות של ישראל בתגובה, לא הובילו להתפרצות רחבה יותר של אלימות.

בעוד שהכלכלה הפלסטינית ניצבת בפני אתגרים מונומנטליים, הפרמטרים הרלוונטיים לא השתנו בספטמבר. הפסקת האש המתמשכת בין ישראל לחמאס הורידה את שני הפרמטרים הקשורים להתקפות פלסטיניות וישראליות בעזה מ-6 ל-5.

פינוי הפלסטינים במזרח ירושלים נמשך

ב-9 בספטמבר קבע בית משפט השלום בירושלים כי יש לפנות ארבע משפחות פלסטיניות בשכונת סילוואן במזרח ירושלים ולהעביר את בתיהן למתנחלים ישראלים. בתוך שבוע, שתי החלטות בית משפט נוספות הוחלטו לטובת מתנחלים במזרח ירושלים, מה שהוביל לצווי פינוי של שלוש משפחות פלסטיניות נוספות וקשיש. על פי שלום עכשיו, 70 משפחות פלסטיניות נוספות במזרח ירושלים נמצאות כעת בתיקי פינוי.

ספטמבר ציין חודש נוסף בו לא התכנסה מועצת התכנון העליונה לקידום הבנייה בגדה המערבית. המועצה לא התכנסה מאז פברואר, אם כי דווח כי נתניהו קרא לפגישה בחודש הבא במטרה לאשר קידום של 5,000 בתי התנחלות חדשים.

אף שפינויים נוספים עלולים להשפיע בסופו של דבר על היכולת ליצור בירה פלסטינית בת קיימא במזרח ירושלים, כל הפרמטרים הקשורים לנושא זה ולהרחבת ההתנחלויות נותרו זהים בספטמבר.