לחצו כאן והכירו את האינדקס האינטראקטיבי שלנו

אוגוסט בקצרה:

הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות מוריד מסדר היום את תכנית הסיפוח של נתניהו: ממשל טראמפ מבהיר כי הסיפוח כבר אינו על הפרק, בעוד שהתגובה הפלסטינית מובילה לשיפור ביחסי פת"ח וחמאס
הפסקת אש לאחר חודש של אלימות בעזה: ירי הרקטות ובלוני התבערה נעצר והסנקציות שהטילה ישראל בוטלו, בעוד שהתפרצות הקורונה גורמת למצב חירום
בג"ץ קובע כי יש לפנות מאחז בלתי חוקי: החלטת בית המשפט מאפשרת שימוש עתידי בתקנה משפטית שנועדה להכשיר בניה באופן רטרואקטיבי

התפתחויות אלו העלו את מדד שתי המדינות ב-3.6% (גידול של 0.19 נקודות מ-5.22 בחודש שעבר).

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד

העסקה בין ישראל ואיחוד האמירויות מסירה את איום הסיפוח

לצד ההודעה ב-13 באוגוסט על נורמליזציה של היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, נחשף כי ההסכם מבוסס על כך שישראל לא תמשיך לקדם סיפוח של חלקים מהגדה המערבית. בעוד שראש הממשלה נתניהו טען כי הסיפוח "הושעה" באופן זמני בלבד, הנשיא טראמפ הצהיר מאוחר יותר כי כל מהלך כזה "הורד מסדר היום." גורמים באיחוד האמירויות אמרו מצידם כי הסכם הנורמליזציה מהווה "מכת מוות" לסיפוח וכי עצירת המהלך היא "דאגתם העיקרית." מנהיג איחוד האמירויות, מוחמד בן זייד, צייץ בטוויטר כי "הושגה הסכמה להפסקת סיפוח נוסף של השטחים הפלסטיניים."

הציבור הישראלי תומך באופן גורף בהסכם, כאשר סקר בערוץ 12 הראה כי כ -77% העדיפו אותו על פני סיפוח. "פתאום המילה 'שלום' בשיח הישראלי היא לגיטימית, אפילו פופולארית ... היא הפכה לנכס פוליטי," ציין מנכ"ל יוזמת ג'נבה גדי בלטיאנסקי. נידאל פוקהא, מנכ"ל קואליציית השלום הפלסטינית של יוזמת ז'נבה, הוסיף כי קידום הסכם המבוסס על השעיית הסיפוח מקנה "לנו הכרה ברורה מצד ארה"ב וישראל שהדרך קדימה [למען השלום הישראלי-פלסטיני] היא פתרון של שתי מדינות."

עם זאת, הפלסטינים גינו בחריפות את העסקה, כאשר דובר הנשיא עבאס כינה אותה כ"תוקפנות נגד העם הפלסטיני" ו"בגידה." הרשות הפלסטינית החזירה מיד את שגרירה באיחוד האמירויות וקראה לפגישות חירום של הליגה הערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC). ראש הממשלה לשעבר סלאם פיאד סיכם את התסכול הפלסטיני כשכתב כי "ישראל קיבלה לעצמה פרס ענק על הימנעות זמנית בלבד מביצוע הפרה חמורה נוספת של החוק הבינלאומי."

איחוד האמירויות זכה לביקורת גם על כך שערער את יוזמת השלום הערבית, המציעה לישראל יחסי שלום עם כל 57 מדינות ה- OIC לאחר השלמת הסכם קבע עם הפלסטינים. "[הסכם ישראל-איחוד האמירויות משבש את] המנגנון הדיפלומטי שניסה מחמוד עבאס להשתמש בו," אמר הפרשן הפלסטיני דאוד קוטאב. "[יוזמת השלום הערבית הפכה לאחד הכלים שהפלסטינים ניסו להשתמש בהם בכדי לשים קץ לכיבוש, וברגע שמדינה מפרה את הקונצנזוס, היא מחלישה את [הכלי הזה]."

מאוחר יותר עבאס דן בנושא בשיחת טלפון עם מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, סימן לכך שתגובה להסכם עשויה להוביל לפיוס בין שני הפלגים. לאחר מכן השתתפו נציגי חמאס והג'יהאד האסלאמי בפגישה אסטרטגית של אש"ף ברמאללה, וכעבור יום נערכה בגדה המערבית עצרת משותפת של פת"ח וחמאס. ב- 30 באוגוסט הוכרז כי עבאס יעמוד בראש ועידת מנהיגי הפלגים הפלסטינים הראשיים, בהשתתפות הנייה וזיאד אל-נח'לה מהג'יהאד האיסלאמי, שבה תוצג "עמדה לאומית משותפת לסיכול עסקת המאה [של ממשל טראמפ]."

למרות ההתנגדויות בצד הפלסטינים, מספר גורמים אזוריים וחלק ניכר מהקהילה הבינלאומית בירכו על ההסכם, כאשר ניקולאי מלאדנוב של האו"ם שיבח את "הפוטנציאל לשינוי הדינמיקה באזור ... [ויצירת] הזדמנויות לשלום." שר החוץ הירדני איימן ספדי אמר כי "אם ישראל [תתייחס לעסקה] כתמריץ לסיום הכיבוש היא תניע את האזור לעבר שלום צודק." שר החוץ הסעודי הנסיך פייסל בן פרחאן, אמר כי "כל מאמץ שיביא לעיקוב של איום הסיפוח יכול להיחשב כחיובי," והוסיף כי הממלכה עודנה מחויבת ליוזמת השלום הערבית.

ההסכם נחגג גם על ידי מדינות האיחוד האירופי, כששר החוץ הגרמני הייקו מאס שיבח אותו כ"תרומה חשובה לשלום באזור" ושר החוץ הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן תיאר אותו כ"צעד חיובי, שחייב להפוך לאמצעי מוחלט." שר החוץ של בריטניה, דומיניק ראאב, בירך גם הוא על העסקה, בעקבותיה ביקר בירושלים וברמאללה, ונפגש עם נתניהו ועבאס כדי לקדם דיאלוג ישראלי-פלסטיני רשמי בין ממשלותיהם, וכדי "להעצים את מחויבותה של בריטניה למנוע את הסיפוח ולדחוף לפיתרון שתי-מדינות במשא ומתן," לפי משרד החוץ הבריטי. בנוסף, במהלך נסיעתו של שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי לפגישה עם שרי החוץ האירופיים בברלין ב- 27 באוגוסט, הציעו מספר שרי חוץ להחזיר את הישיבה השנתית של מועצת ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל , שהושעתה מאז 2013.

בניתוח היתרונות הפוטנציאליים של ההסכם בין ישראל ואיחוד האמירויות לקידום פיתרון שתי המדינות, חוסיין איביש ממכון מדינות המפרץ הערבי בוושינגטון ציין כי "שתי המדינות הערביות ... שיש להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל - מצרים וירדן- הצליחו הרבה יותר בטיפול באינטרסים ספציפיים של פלסטינים בשטח, כולל בעזה, מאשר מדינות ערב ששומרות על ריחוק מישראל." יתר על כן, בעוד שפקידים באיחוד האמירויות מודים כי לא הובטחו "ערבויות" כנגד סיפוח עתידי, התיאור הפומבי של איחוד האמירויות של החשיבות המרכזית של הנושא לעסקה מבהיר כי אם ישראל תתקדם לקראת סיפוח, יהיה ניתן לבטל את ההסכם. שגריר ארה"ב לשעבר בישראל דן שפירו הדגיש כי "גורמים המעורבים בדיונים אומרים לי שיש מחויבות ישראלית הרבה יותר ספציפית לטווח הארוך ... אי אפשר לדמיין את ישראל משפילה בפומבי את שליט איחוד האמירויות על ידי החייאת הסיפוח."

הסרת הסיפוח מסדר היום של ממשלת ישראל - מהלך שהיה מאיים קשות על יישום פיתרון שתי המדינות – הביאה לשינוי במדד הקשור לחוק הישראלי בגדה המערבית מ -4 ל -6 באוגוסט. המאמצים המוצלחים של הקהילה הבינלאומית להשיג תוצאה זו הגדילו את כל אחד מהמדדים של העולם הערבי, מעורבות הצד השלישי, הקהילה הבינלאומית, ואירופה מ-7 ל-8, ואת מדד הנורמות הבינלאומיות הבסיסיות מ-6 ל-7; סיועה של ארה"ב בעסקת ישראל-איחוד האמירויות הביאה לשינוי המדד הרלוונטי מ-3 ל-4. התמיכה הגורפת בהסכם על ידי הציבור הישראלי, שעבורו רעיון השלום ויתרונותיו זכה ללגיטימיות מחודשת, העלתה את מדד דעת הקהל הישראלי מ-6 ל-7. יתר על כן, היחסים המשופרים בין פת"ח לחמאס העלו את הפרמטר הרלוונטי מ-2 ל -3.

התקפות "מידה כנגד מידה" במשך חודש בין ישראל לחמאס מסתיימות בהפסקת אש

החל מה-2 באוגוסט שוגרו באופן בלתי-פוסק רקטות ובלוני תבערה על ידי חמושים פלסטינים מעזה לישראל, לצד הפצצה ישראלית והפגזת הרצועה בתגובה. האלימות נמשכה כמעט מדי יום עד שהוכרזה הפסקת אש ב-31 באוגוסט. שליח קטאר מוחמד אל-עמאדי (שביקר בעזה ב-25 באוגוסט כדי לחלק 30 מיליון דולר) תיווך בעסקה, ומנהיג חמאס יחיא סינוואר הכריז שהיא כוללת מספר פרויקטים שנועדו "לשרת ולהקל על המצב עבור עמנו בעזה." למחרת בוטלו הסנקציות שנקטה ישראל - סגירת אזור הדייג בעזה ומעבר הגבול כרם שלום, וכמו כן עצירת אספקת הדלק.

ההתקפות של חמאס הגיעו לאחר הפוגה יחסית בחצי השנה הקודמת, והן גרמו למאות שריפות בדרום ישראל. עם זאת, לא היו נפגעים משני הצדדים. הרצועה עומדת כעת בפני התפרצות קשה של נגיף הקורונה, כולל המוות הראשון בעזה מאז תחילת המגיפה, כאשר חמאס הכריז על עוצר מלא ברצועה כולה ב-30 באוגוסט.

"לתפיסת חמאס, ככל שחולף זמן ללא הישג עבורו, הארגון מאבד רלוונטיות ומתערערת יציבות שלטונו ומעמדו," לדברי נועה שוסטרמן ואודי דקל מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. "את התנהלותו האסרטיבית והתוקפנית של [מנהיג חמאס יחיא] סנוואר, תוך נכונות ללכת על הסף, ניתן להסביר גם בתהליך הבחירות הפנימיות בשורות חמאס, הצפויות להיערך לקראת סוף השנה, והצורך לבצר את מעמדו כראש חמאס ברצועה." האנליסט הפלסטיני מוחמד יונס הוסיף כי "חמאס מנסה להשתמש באקלים הפוליטי בישראל כדי לדחוף להקלת המצור. הם יודעים שישראל לא תצא למלחמה בעזה בעת נורמליזציה עם מדינות ערב חדשות."

לעת עתה, הפרמטרים הקשורים להתקפות פלסטיניות והתקפות צבאיות של צה"ל בעזה נותרו זהים

בג"ץ קובע כי יש לפנות מאחז, נותן אור ירוק לטקטיקת לגליזציה

ב-27 באוגוסט קבע בג"צ כי מאחז "מצפה כרמים" בגדה המערבית נבנה על אדמה פלסטינית פרטית ויש לפנותו. עם זאת, השופטים אכן אישרו שימוש בהסדר משפטי המכונה "תקנת השוק." בעיקרון, הדבר יאפשר להכשיר רטרואקטיבית מאחזים בלתי חוקיים אם נקבע שהם נבנו ב"תום לב." פסק הדין הכעיס את מנהיגי המתנחלים, שציינו כי מועצת התכנון העליונה (מת"ע), המוסמכת לקדם פרויקטים של בנייה בגדה המערבית, לא התכנסה מאז פברואר.

צו בג"ץ לפנות מאחז משמעותי להתיישבות בלתי חוקית העביר את המדד הקשור בהפקעת אדמות פלסטיניות פרטיות מ-5 ל-6.

The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.

Think we missed something this month? Send us tips and comments here.

This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.