פלסטינים מגבירים את המאבק נגד הסיפוח בעת שהרשות הפלסטינית מתקרבת למשבר כלכלי

במהלך החודש האחרון נקטו פלסטינים במאמצים ציבוריים להילחם בסיפוח הגדה המערבית בזירה המקומית והבינלאומית כאחד. ב-22 ביוני השתתפו כאלפיים איש בעצרת המאורגנת של פת"ח ביריחו במחאה על הסיפוח. בעצרת השתתפו מספר דיפלומטים זרים, בהם שגרירים מהאיחוד האירופי, סין, רוסיה וירדן, כמו גם שליח האו״ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב. 

נוכחותם של נציגים אלה הצביעה על נחישות להתנגד בתקיפות ובאופן פומבי לסיפוח, אולם העצרת עצמה הביאה נוכחות צנועה בלבד וחשפה את הקושי של הרשות לגייס פלסטינים בהמוניהם להפגנה נגד הסיפוח. לדברי ד"ר חליל שיקאקי, מנהל המרכז הפלסטיני לחקר הסקר הציבורי, אירעה "שחיקה משמעותית של אמון הציבור ברשות, וזה כמעט בלתי אפשרי עבור הרשות הפלסטינית להניע את הציבור בכל צורה משמעותית״.

מוקדם יותר ביוני הגישו הפלסטינים הצעה בת ארבעה עמודים לקוורטט (ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה), המתארת תוכנית שתוביל להקמת מדינה פלסטינית מפורזת. על פי הדיווחים, ההצעה כוללת "שינויי גבול קלים" על בסיס קווי 1967 ומצהירה על נכונותם של הפלסטינים לחדש משא ומתן ישיר עם ישראל. טרם נמסרה תגובה רשמית של הקוורטט.

בינתיים, היחסים בין הרשות לישראל רחוקים מלקדם משא ומתן, ובהתאם להחלטת הנשיא עבאס הם המשיכו לסבול החודש מתוצאות צמצום שיתוף הפעולה הביטחוני והאזרחי. כעת פלסטינים חייבים להתמודד ישירות עם המנהל האזרחי הישראלי בגדה המערבית על מנת להבטיח היתרי כניסה לישראל - כולל אישורים לטיפול רפואי - כאשר הרשות הפלסטינית מוציאה מסמכים אישיים לפלסטינים מבלי שתאשר אותם על ידי ישראל. ריית' אל-עומרי, עמית בכיר ב-WINEP ויועצו לשעבר של הנשיא עבאס, ציין כי "הרשות מנסה ליצור תחושת משבר באמצעות מנופים דיפלומטיים בינלאומיים ... ובכך נותנת לפקידים ישראלים תחושה של מה יקרה אם הרשות תקרוס״.

צעדים אלה ואחרים קירבו את הפלסטינים למשבר פיננסי. לאחר שהודיעה הרשות ב-3 ביוני כי תדחה הכנסות ממסים שגבתה ישראל מטעמה (בהיקף של 170-190 מיליון דולר), וכן הלוואה של 800 מיליון דולר מישראל, הרשות לא הצליחה לשלם את שכר עובדיה כבר חודשיים ברצף. שר הרשות לענייני אזרחים ברשות חוסיין א-שייח הצהיר גם כי הרשות לא תעביר את 105 מיליון הדולרים שהיא שולחת לעזה מדי חודש, שחלק גדול מהם משמש לשכר לעובדי המגזר הציבורי. א-שייח טען כי עבאס "מוכן לתת לרשות להתמוטט אם יתרחש סיפוח”.

מהלכים אלה אירעו לאחר פרסום מאמר של האו"ם שהזהיר מפני קריסת הכלכלה הפלסטינית כתוצאה מהשפעות מגפת הקורונה, וכן הערכה של הבנק העולמי כי המשק יכול להתכווץ בשיעור של עד 11%. עם זאת, סקר PCPSR חדש הראה כי הציבור הפלסטיני תומך במידה רבה בצעדים שנקט עבאס מול הסיפוח הפוטנציאלי, עם 71% בעד. הסקר  מגלה תובנה נוספת על הדרך המועדפת על הציבור הפלסטיני, כאשר 43% מהנשאלים בחרו לסיים את הפיצול בין פת"ח לחמאס כדי להילחם בתוכנית טראמפ, אך מבלי לבטל את ההסכמים עם ישראל או לפרק את הרשות הפלסטינית (22% תמכו באפשרות לבטל הסכמים עם ישראל ולפרק סופית את הרשות, ו-23% תמכו בביטול ההסכמים עם ישראל, אך מבלי לפרק את הרשות).

בעוד שסקר ה- PCPSR הציג תמיכה מרבית בקרב הפלסטינים בהתנגדות לא אלימה (61%), הוא גם גילה כי הרוב תומך בשיבה למאבק מזוין (52%). אף שמספר זה צנח מ-64% בסקר PCPSR הקודם, הוא מזהיר נגד תגובה אלימה לסיפוח - תגובה שסבירותה עולה בגלל המצב הכלכלי המתדרדר. בתרחיש כזה, אמר נידאל פוקהא (מנכ"ל יוזמת הקואליציה הפלסטינית לשלום-יוזמת ז'נבה), כי "הדלת תיפתח לסבב אלימות חדש ... הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון הפלסטינים לא רק שלא יוכלו לקחת חלק בשום פעילות או צעד למניעת מעשה כלשהו נגד ישראל - הם גם לא יהיו מוכנים". 
 
מכיוון שטרם הכריזו על אמצעי סיפוח, ועל כן ההשלכות הפוליטיות, הציבוריות והכלכליות המלאות על הפלסטינים טרם מומשו, כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו זהים בחודש זה.

המאמצים הבינלאומיים והאזוריים להתנגד לסיפוח נמשכים

ביוני שוב הובילה ירדן את המאמצים האזוריים נגד סיפוח ישראלי פוטנציאלי, ולפי הדיווחים אף שקלה לבטל את הסכם השלום הישראלי-ירדני בתגובה. ב-16 ביוני, המלך עבדאללה שידל באופן אישי מספר מחוקקים אמריקאים בנושא. בהמשך דווח כי ירדן תגיב בחריפות לכל סיפוח ישראלי של הגדה המערבית, ולא רק למהלך שיכלול את בקעת הירדן. בתוך כך, שר החוץ הירדני איימן ספדי אמר כי סיפוח מהווה "מהלך הרסני, חסר תקדים", ושגריר ירדן בישראל, ע'סאן מג'אלי, הזהיר כי יתכן שיוחזר לירדן. מסרים דומים הועברו בפגישה של ראשי קואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה עם שגריר ירדן ב-24 ביוני.

עם זאת, מידת התגובה הפוטנציאלית של ירדן לסיפוח אינה ברורה. לדברי אל-עומרי, "על המלך עבדאללה לאזן את האופוזיציה הזו עם אינטרסים אסטרטגיים חשובים, החל מקשרי ביטחון ופרוייקטים של מים / גז עם ישראל וכלה במערכת היחסים הדו-צדדית עם וושינגטון". הוא הוסיף ש"עם זאת, אם אכן יתרחש סיפוח, עמאן תוריד בדרגה כמעט בוודאות את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, תקפיא יחסים אזרחיים לא-מהותיים, ותסייע לערב הסעודית לבנות קואליציה ערבית המבקשת להטיל על ישראל עלויות באמצעות פנייה לאירופה וארגונים בינלאומיים".

שגריר איחוד האמירויות בארה"ב, יוסף אל-עוטייבה, ביקש להעביר מסר  דומה לציבור הישראלי. ב-12 ביולי, פרסם טור דעה בידיעות אחרונות שכינה את הסיפוח כ"לא חוקי", קבע כי הדבר יערער את יחסיה הגוברים עם מדינות המפרץ הערבי, ותיאר כיצד ניתן יהיה להרחיב את היחסים הללו אם יוחלט לא לבצע את הסיפוח. עוטייבה קיבל ביקורת מצד הפלסטינים על כך שהבהיר כי הנורמליזציה עם ישראל יכולה להמשיך במלוא עוצמתה כל עוד נשמר הסטטוס קוו. 

יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, העריך את "חששם של מנהיגי מדינות המפרץ מפגיעה במעמדם בעולם הערבי והמוסלמי ומתסיסה ציבורית שיפגעו ביציבות שלטונם, אם לא יביעו התנגדות נחרצת לסיפוח". גוז'נסקי תיאר את דברי איחוד האמירויות כ"עולים בקנה אחד עם הדואליות שביחס מדינות המפרץ לישראל זה שנים רבות. יוזכר שדואליות זו מקורה גם בשאיפתן של מדינות המפרץ לשמור על יחסים טובים עם וושינגטון, במיוחד על רקע האיום הנשקף להן מאיראן ... סוגיית הסיפוח, גם אם המהלך ייצא לפועל, לא תכרסם במידה ניכרת בשיתוף הפעולה הביטחוני השקט".

ברמה הבינלאומית, המשיך מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס להתנגד לסיפוח. האיחוד האירופי מצידו התמודד עם הקושי לאמץ גישה אחידה, אולם הנציב העליון לענייני חוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, הבהיר כי יהיו "השלכות משמעותיות" על מערכת היחסים בין האיחוד לישראל אם ייושם הסיפוח. אמנם נראה כי סנקציות אינן סבירות, אך האיחוד האירופי יכול לנתק את ישראל מתוכנית מענקי מחקר מדעיים שעד כה קיבלה דרכה מימון של יותר ממיליארד יורו, וכמה מדינות עשויות להכיר במדינה פלסטינית. יתרה מזאת, מכתב שהתנגד לסיפוח ונחתם על ידי 1,080 חברי פרלמנט מ- 25 מדינות אירופיות, נמסר למשרדי החוץ האירופיים ב-24 ביוני. ב-1 ביולי פרסם ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון, ידיד גדול של ישראל,  מאמר נוקב בידיעות אחרונות כנגד הכוונה לבצע את הסיפוח.  

כאשר השחקנים האזוריים והקהילה הבינלאומית המתינו להחלטה ישראלית בנושא סיפוח לפני נקיטת פעולות קונקרטיות, כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו על כנם.