לחצו כאן והכירו את האינדקס האינטראקטיבי שלנו

:מאי בקצרה

הנשיא עבאס מודיע על הפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין הרשות הפלסטינית לישראל: השלכות המהלך המלאות טרם מומשו, אך מעידות על רמה חדשה של רצינות בתגובה לסעיפי הסיפוח הישראלי
הקמת ממשלת ישראל החדשה מתחילה בספירה לאחור לקראת סיפוח פוטנציאלי: נתניהו מבטיח להתקדם לסיפוח בעוד מנהיגי כחול לבן מעידים על גישה זהירה וגורמי הביטחון הישראליים מפרסמים אזהרות
שחקנים בינלאומיים ואזוריים מביעים התנגדות ציבורית לסיפוח: כוונותיה המוצהרות של ממשלת ישראל החדשה מעוררות אמירות חריפות מירדן, איתותים חלשים מהמפרץ, והתנגדות מתמשכת מצד האו"ם, האיחוד האירופי ורוסיה
עליה בהתנגדות לאמצעי סיפוח פוטנציאליים בקרב החברה האזרחית בישראל: ארגונים יוזמים קמפיינים חדשים, בעוד שמתנחלים פועלים נגד אימוץ תוכנית טראמפ וסקר חדש מצביע על חוסר תמיכה ישראלית בסיפוח

התפתחויות אלו הורידו את מדד שתי המדינות ב-0.6% (ירידה של 0.03 נקודות מ-5.19 בחודש שעבר).

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד

עבאס נערך להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל

ב-19 במאי הודיע הנשיא עבאס כי הרשות הפלסטינית ואש"ף ״פטורים, נכון להיום, מכל ההסכמים וההבנות עם הממשלות האמריקאיות והישראליות, ומההתחייבויות המבוססות על הבנות והסכמים אלה, כולל הבטחוניות״. הוא הבהיר כי זאת בתגובה לכוונתו המוצהרת של נתניהו לספח שטחים בגדה המערבית.

עבאס הודיע גם כי יסתיימו הקשרים האזרחיים עם ישראל. בדומה להפסקת התיאום הביטחוני, טרם ברורה משמעות הדבר בשטח בגדה המערבית. עם זאת, לדברי עומר רחמאן, חוקר אורח במרכז ברוּקינגס-דוחה, קריאתו של אבו מאזן לישראל לחדש את התחייבויותיה על פי החוק הבינלאומי ככוח כובש מעידה כי "עבאס מצפה מישראל ליטול חלק מהאחריות שלה". "עבאס לא הזכיר בנאומו את הרשות הפלסטינית. במקום זאת הוא התייחס למדינת פלסטין תחת הכיבוש הישראלי", אמר רחמאן. "בהפסקת ההסכמים אך ללא פירוק מפורש של הרשות הפלסטינית, [עבאס] מיחזר את הרשות הפלסטינית כמדינת פלסטין בהתאם למעמדה במערכת האו"ם", וכחלק ממאמץ לגזור לגיטימציה מוגברת.

בימים שלאחר הודעתו של עבאס, התברר כי הרשות למעשה נקטה צעדים להורדה הדרגתית של שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. על פי הדיווחים, כוחות הביטחון הפלסטינים נסוגו מאזורים A ו- B בגדה המערבית, כמו גם מאזורים במזרח ירושלים וסביבתה, שם קיבלו קצינים אישור מיוחד לפעול במהלך מגפת הקורונה. עם זאת, דווח שלפחות מידה מסויימת של תיאום ביטחוני תתמשך וכי כוחות פלסטינים ימשיכו לפעול למניעת פיגועי טרור נגד ישראל מהגדה המערבית, אולם שיתוף המודיעין שאינו קשור לפיגועים קרובים הופסק. צה"ל כבר החל להגביל כמה פעולות בגדה המערבית כדי להימנע מעימותים עם כוחות הרשות הפלסטינית.

לדברי אלוף (מיל ') יואב מרדכי, דובר צה"ל לשעבר וראש המנהל האזרחי, ומיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים הפלסטיניים במרכז משה דיין, ההשלכות הפוטנציאליות לטווח הרחוק כוללות "התעמתויות הנובעות מניסיונות של הפלסטינים למנוע כניסת ישראלים לאזורי הרשות, כפי שהתרחשה באופן שגרתי עד כה ... ירידה במוטיבציה של רכיבי הביטחון הפלסטינים לפעול נגד תאי טרור המתכננים פיגועים נגד ישראל ... [ו]הגברת הקיצוניות בקרב כמה מחברי הבטחון הפלסטינים (ופת"ח), אשר מפרשים את ההצהרות המיליטנטיות של מנהיגותם כאור ירוק לקדם בעצמם אלימות נגד ישראל".

הפרשן הפלסטיני אחמד מלחם כינה את פעולתו של עבאס "זינוק בחשכה, מכיוון שאין תוכנית פלסטינית מובהקת כיצד לפוגג את ההסכמים עם ישראל". יתרה מזאת, אמר האנליסט הפוליטי מוחמד יונס, "ההסכמים שנחתמו הפכו למציאות באמצעות מנגנונים יומיומיים השולטים במערכת היחסים בין שני הצדדים, והרשות הפלסטינית אינה יכולה לבטל את המציאות הזו [באופן חד צדדי]".

בחודש האחרון חלה הסלמה נוספת של האלימות בגדה המערבית, עם פוטנציאל להחמרה: ב -30 במאי שוטרי משמר הגבול במזרח ירושלים ירו למוות פלסטיני עם אוטיזם בן 32, שלא היה חמוש; ימים קודם לכן, ב -12 במאי נהרג חייל ישראלי על ידי אבן שהושלכה מגג במהלך פשיטה בשכם—החייל הישראלי ההרוג הראשון בשטחים השנה; ופלסטיני בן 15 נורה ונהרג על ידי כוחות ישראליים במהלך הפגנות יום לאחר מכן. מספר פיגועי מכוניות, דקירות והתקפות אחרות אירעו גם הם בחודש מאי.

נכון לעכשיו, אין שום סימן לכך שהאלימות מונעת על ידי התפתחויות פוליטיות הקשורות לסיפוח. עם זאת, ברור כי שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני וההפוגה באלימות כתוצאה ממגפת הקורונה שככה במידה רבה. במבט קדימה, האלימות עשויה להתחיל להשפיע על ביטחון ישראל ויציבות הרשות הפלסטינית, במיוחד אם התיאום הביטחוני בין שני הצדדים יפחת עוד יותר.

לאחר הורדה בדרגה משמעותית בתיאום הביטחוני הישראלי-פלסטיני, הפרמטר הרלוונטי פחת מ-9 ל-5 במאי. האלימות בגדה המערבית נותרה ברמה נמוכה יחסית, וכל הפרמטרים הרלוונטיים האחרים נותרו זהים.

קמה ממשלה ישראלית חדשה, לכאורה יותר פרגמטית, אך מכשירה את הזירה לסיפוח פוטנציאלי

הקמתה הרשמית של ממשלת ישראל החדשה ב-17 במאי קבעה בהסכם הקואליציה את ה-1 ביולי כמועד בו תוכל ישראל לנקוט בצעדים לסיפוח חלקים בגדה המערבית. לדברי דן רותם, מנכ"ל "מפקדים למען ביטחון ישראל," ההסכם מאפשר לנתניהו "מרחב תמרון אופטימלי ושממזער את כוחה של [כל] אופוזיציה להאט אותו. בעיקרו של דבר, הסכם הקואליציה אומר בעצם שמי שמצביע נגד הסיפוח מפרק את הקואליציה". ב-25 במאי, נתניהו חזר על כוונתו להתקדם בסיפוח, ואמר למחוקקי הליכוד כי "יש לנו תאריך יעד עד ליולי [להחיל ריבונות], ואנחנו לא מתכוונים לשנות אותו".

אחת השאלות הבולטות בנוגע לסיפוח היא עד כמה חברי הקואליציה יתמכו או יתנגדו לצעדים אלה מבפנים. בני גנץ, כיום שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, שלפי הדיווחים מתנגד לסיפוח חד-צדדי, לא אישר בפומבי שום מאמץ כזה מצד הממשלה החדשה. בתוך כך, שר החוץ החדש גבי אשכנזי, שעל פי הדיווחים גם התנגד לסיפוח חד-צדדי, אמר כי כל מהלכים כאלה ייעשו בתיאום עם הקהילה הבינלאומית, פלסטינים, ובעלות ברית אזוריות, "תוך שמירה על הסכמי השלום והאינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל".

יתר על כן, אזהרות על סיפוח ממשיכות להישמע מצד גורמי הביטחון הישראליים. האלוף כמיל אבו רוקון, ראש המנהל האזרחי בגדה המערבית, צוטט כאומר כי הסיפוח עלול להוביל ל"שבירת התיאום הביטחוני ולגל מתמשך של אלימות ופיגועים". זה בא על עקבות הדאגות מצד גורמי הביטחון הישראליים, כמו גם מהרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, מפני פוטנציאל הסיפוח לפגוע קשות ביחסי ישראל עם ירדן. אכן, הערכות כאלו עשויות להוות גורם נוסף המגביל את מאמצי הסיפוח. "גנץ, כשר הביטחון, יכול להתעקש לבקש מצה"ל להציג את עמדתו בנושא הסיפוח", אמר שאול אריאלי, מומחה ביטחון ישראלי ואיש מוביל ביוזמת ז'נבה. "אני בטוח ש [רמטכ"ל צה"ל] אביב כוכבי ואחרים יציגו את כל ההשלכות הביטחוניות של צעדים חד-צדדיים כאלה ולא קל [להתקדם עם סיפוח] נגד עמדת צה"ל".

ממשלת ישראל טרם נקטה צעדים משמעותיים לקראת הסיפוח, ולכן כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו זהים בחודש מאי. בינתיים, קואליציית ממשלת ישראל כעת כוללת יותר דמויות התומכות בפתרון של שתי מדינות, כולל פעילים לשעבר מיוזמת ז'נבה, ופחות מאלו שמתנגדים אידיאולוגית לפתרון זה- כאשר המפלגה הפרו-התנחלותית ימינה כעת נמצאת באופוזיציה. לפיכך, פרמטר ממשלת ישראל עלה מ-4 ל-5.

ההתנגדות הבינלאומית והאזורית נגד הסיפוח נמשכת

גורמים בינלאומיים ואזוריים הביעו התנגדות ציבורית ניכרת לסיפוח ישראלי פוטנציאלי לאורך החודש, עם התבטאויות חזקות במיוחד מצדה של ירדן. המלך עבדאללה הזהיר מפני "התנגשות מאסיבית" עם ישראל אם יבוצע סיפוח. לאחר מכן הודיע ראש הממשלה עומר אל-רזאז כי ירדן "תיאלץ לבחון את כל ההיבטים ביחסינו עם ישראל" אם יתקדם הסיפוח.

ההודעות שהגיעו מירדן החלו לעורר ויכוח על סיפוח בקרב הציבור הישראלי בחודש מאי, שעד כה קיים דיון ציבורי יחסית מועט על הנושא. דעת הקהל הישראלית עשויה להתנגד עוד יותר לסיפוח אם ירדן תצליח לשדר מסר ברור לגבי השלכות אפשריות על הסכם השלום עמה.

לחלופין, מאמץ ערב הסעודית להניא את ישראל מסיפוח כלל אמירה חלשה יחסית של משרד החוץ, שהודיע על "דחיית התוכניות של ישראל לספח חלקים מהגדה המערבית הכבושה ולהכניס אותה לריבונות ישראלית". איחוד האמירויות הביע אינדיקציה נוספת לחוסר נכונותן של מדינות המפרץ להתעמת עם ישראל בנושא זה, ושלח לישראל מטוס סיוע המיועד לפלסטינים ב-19 במאי, במה שיכול להתפרש כצעד של נורמליזציה למרות ההצהרות על הסיפוח.

אולם ההתנגדות הרטורית החזקה לסיפוח מצד האו"ם, רוסיה ורוב המדינות החברות באיחוד לא השתנתה. ב-15 במאי דנה מועצת החוץ של האיחוד האירופי להתקדם בגישת המקל והגזר כלפי ישראל, וכללה הצגת פרויקטים משותפים שייפגעו בד בבד עם העברת מסרים חיוביים על "הפיכת דף חדש" ביחסים בין האיחוד לישראל. על פי הדיווחים, חלק ממדינות האיחוד האירופי דנו בהרחקת ישראל מפרויקטים מסוימים במקרה של סיפוח—אמצעי ענישה שלא ידרשו הסכמה בקרב חברי האיחוד. מדובר במסר ברור שישראל עלולה להתמודד עם השלכות מהותיות, כלכליות ומשפטיות בעקבות יישום כל סיפוח.

באשר לממשל טראמפ, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו המשיך לתאר את הסיפוח כ"החלטה ישראלית" כשחזר מביקור קצר בישראל ב-13 במאי. עם זאת, נראה כי פומפאו נוקט מידה מסוימת של זהירות כלפי הדחיפה האגרסיבית של נתניהו לסיפוח, וקבע כי ההנהגה הישראלית "תצטרך למצוא דרך יחד להתקדם". ניכר היה כי פומפאו העביר להנהגה הישראלית את המסר כי התמיכה בסיפוח בקרב הציבור הישראלי והפוליטי אינה הומוגנית. לאחר מכן הבהיר דובר מחלקת המדינה האמריקני כי הדיונים סביב הסיפוח "צריכים להוות חלק מתהליך השלום ... חלק מהדיונים בין הישראלים לפלסטינים".

בעוד שנראה כי שחקנים בינלאומיים מניחים תשתית לפעולה עתידית אפשרית בעקבות סיפוח, לא התקבלה עדיין שום החלטה משמעותית אופרטיבית. לכן, כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו זהים בחודש מאי.

החברה האזרחית הישראלית מתנגדת לסיפוח משמאל ומימין

ככל שהסיכויים לסיפוח עלו עם הקמת ממשלת ישראל החדשה, החלו קבוצות בקרב החברה האזרחית הישראלית להפעיל קמפייני אופוזיציה. קואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, המורכבת מ-11 ארגונים ישראלים, המשיכה בתיאום מאמצי הסברה מקומיים ובינלאומיים. לצד זה, הוקם כוח משימות מיוחד כנגד הסיפוח כדי להוביל את המאמצים הן בפומבי והן מאחורי הקלעים. עם זאת, המאמץ הכללי של הקבוצות לטובת פיתרון של שתי מדינות היה שולי במאי. בתוך כך, הסנטימנט הגובר בקרב מנהיגי המתנחלים כנגד "חזון לשלום" של ממשל טראמפ הניע לחצים על שרים וח"כים ישראלים לדחוף את ממשלת נתניהו להתקדם עם סיפוח שאינו דבק בתכנית טראמפ האמורה להוביל להקמת מדינה פלסטינית.

מאמצי החברה האזרחית הישראלית להתנגד לסיפוח התבססו על עדויות חדשות המראות כי ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, רוב הישראלים מעדיפים אפשרויות מדיניות אחרות מאשר סיפוח. בסקר שערכו "מפקדים למען ביטחון ישראל", רוב הישראלים בחרו באפשרויות של פתרון של שתי מדינות (40%), הפרדה (22%) או סטטוס קוו (13%), לעומת 26% שהעדיפו סיפוח. בעוד שהסקר מראה כי התמיכה בסיפוח עולה בבירור (עלייה מ -17% במרץ 2019), מספר הישראלים המעדיפים אפשרות זו נותר במיעוט מובהק.

עקב המאמץ המועט החודש בקרב שחקני החברה האזרחית בישראל להתנגד לסיפוח לטובת פיתרון של שתי מדינות, הפרמטר הרלוונטי פחת מ-8 ל-7.

The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.

Think we missed something this month? Send us tips and comments here.

This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.