הסבירות הגוברת לסיפוח מעוררת תגובה בינלאומית נרחבת

לאחר חתימתם של גנץ ונתניהו על הסכם הקואליציה שלהם, הופיע מחמוד עבאס בטלוויזיה הפלסטינית ב-22 באפריל וקבע כי כל ההסכמים הפלסטינים עם ישראל וארה"ב "יבוטלו לחלוטין" אם ישראל תבצע צעדי סיפוח בגדה המערבית. מבין האפשרויות של אבו מאזן בתגובה לסיפוח—שיהווה הפרה חד משמעית של הסכמי אוסלו—ההחלטה העיקרית תהיה לבטל את כל ההסכמים הקודמים עם ישראל, מה שיוביל לסיום התיאום הביטחוני בין שני הצדדים. ד"ר סאמיח אל-עבד, מנהל משא ומתן פלסטיני לשעבר, טען כי סיפוח בקעת הירדן "יבטל את פיתרון שתי המדינות לחלוטין. עבור הפלסטינים [בקעת הירדן] הינה סל המזון ואזור להתרחבות עירונית עתידית. היא גם יעד תיירותי [בגלל] ים המלח, הבסיס לאקוויפר עשיר מאוד לחקלאות וגם לשימוש ביתי... והשער לסחר חוץ. בלעדיה אין עתיד לשום ישות פוליטית פלסטינית. "

נראה כי התגובה מצד גורמים רשמיים בארה"ב הצדיקה את חששותיהם של הפלסטינים. שר החוץ, מייק פומפאו, הודיע כי "סיפוח הגדה המערבית נתון להחלטתה של ישראל." נראה כי הצהרה זו מניחה כי בקרוב תוקם ממשלה על בסיס הסכם נתניהו-גנץ, שכן ממשל טראמפ קבע בעבר כי צעד כזה הוא תנאי להתקדמות הסיפוח. ימים לאחר מכן הוסיף דובר מחלקת המדינה כי ארה"ב "מוכנה להכיר בפעולות ישראליות להרחבת הריבונות הישראלית ולהחלת החוק הישראלי על אזורים בגדה המערבית ש[תוכנית טראמפ] צופה כחלק ממדינת ישראל. "

ההתנגדות הבולטת ביותר לסיפוח הישראלי הפוטנציאלי הגיעה מהאו"ם ומהאיחוד האירופי - כולל הצהרה חריפה של צרפת כי כל מהלך כזה "לא יעבור ללא תגובה וללא השפעה על מערכת היחסים שלנו עם ישראל" - כמו גם מרוסיה וסין. ב-30 באפריל, קבוצת שגרירים מעשר מדינות אירופאיות מחו רשמית בפני משרד החוץ הישראלי נוכח תכנית הסיפוח, והדגישו כי לכל פעולה כזו תהיינה השלכות חמורות הן על יציבות המזרח התיכון והן על מעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית. בינתיים, ירדן פתחה בקמפיין לשכנוע מנהיגים זרים ללחוץ על ישראל בנוגע לסיפוח, תוך אזהרה על השלכות חמורות על היציבות האזורית והסיכויים לפיתרון של שתי מדינות.

ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים, הסביר כי "סוג הסיפוח שנתניהו יבחר בסופו של דבר לבצע ישפיע על חומרת התגובה הבינלאומית. התגובה של הפלסטינים בשטח - בין אם אלימה ובין שלא - תהיה גם גורם מכריע." בתוך ישראל והשטחים הפלסטיניים, ארגוני החברה האזרחית הפעילו מצידם מאמצים נגד הסיפוח. בין שאר הפעולות, 22 הארגונים הפלסטינים והישראלים המרכיבים את "קואליציית שתי המדינות" הפועלת בחסות יוזמת ז'נבה, שלחו מכתב ב-14 באפריל למספר שחקנים בינלאומיים, בו הם קוראים למנוע את הסיפוח ולנסות להשיב את ישראל והפלסטינים למשא ומתן.

רמת ההתנגדות לסיפוח הישראלי של הגדה המערבית בקרב חברי הקהילה הבינלאומית באפריל הגדילה את פרמטר המעורבות של הצד השלישי מ-6 ל-7.

שיתוף הפעולה סביב משבר הקורונה  נמשך למרות מתחים חדשים

באפריל נרשמו מקרים חדשים וחיוביים של שיתוף פעולה בין ישראל לפלסטינים הקשורים למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. הוקמה ועדה רפואית ישראלית-פלסטינית משותפת, וישראל הסכימה עקרונית  לקדם העברת גספי גביית המסים בשיעור של 500 מיליון שקל בחודש לרשות הפלסטינית למשך שישה חודשים (אם כי כרגע לא ברור אם צעד זה אכן ייצא לפועל). יתרה מזאת, על פי דיווח תקשורתי, קבוצה של רופאים ואחיות פלסטינים מעזה קיבלו הכשרה על ידי צוות רפואי ישראלי במעבר ארז, וקבוצה אחרת מעזה הותרה לאחר מכן להגיע לסדנת הכשרה באשקלון, לפי אותו דיווח. 

עם זאת, את רוח שיתוף הפעולה שנוצר לאחר פרוץ המגפה, מלווה גם הדינמיקה הפוליטית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתחילת אפריל עצרה משטרת ישראל את עדנאן ג'ית', מושל ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, ואת שר הרשות הפלסטינית לענייני ירושלים פאדי אל-הדמי, שניהם בגין ביצוע פעולות בירושלים הקשורות לנגיף הקורונה. ב-15 באפריל, השביתה משטרת ישראל מרכז לבדיקת הנגיף בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים, שערכות הבדיקה שלה סופקו על ידי הרשות הפלסטינית. שבוע לאחר מכן מנעו הרשויות הישראליות מהמשטרה הפלסטינית לאכוף תקנות הקשורות לווירוס הקורונה, למרות שהתירו אכיפה כזו בשני מקרים קודמים.

למרות התפתחויות אלה, באופן כללי שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני בהקשר של משבר הקורונה היה פרודוקטיבי באפריל, וכל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו כפי שהיו.