:מרץ בקצרה
- שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני גובר בהתמודדות עם איום הקורונה: השלכות המגיפה העולמית על החברה הישראלית והחברה הפלסטינית הביאו את שני הצדדים לפעול יחד נגד אויב משותף, ואף כוללות החלטה ישראלית חסרת תקדים לאפשר לכוחות ביטחון פלסטינים להיכנס למזרח ירושלים ולשטח סי.
- משבר הקורונה עוצר בשלב זה את הפעולות לקידום לסיפוח בגדה המערבית: התרכזות ממשלת ישראל במאמצים נגד התפשטות הוירוס, לצד הקיפאון הפוליטי, מביאה לצמצום הצעדים האופרטיביים לקראת סיפוח אפשרי לספח של חלקים מהגדה המערבית.
- בעזה ובגדה המערבית נצפית ירידה דרמטית ברמת האלימות: נוכח משבר הקורונה נעצרו למעשה ההתקפות האלימות שידענו בחודשים האחרונים, בעיקר בתוך רצועת עזה ואליה.
- פרטים חדשים על הרחבת הבניה בהתנחלויות: דו"ח חדש חושף ששיעור ההתנחלויות המאושרות זינק ב-2019, והחודש ישראל אף נקטה בצעדים העלולים לאפשר בנייה ב-E1 הסמוכה למעלה אדומים.
התפתחויות אלו העלו את מדד שתי המדינות ב-3.9% (עלייה של 0.2 נקודות מ-5.01 בחודש שעבר).
|
|
|
|
משבר הקורונה גורם לעליה דרמטית בשיתוף הפעולה בין ישראל לפלסטינים
בדומה לשאר העולם, גם ישראל והפלסטינים סובלים ממגפת הקורונה, והתפשטותה הנרחבת משפיעה על כל שכבות האוכלוסיה. לצד צעדים דרסטיים שישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס נוקטים על מנת לשמור על האזרחים שבשליטתם, עלו גם מספר יוזמות לשיתופי פעולה. נציגים מטעם ישראל והרשות הפלסטינית נפגשו ב-5 במרץ בכדי לדון בתיאום צעדים להשטחת עקומת התפשטות הוירוס, מה שהוביל להקמת מנגנון תקשורת משותף. מתאם הפעולות בשטחים והמשרד הפלסטיני לעניינים אזרחיים הקימו מנגנון הכולל חמ"ל משותף שיאפשר עדכון מיידי של שני הצדדים בכל הנושאים הקשורים למשבר הקורונה.
עופר זלצברג, אנאליסט בכיר ב-Crisis Group, אומר כי בכירים במערכת הביטחון הישראלית חושבים שזה "באינטרס שלהם" למנוע את התפשטות הוירוס בגדה המערבית, "מפני שגם אם הוא ימוגר לחלוטין בישראל, עלול להגיע גל נוסף" מכיוון השטחים. בתיאום עם הרשות הפלסטינית, ישראל סגרה את כל המעברים המיועדים לפלסטינים מהגדה המערבית ב-18 במרץ, עם כ-47,000 פועלים פלסטינים שבחרו בסופו של דבר באופציה של להישאר בתוך ישראל לתקופה של עד חודשיים. ב-23 במרץ נחשף כי 120 מיליון שקלים (33.5 מיליון דולר) שנגבו מפלסטינים כחלק מההסכם לגביית מסים והוחזקו בידי ישראל – הועברו לרשות הפלסטינית כאמצעי חירום. כמו כן, 3,000 ערכות לבדיקת קורונה ו-50,000 מסכות שתרם ארגון הבריאות העולמי הועברו למערכת הבריאות של הרשות הפלסטינית, במהלך שתואם ע"י המתפ"ש.
ב-30 למרץ שליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלאדנוב, שיבח את "הצעדים מרחיקי הלכת שנקטו הן ישראל והן הרשות הפלסטינית" להתמודדות עם וירוס הקורונה. ברוח שיתוף הפעולה החדש, סקר שפורסם ב-24 למרץ על ידי ה-Palestinian Center for Public Opinion ומכון גאלופ העולמי מצא כי 68% מהפלסטינים תומכים בשיתוף פעולה עם ישראל במטרה למנוע את התפשטות הקורונה. לפי עיתונאי פלסטיני בכיר, שיתוף הפעולה של הרשות הפלסטינית עם ישראל הפך ל"דרישה לאומית" בקרב הפלסטינים. "יש מרכיב פסיכולוגי", אמר, "לראשונה שני הצדדים ניצבים מול אויב משותף, והפלסטינים רואים את הישראלים כשותפים אל מול האויב הזה. הדבר הוביל לירידה ברמת האיבה, ועשוי להיות בעל השפעה ארוכת טווח [על יחסי ישראלים-פלסטינים]".
המשבר גם חשף בפני ישראלים כמה מהיתרונות של פתרון שתי המדינות. הוא האיר מחדש את יתרונות קיומה של הרשות הפלסטינית ושל מערכת הממשל הפלסטינית שהוקמו סביב הסכמי אוסלו, ואת העובדה שאלמלא הן, היה המשקל המוטל על כתפיה של ישראל כבד למדי. כשהרשות הפלסטינית מנהלת בעצמה את ענייניה בכל הקשור לביטחון השוטף, בריאות ותחומים נוספים בגדה המערבית, הממשלה בישראל מתפנה למקד את עיקר מאמציה בתוך הקו הירוק.
פרופ' גלעד הירשברגר, פסיכולוג חברתי במרכז הבינתחומי בהרצליה, הדגיש במאמר מיוחד שכתב לחברי יוזמת ז'נבה כיצד "הנסיבות הייחודיות של המגיפה העולמית מאחדות בין מערכות הבריאות הציבוריות של ישראל ושל הרשות הפלסטינית. אף אחת מהחברות לא תוכל להישאר בטוחה כל עוד זולתה נמצאת בסכנה". בבחינתו את מציאות החיים החדשה הזו, הביע מנכ"ל יוזמת ז'נבה הפלסטינית, נידאל פוקאה, את אמונו בכך שמענה משותף למשבר "יתרום לשינוי עתידי של הפרדיגמה [...] המגיפה הזו מעבירה מסר ברור הן לישראלים והן לפלסטינים בכל הנוגע לנושאים הקשורים בתיאום ושיתוף פעולה, וכשהתמודדות משותפת עם סיטואציה כזו היא הכרחית".
העלייה ברמות שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני העלתה את מדד התיאום הביטחוני מ-8 ל-9. מדד דעת הקהל הפלסטינית ומדד החברה האזרחית עלו שניהם מ-4 ל-5.
|
|
|
|
לא ננקטו צעדים חדשים לכיוון של סיפוח בזמן משבר הקורונה
בזמן שכל הגורמים בממשל הישראלי עסוקים במשבר הקורונה ומושפעים ממנו, המהלך לכיוון סיפוח של חלקים מהגדה המערבית הושהה במהלך חודש מרץ, כשגם שצוות המיפוי האמריקאי-ישראלי צימצם עבודתו. עם זאת, ממשלת האחדות הנרקמת בין נתניהו לבני גנץ, שהמשא ומתן על הרכבה מתקיים ברגעים אלו, טרם הסכימה על נוסחה בנוגע לאפשרות של סיפוח עתידי והנושא עדיין פתוח.
ב-30 למרץ הארגונים הישראלים מהם מורכבת קואליציית פיתרון שתי המדינות, כולל "יוזמת ז'נבה", שלחו ליו"ר כחול לבן גנץ וליו"ר מפלגת העבודה פרץ מכתב בו הדגישו ש"סיפוח התנחלויות מוכרח להיות קו אדום שחצייתו לא תאפשר לאלו התומכים בשלום ובהיות מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית להיות חלק מהממשלה". החתומים על המכתב הפצירו בשני המנהיגים "לעצור כל תכנית סיפוח ולהבטיח שבקווי היסוד של הממשלה הבאה לא תופיע אפשרות לסיפוח חד צדדי של התנחלויות ושטחים בגדה המערבית".
אף על פי שברור שכרגע נדחה כל צעד מעשי לכיוון של סיפוח, ברגע שמשבר הקורונה ייחלש, גם השיקולים הפוליטיים והאישיים של נתניהו כמו גם אלה של הנשיא טראמפ עלולים לגרום לכל אחד מהם לקדם את הנושא לשם וחיזוק התמיכה בעצמם - בקרב גוש הימין בארץ והאוונגליסטים בארה"ב.
נכון לעכשיו, ההתפתחויות הללו העלו את המדד הקשור בסיפוח (החוק הישראלי בגדה המערבית) מ-4 ל-5.
|
|
|
|
אל מול איומי הקורונה, ירידה ניכרת בשיעור האלימות לצד סיוע מחודש לעזה מטעם הרשות הפלסטינית
במהלך חודש מרץ חלה הפוגה כמעט מוחלטת באלימות בעזה, נוכח צעדי ישראל והחמאס לריסון התפשטות וירוס הקורונה. מצב בו רקטה אחת בלבד נורתה מהרצועה ב-6 וב-27 במרץ, עם תגובה מצומצמת של מתקפות אוויריות מצד ישראל וללא מתקפות נוספות משום סוג, מצביע על דה-אסקלציה ניכרת ביחס לחודשים קודמים. מעבר לכך, חמאס ביטל את הצעדה המתוכננת לציון יום האדמה הפלסטיני, והפנה את מאמציו ומשאביו לבנייה והכנה של מבנים שישמשו כמרכזי בידוד.
במקביל הרשות הפלסטינית נקטה מספר צעדים לסיוע לתושבי עזה, כולל הכנסת סיוע זר וחלוקה של תרופות וציוד רפואי. זו הפעם הראשונה שהרשות הפלסטינית הסירה את הסנקציות הכלכליות שהטילה על עזה, וכן ביטלה את פרישתם הכפויה של פקידים מטעם הרשות הפלסטינית המועסקים בעזה, צעד עליו הוחלט ב-2017. צעדים אלו עשויים להיות הסנונית הראשונה בהגברת שיתוף הפעולה בין הרשות הפלסטינית לחמאס שנועד למנוע את התפשטות הוירוס ואת השפעותיו, ואולי לשפר את הסיכוי לקדם בעתיד פיוס פנים פלסטיני.
נכון לעכשיו, כל המדדים הנוגעים לפיוס לא השתנו. נוכח הירידה באלימות הקשורה אך ורק במשבר הקורונה – נושא שאין לו קשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני – המדדים הרלוונטים נותרו גם הם כשהיו.
|
|
|
|
ממצאים חדשים בנוגע להרחבת התנחלויות ותכניות חדשות בנושא E1
דו"ח חדש שפורסם על ידי "שלום עכשיו" ב-18 במרץ חשף כי על אף שיש ירידה קלה בבנייה בהתנחלויות מתחילת 2019, שיעור האישורים של תכניות בנייה בגדה המערבית זינק באופן דרמטי. ישראל קידמה תכניות עבור 8,457 יחידות דיור ב-2019, בהשוואה ל-5,618 ב-2018. כמעט 63% מהבנייה החדשה בשנת 2019 התרחשה בהתנחלויות הממוקמות מזרחית לגבול שהוצע בהסכם ז'נבה. מעבר לכך, הדו"ח חשף כי 10% מהבנייה התרחשה במאחזים בלתי מורשים, וש-11 מאחזים חדשים הוקמו בשנת 2019 - כולם מזרחית לגבול שהוצע בהסכם ז'נבה.
הדו"ח יצא בעקבות צעד משמעותי נוסף להרחבת התנחלויות שנקט שר הביטחון נפתלי בנט, כאשר הורה על סלילת כביש ראשי שירחיק כל תנועה של פלסטינים מאזור E1 של מעלה אדומים. הנחייה זו של בנט באה לאחר שבפברואר האחרון נתניהו אישר את קידומן של תכניות עבור 3,500 יחידות דיור ב-E1, מקום בו הבניה למתנחלים עלולה לבתר את הגדה המערבית לשתיים ולמנוע רצף טריטוריאלי במדינה הפלסטינית העתידית.
נוכח הקמת המאחזים הבלתי מורשים החדשים בצורה של חוות חקלאיות, המדדים הרלוונטים ירדו מ-6 ל-5. נכון לעכשיו, כל יתר המדדים הרלוונטים לא השתנו.
|
|
|
|
למה לצפות בחודש הבא:
- המשך וחיזוק שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני במאבק נגד התפשטות הקורונה, בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובעזה.
- פוטנציאל לתנודות בשיח הציבורי, הן בקרב ישראלים והן בקרב פלסטינים, בנוגע להטלת האשם על עליה צפויה במספרי הנדבקים בשני הצדדים.
- עמדת הממשלה החדשה בנוגע לנושאים הקשורים לסיפוח והרחבת התנחלויות, וזהות השרים החדשים שיקבלו תיקים משמעותיים כמו תיק הביטחון.
|
|
|
|
The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.
|
|
|
|
Think we missed something this month? Send us tips and comments here.
|
|
|
|
This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.
|
|
|
|
|
|
|
