תקציר חודש יולי:

הרס ופינוי במזרח ירושלים: איומים חדשים על הממשל הפלסטיני באזורים A ו-B בגדה המערבית ועל הפוטנציאל לקיומן של שתי ערי בירה הממוקמות זו לצד זו, בירושלים.
עבאס מכריז על הקפאת כל ההסכמים עם ישראל: מסר חזק לציבור הפלסטיני אך ללא משמעות כרגע.
דו"ח חדש מעיד על גידול במאחזים בגדה המערבית: המידע החדש מגיע במקביל לציפיות להודעות על בניית אלפי יחידות דיור בהתנחלויות.
המשך המחאות בגבול עזה: חרף התסיסה המתמשכת, נראה שישראל והחמאס נחושים להימנע מעימות.
ארה"ב ממשיכה להפגין אי-תמיכה בפתרון שתי המדינות: הצהרות מצד בכירים בממשל טראמפ פוגעות פעם נוספת במסגרת שתי המדינות בשעה שהסדנא בבחריין טרם הובילה לתוצאות מוחשיות כלשהן.

האירועים הללו וכן מגמות מנוגדות בסופו של דבר הפחיתו את פרמטר שתי המדינות (TSI) ב-0.9% (0.05 נקודות).

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד.

התפתחויות במזרח ירושלים: הריסת מבני מגורים פלסטינאים על ידי ישראל באזור A; פינוי משפחה פלסטינית בסילואן

בעקבות פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק, החלו כוחות צה"ל בתהליך הריסה של 13 בנייני מגורים בשכונת וואדי חומוס בשולי הכפר הפלסטיני צור באהר בדרום מזרח ירושלים. רוב אזור השכונה ממוקם באזור A של הגדה המערבית (אשר בהסכמי אוסלו הוגדר ככפוף לשליטתה האזרחית והביטחונית של הרשות הפלסטינית). הבניינים הוקמו כחוק בהתאם לרישיונות בנייה פלסטינים. למרות שעיקר ההריסה התבצע באזור A, היא כללה גם מבנים באזור B (בשליטה אזרחית פלסטינית ובשליטה ביטחונית של ישראל) ובאזור C (נתון לשליטה אזרחית וצבאית של ישראל). בעקבות כך גברו החששות שפעולה זו תיצור תקדים המאפשר הריסה של אלפי בתים פלסטינים באזורי A ו-B.

לדברי איימי כהן, מנהלת הקשרים הבינלאומיים ב"עיר עמים", ההריסה הייתה "חסרת תקדים גם מבחינת היקף הביצוע ביום אחד" שבו נהרסו 72 יחידות דיור. כהן הסבירה ש"זו כנראה הפעם הראשונה שנעשה שימוש בצו צבאי לביצוע הרס בהיקף כזה באזור הנתון לשליטת הרשות הפלסטינית", עובדה המשקפת "עלייה תלולה" בפעולות ההריסה במזרח ירושלים אשר במהלך 2019 בוצעו בקצב שכבר השיג את מספר ההריסות בכל 2018.

מספר גורמים בקהילה הבינלאומית גינו את הפעולה, בהם האיחוד האירופי אשר קרא להפסקת ההריסה והצהיר כי המשך ההריסות "מחבל בסיכויים למימוש פתרון של שתי מדינות... ומסכל באופן חמור את האפשרות שירושלים תשמש כבירה העתידית של שתי המדינות". ההריסה הנוכחית הובילה לתגובה חריפה מצדו של מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית (ראו הרחבה בהמשך).

באזור אחר של מזרח ירושלים פונתה משפחה פלסטינית מביתה בשכונת סילואן הסמוכה לעיר העתיקה ב-10 ביולי. הפינוי שם קץ למאבק משפטי של 30 שנה שהסתיים בניצחונה של עמותת אלע"ד (עיר דוד), התומכת בהתנחלויות ופועלת להגדלת הנוכחות היהודית במזרח ירושלים. ניצחון סמלי זה במערכה שמובילים המתנחלים 'לייהוד' מזרח ירושלים רק מחמיר את האתגר של יצירת שתי בירות בעיר במסגרת של פתרון שתי מדינות.

ההשפעות השליליות של התפתחויות אלה הובילו לירידת מדד 'האזור בשליטת הרשות הפלסטינית' מ-2 ל-1 ושל מדד ההתנחלויות בירושלים מ-3 ל-2.

עבאס מכריז על כוונות להשעיית כל ההסכמים עם ישראל

בעקבות הרס הבתים בצור באהר על ידי ישראל, נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הודיע ב-25 ביולי על השעיית כל ההסכמים החתומים עם ישראל לרבות התיאום הביטחוני. צעד זה, שהיה כרוך בהקמת וועדה ללימוד ההשלכות של צעד כה קיצוני, התקבל בתמיכה פומבית מצד כל הפלגים הפלסטינים כמו גם מצד כלל הציבור.

ואולם, ההתלהבות הצטננה במקצת לאור העובדה שעבאס כבר יצא בהצהרות דומות רבות בעבר, אך אף אחת מהן לא יושמה בפועל. העובדה שהרכב הוועדה שתיישם את ההחלטה טרם נקבע, וכי לא ננקטו שום פעולות לביטול שיתופי פעולה כלשהם בין ישראל לרשות, מעידה על חוסר רצינות. ואולם, הצהרתו של עבאס עשויה להיות חלק ממאמץ להנחת היסודות להתנתקות עתידית בכך שתשמש כנקודת התייחסות עבור הרשות הפלסטינית בעידן שאחרי עבאס. בנוסף, יתכן שעבאס ניסה גם להסיט את תשומת הלב מהמשבר הכספי המתמשך שעמו מתמודדת הרשות הפלסטינית.

במקביל, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה פרסם ב-30 ביולי הצהרה תקיפה התומכת בפתרון שתי המדינות. במהלך פגישה ברמאללה שבה השתתפה משלחת של מרצ, א-שתייה אמר שאם לא יושג פתרון של שתי מדינות, ישראל "תמות מוות דמוגרפי" ותסתכן בקונפליקט של "מדינה דמוקרטית או יהודית".

מאחר וגם עבאס וגם הרשות הפלסטינית טרם נקטו בצעדים מעשיים להשעיית ההסכמים עם ישראל, כל המדדים הקשורים להקמת מדינה פלסטינית ותיאום בטחוני נותרים ללא שינוי.

דו"ח חדש על גידול במאחזים הבלתי חוקיים בגדה המערבית ובעקבותיו הרחבה פוטנציאלית של ההתנחלויות בעקבות אישורם של בתים פלסטינים חדשים

ב-30 ביולי אישר הקבינט הביטחוני של ישראל תכנית להקמת יותר מ-700 יחידות דיור עבור פלסטינים בשטח C, אם כי המיקום המדויק לא נמסר. משרד החוץ של הרשות הפלסטינית מתח ביקורת חריפה על המהלך באומרו שזהו חלק מתהליך "הקמת מדינה יהודית למתנחלים בגדה המערבית." ואכן, נראה שהמהלך, שבאמצעותו ממשלת ישראל תקבע אילו פלסטינים יוכלו להתגורר באזור C והיכן, יאפשר לממשלת ישראל לעצב את מפת הדיור הפלסטינית באזור C בהתאם לכוונותיה. בצלאל סמוטריץ', שר התחבורה, המשתייך לימין הקיצוני, טען "שמדינת ישראל מגבשת תכנית אסטרטגית לסיכול הקמתה של מדינה פלסטינית."

במקביל לאישורן של יחידות דיור פלסטיניות, דווח על תחילת קידומן של תכניות בנייה ליותר מ-6,000 יחידות דיור בהתנחלויות.

התפתחות זאת באה בעקבות דו"ח חדש המעיד שמאז 2017 הוקמו 16 מאחזים בגדה המערבית ו-32 מאחזים הוקמו מאז 2012. כל המאחזים מפירים את החוק הישראלי, אך תהליך הענקת תוקף חוקי ל-35 מאחזים נוספים כבר החל. הדו"ח של "שלום עכשיו" מעיד גם שהמאחזים נבנו בסיוען של מועצות מקומיות והגנה מצד הרשויות. כמו עם כל הרחבות של התנחלויות, גם מאחזים אלה, באמצעות הגדלת אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית ושטחי האדמה שבשליטתם, פוגעים בסיכויים לפתרון שתי המדינות.

בקטגוריית 'הרחבת ההתנחלויות' הובילו התפתחויות אלה לירידת מדד האזורים הבנויים מ-4 ל-3, של מדד האוכלוסייה מ-5 ל-4 ולירידת מדד החקלאות מ-7 ל-6.

מחאות הגבול ממשיכות בעזה אך נראה שישראל והחמאס נחושים להימנע מעימות; התנאים ההומניטריים עדיין גרועים

ב-11 ביולי, קצין של החמאס המופקד על שמירת הסדר בגבול נהרג מידי צה"ל בתקרית אשר ישראל כינתה "תוצאה של אי-הבנה". למרות שחמאס הגיב בירי של שתי רקטות לאזור בלתי מיושב של ישראל, כל הצדדים (בסיוע תיווך מצרי) הגיבו באיפוק, מה שמעיד כנראה על המשך הרצון מצד ישראל והחמאס להימנע מעימות רחב היקף.

בינתיים ממשיך הגידול היציב במספר "רישיונות המסחר" (המונפקים למספר מועט של תושבי עזה, היוצאים מהרצועה וחוזרים אליה בכדי לנהל את עסקיהם) מאז 2019. לדברי ארגון גישה, המספר עלה מ-2,375 היתרים בפברואר ל-3,336 ביולי, וגם מספר ההיתרים ליציאה לצרכים מסחריים במעבר ארז גדל. יש גם דיווחים על הרחבה סלקטיבית בסוגי הסחורות במעבר אל רצועת עזה וממנה לישראל, אם כי לא נמסר על כל שינוי במדיניות.

ישנן כמה אינדיקציות לשיפור התנאים ההומניטריים בעזה, אך לדברי ג'סיקה בורנשטיין, האחראית לקשרים הבינלאומיים בארגון גישה, "התנאים עדיין גרועים מאוד ועדיין מוקדם לקבוע האם השינויים האחרונים שחלו בשטח חוללו השפעה חיובית... המצב בשטח דינמי מאוד כרגע."

בהיעדר שינויים משמעותיים בתנאים ההומניטריים בעזה או בסיכויים למלחמה בין ישראל לחמאס, כל מדדי עזה נותרים ללא שינוי.

ממשל טראמפ ממשיך להפגין אי-תמיכה בפתרון שתי המדינות; גם אחרי פסגת בחריין, אין סימנים לתמיכה מוגברת מצד מדינות ערב בתכנית האמריקאית

אמירות של השליח האמריקאי למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, ושל שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ממשיכות להעיד על העדר תמיכה בפתרון שתי המדינות מצד ממשל טראמפ. בראיון שנערך ב-17 ביולי, טען גרינבלט שישראל "היא יותר קורבן" של הסכסוך, דחה את השימוש במונח "כיבוש" לגבי נוכחותה של ישראל בגדה המערבית (תוך שהוא מאמץ את המונח המועדף על ממשלת ישראל – "שנוי במחלוקת") והתייחס להתנחלויות בגדה המערבית כאל "שכונות וערים". בראיון שנערך לאחר מכן, טען השגריר פרידמן שממשל טראמפ מחויב ל"אוטונומיה פלסטינית" והוסיף שבשלב זה, מדינה פלסטינית תהווה "איום קיומי" על ישראל וירדן.

במקביל, סדנת בחריין שנערכה בחודש שעבר והתמקדה בחלק הכלכלי של תכנית השלום של ממשל טראמפ, לא הייתה בעלת השפעה ולא הובילה לשינויים. עד היום לא נחתמו התחייבויות כספיות או התחייבויות לתמיכה בתכנית על ידי מי מהמשתתפים בכנס.

למרות שהצהרות מצד פקידים בממשל טראמפ ממשיכות להעיד על העדר תמיכה בפתרון שתי המדינות, הממשל טרם נקט בעמדה קונקרטית בסוגיה. לפיכך, המדד של ארה"ב נותר על 3.

חושבים שפספסנו משהו? שלחו לנו טיפים ומחשבות כאן.

פרסום זה הופק בתמיכתו הכספית של האיחוד האירופי. התכנים באחריותו הבלעדית של מערכת מדד שתי המדינות של 'יוזמת ז'נבה' (TSI) ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.