מדד שתי המדינות: ספטמבר 2019

:ספטמבר בקצרה

תוצאות הבחירות בישראל משקפות פוטנציאל חיובי לתומכים בפתרון שתי המדינות ומוכיחות שהבטחתו של נתניהו לספוח שטחים לא קיבלה תמיכה מהציבור הישראלי.
ההתחייבות לסיפוח נתקלה בגינוי גורף של הקהילה הבינלאומית, אשר מתחה ביקורת קשה על המגמה להתקדם לעבר החלת החוק הישראלי בחלק מהשטחים.
מציאות משתנה במזרח ירושלים, לרבות נתונים חדשים על גידול בבנייה היהודית ופערים גדולים במתן רישיונות בנייה לישראלים ולפלסטינים.
מתעצם המשבר בכלכלה הפלסטינית: קיצוצים באספקת החשמל בגדה המערבית במקביל לדיווחים על קשיים כלכליים גוברים של האוכלוסייה.
דעת הציבור הפלסטינית: סקר חדש מעיד על התסכול הפלסטיני מהסטטוס קוו.

התפתחויות אלו העלו את מדד שתי המדינות ב-0.9% (גידול של 0.04 נקודות מ-5.46 בחודש שעבר).

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד

תוצאות הבחירות בישראל: איתות בעל פוטנציאל חיובי לפתרון שתי המדינות

תוצאות הבחירות הארציות שנערכו בישראל ב-17 בספטמבר לא הניבו רוב מכריע לבני גנץ ממפלגת כחול לבן (המובילה גוש מרכז-שמאל עם 57 מושבים), או למפלגת הליכוד בהובלת בנימין נתניהו (גוש ימני של 55 מושבים). למרות שנשיא המדינה ריבלין הטיל עליו להקים קואליציה, סיכוייו של נתניהו להצליח במשימה אינם גבוהים. לפיכך לא ברור אם ישראל מתקדמת לקראת ממשלה חדשה בראשות נתניהו או גנץ, או לקראת סיבוב בחירות נוסף.

ואולם, מה שהבחירות הבהירו הוא שהציבור הישראלי אינו תומך בהצעותיו של נתניהו המנוגדות לפתרון שתי מדינות. התחייבותו של נתניהו להחיל ריבונות ישראלית על ההתנחלויות בגדה המערבית, והתכנית שעליה הכריז לאחר מכן לספח את עמק הירדן וצפון ים המלח, היו חלק ממאמציו לגייס קולות נוספים בימים האחרונים לפני הבחירות. בסופו של דבר, תוצאות הבחירות רק הבליטו את היעדר התמיכה הציבורית בסיפוח הגדה המערבית.

למעשה, לא רק שנתניהו נכשל במשיכת מצביעים נוספים לליכוד, מפלגתו גם איבדה תשעה מקומות בהשוואה לבחירות שנערכו באפריל. לאחר שבלעה לתוכה את מפלגות "כולנו" ו"זהות", מפלגת הליכוד ירדה בספטמבר מ-41 מנדטים במצטבר ל-32 מושבים. רטוריקת הסיפוח של נתניהו התבררה ככישלון אלקטורלי ובכנסת מכהנים כעת פחות חברים המתנגדים במפורש לפתרון שתי המדינות מאשר בכנסת הקודמת.

לתוצאות הבחירות היו השלכות גם על גישתו של ממשל טראמפ לשלום בין ישראל לפלסטינים. לפני הבחירות החל הצוות של טראמפ למזרח התיכון להשתמש במונח "חזון" במקום "תכנית" בהתייחסו למסמך, שמשתהה כבר זמן רב והיה אמור להניח את הבסיס להסכם שלום. בהכריזו על פרישתו הצפויה מתפקידו כשגרירי למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט השתמש פעמים רבות במילה "חזון", ובכך הודה שמאמצי ממשל טראמפ, אם יבשילו אי פעם, לא יתניעו משא ומתן רציני בעתיד הקרוב. לאור הדחיות החוזרות ונשנות בהכרזה על "החזון" (שעקרונותיו ממילא לא מקובלים על הצד הפלסטיני), הסבירות להכרזה כזאת, שהיתה עלולה להזיק יותר מאשר להועיל, הצטמצמה עוד יותר.

תוצאות הבחירות הסיטו את מדד דעת הציבור הישראלי מ-7 ל-8 ואת מדד בית המחוקקים של ישראל מ-5 ל-6. בהינתן הדחיה הנוספת בפרסום התכנית האמריקאית, והגברת השחיקה ביכולת הממשל לקדם פתרון לסכסוך, ירד משקלו של פרמטר ארה"ב מ-5 ל-4.

כאן לקריאת המהדורה המיוחדת של המדד על הבחירות.

נתניהו משתמש בהבטחת הסיפוח כטקטיקת בחירות; פורסמו נתונים חדשים על מזרח ירושלים

התחייבותו של נתניהו לספח את עמק הירדן והגדה המערבית עוררה גינוי מצד הקהילה הבינלאומית כולה. מזכ"ל האו"ם גוטרש אמר כי צעד כזה "יהווה הפרה חמורה של החוק הבינלאומי". מלך ירדן, עבדאללה ה-2, אמר כי כל צעד לקראת סיפוח "ישפיע עמוקות" על קשריה של ישראל עם ירדן ומצרים. ארה"ב הייתה היחידה מבין המעצמות שנמנעה מהבעת עמדה חד-משמעית ואמרה רק כי "אין שינוי במדיניותה לעת עתה."

בינתיים, דו"ח חדש שהתפרסם ב-12 בספטמבר הראה שבניית מבני מתנחלים במזרח ירושלים גדלה באופן ניכר מאז שדונלד טראמפ התמנה לנשיא ארה"ב ב-2017. הדו"ח של "שלום עכשיו" מעיד על גידול של 60% בעבודות הבנייה מ-2017 עד 2019 לעומת השנתיים שקדמו להן. הדו"ח גם מספק נתונים על הפער העצום במספר רישיונות הבנייה המוענקים לישראלים ופלסטינים במזרח ירושלים. הפלסטינים קיבלו רק 30% מרישיונות הבנייה שהונפקו מאז 1991 למרות שהם מהווים יותר מ-60% מהאוכלוסייה.

למרות התפתחויות אלו, לא ננקטו צעדים משמעותיים להרחבת ההתנחלויות בספטמבר וכל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו לפיכך ללא שינוי.

התרעות חדשות בכלכלה הפלסטינית

בחודש שעבר דווח על סימנים חדשים ומטרידים לגבי הכלכלה הפלסטינית. ב-22 בספטמבר החלה חברת החשמל של ישראל לקצץ באספקת החשמל לגדה המערבית למשך שעתיים ביום עקב חובות שטרם נפרעו. לדברי ה-Portland Trust, פעולה זאת, הפוגעת במזרח ירושלים, רמאללה, בית לחם, יריחו וסביבתם, "תקשה על הפעילות הכלכלית בגדה, הסובלת ממשבר פיסקלי ועלולה לשתק את כל היבטי החיים בקבוצות סוציו-אקונומיות שונות".

התפתחות זאת מתרחשת במקביל לדיווחים רבים על סימני אזהרה למצב כלכלי קשה ברשות הפלסטינית. על-פי דו"ח שפרסם כנס האו"ם למסחר ופיתוח (UNCTAD) ב-11 בספטמבר, הזעזוע הפיסקלי הנובע מהקיצוצים שעשתה הרשות הפלסטינית בסיוע הסוציאלי ובמשכורות העובדים הציבוריים צפוי להחמיר עקב הירידה שחלה לאחרונה בהכנסה לנפש, העוני והאבטלה הגדלים ומהנזק המתמשך לסביבה. כל המגמות האלו תוארו כתוצאות של הכיבוש הצבאי, הירידה המתמשכת בתרומות, ובתקווה המועטה להתקדמות פוליטית. דו"חות של הבנק העולמי ושליח האו"ם למזרח התיכון (UNSCO) שהתפרסמו לאחר מכן הדגישו את הסכנה להשלכות מידיות הנובעות מהמשבר הפיסקלי שעמו מתמודדת הרשות הפלסטינית, העומד כרגע על גירעון של 1.8 מיליארד דולר.

למרות שסימני אזהרה אלה מבשרים על קשיים משמעותיים לכלכלה הפלסטינית, המדדים הרלוונטיים נותרו בשלב זה ללא שינוי בספטמבר

שינויים בדעת הקהל הפלסטינית

סקר חדש של המרכז הפלסטיני למדיניות וחקר דעת קהל מצא שהתמיכה בפתרון שתי המדינות בציבור הפלסטיני ירדה ל-42%, ירידה של 5% בהשוואה לסקר שנערך לפני שלושה חודשים. הסקר גם מצא עלייה בתמיכה הפלסטינית בהתקפות חמושות, עם שיעור של 44% התומכים ב"מאבק מזוין" כשיטה המועדפת לסיום הכיבוש.

הירידה בתמיכה בפתרון שתי המדינות משקפת קרוב לוודאי תסכול בקרב הפלסטינים מחוסר ההתקדמות לקראת שלום. ואולם, יש לציין שזהו עדיין הפתרון המועדף ביותר על הפלסטינים אל מול הצעות אחרות. התחזקות התמיכה במאבק המזוין בקרב הפלסטינית היא סימן נוסף לתסכול ורמז לאי-נכונותם להמשיך לחיות בסטטוס קוו. יש לציין כי חוסר נכונות זה אינו בהכרח סימן רע לתומכי פתרון שתי המדינות.

לפיכך, מדד דעת הקהל הפלסטינית נותר ללא שינוי.

The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.

Think we missed something this month? Send us tips and comments here.

This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.