:אוקטובר בקצרה

מחלוקת בקרב חברי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב לגבי הסיוע הביטחוני לישראל: הודעותיהם של המועמדים המובילים חושפות פתיחות מוגברת לרעיון התניית הסיוע.
אין התקדמות בתכנית האמריקאית למזה"ת: הממשל האמריקאי ציין שהוא ממשיך להמתין עד שתוקם קואליציה בישראל לפני שיחשוף את החלק הפוליטי של התכנית.
התקדמות בבחירות ברשות הפלסטינית: הנשיא עבאס נוקט בצעדים ממשיים לקראת בחירות לפרלמנט, אך טרם פורסמה הודעה רשמית בנושא.
עלייה באלימות מצד המתנחלים; הרחבת התנחלויות חדשות: התגברות התקפות מצד מתנחלים בעת תקופת המסיק, ובמקביל קידום תכניות לבניית יחידות דיור חדשות בהתנחלויות.
חדשות טובות לכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית: הושג הסכם בין הרשות הפלסטינית וישראל על העברת כספי מיסים ודיון מחודש על סעיפיו השונים של פרוטוקול פריס.

התפתחויות אלו העלו את מדד שתי המדינות ב-0.9% (גידול של 0.05 נקודות מ-5.50 בחודש שעבר).

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד

הדמוקרטים משנים את עמדתם לגבי סוגיית הסיוע הביטחוני לישראל בשעה שהתכנית האמריקאית למזה"ת אינה מתקדמת

במהלך אוקטובר היו אינדיקציות לשינוי עמדות אצל חלק מחברי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב בסוגיית הסיוע לישראל. הסנטורית אליזבת ווארן, המדורגת על פי הסקרים כעת במקום השני בבחירות המוקדמות של המפלגה כמועמדת לנשיאות, אמרה: "אם ישראל נעה בכיוון ההפוך [כלומר מתרחקת מפתרון שתי המדינות], הכל מונח על השולחן". ווארן אמרה זאת בתגובה לשאלה על התניית הסיוע הצבאי בבלימת הרחבת ההתנחלויות בשטחי הגדה המערבית. סנאטור ברני סנדרס, אשר אף הוא מתמודד בבחירות המוקדמות, הצהיר שישראל "תצטרך לשנות באופן יסודי את יחסיה עם עזה." הוא הציע להסיט חלק מהכספים לרצועת עזה למטרות הומניטריות. מועמד מוביל אחר, ראש העיר פיט בוטיג'יג', אמר שסיפוח חלקים משטחי הגדה המערבית מצדיק בחינה מחדש של מתן הסיוע לישראל.

ואולם, סגן הנשיא ג'ו ביידן, השומר על ההובלה במרוץ הפריימריז, הביע דעה אחרת. ביידן אמר שרעיון התניית הסיוע לישראל "מכעיס ביותר" וכי זו תהיה "טעות עצומה". עם זאת, סקר שפורסם ב-25 באוקטובר מצא שכ-70% מהדמוקרטים תומכים בהתניית הסיוע לישראל. בעל הטור היהודי-אמריקני המשפיע פיטר ביינארט כתב ש"בחשיפת הפופולריות של הסיוע האמריקאי, סנטור סנדרס הפעיל לחץ על יריביו לפעול בכיוון זה." ביינארט קבע ש"בכל הקשור לישראל, יש כיום שתי מפלגות דמוקרטיות."

בינתיים, ממשל טראמפ ממשיך להבהיר שלא יפרסם את "תכנית המאה" עד שתוקם ממשלה בישראל. ג'ארד קושנר ביקר בישראל ב-28 באוקטובר ונפגש עם ראש הממשלה נתניהו ועם מנהיג "כחול לבן" בני גנץ, אשר ב-23 באוקטובר קיבל את המנדט להרכיב את הממשלה הבאה אחרי שנתניהו נכשל במשימה. בראיון שנערך עמו לאחר מכן, קושנר סירב לדחות את האפשרות שישראל תספח את עמק הירדן, באומרו, "אנו מעדיפים לשמור על אפשרויות פתוחות." קושנר התייחס לכך בעקבות אמירותיו של שגריר ארה"ב לישראל, דייוויד פרידמן, שהתכנית האמריקאית לא תכלול פינוי מתנחלים מחלקים בגדה המערבית. הוא תיאר זאת כ"מדיניות שכשלה" וכ"לא משהו שאנחנו מתכוונים לקדם."

הדחייה המתמשכת של פרסום התכנית האמריקאית למזה"ת, תכנית שעשויה למנוע את מימוש פתרון שתי המדינות, הינה לפיכך התפתחות חיובית באפשרות להשגת פתרון שתי המדינות. בשילוב עם שינויי העמדות בקרב פוליטיקאים דמוקרטיים ומצביעים בארה"ב, התפתחויות אלו הסיטו את מדד ארה"ב מ-3 ל-4.

הפלסטינים מתקדמים לקראת בחירות

לאחר שהכריז על כוונתו לערוך בחירות במהלך נאומו בעצרת הכללית של האו"ם בסוף החודש שעבר, הקים נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ב-3 באוקטובר וועדה לקידום המהלך. דרישת החמאס לערוך בחירות בו-זמניות לפרלמנט ולנשיאות נדחתה, יומיים אחרי שמשלחת נציגים רשמיים של הרשות לעניין הבחירות הגיעה לעזה לצורך משא ומתן בנושא. חמאס הסכים לערוך בחירות נפרדות בהפרש של שלושה חודשים, כאשר הבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית ייערכו כפי הנראה לפני הבחירות לנשיאות.

עם זאת, נותרו עדיין מספר מכשולים, לרבות דרישת החמאס לשאת ולתת על פרטים שונים של התהליך האלקטורלי ותוצאותיו, וחשוב מכך, דרישה (שנעשתה בשיתוף עם חמישה ארגונים פלסטינים אחרים) לפיוס בין החמאס לפת"ח. עבאס טרם הוציא את הצו הנשיאותי הנדרש עבור פרסום הודעה רשמית על עריכת בחירות.

לנוכח אי הוודאות של הבחירות ברשות הפלסטינית, כל המדדים הרלוונטיים נותרו ללא שינוי באוקטובר.

עלייה באלימות מצד מתנחלים, במקביל להמשך הרחבת ההתנחלויות

מסיק הזיתים בגדה המערבית החל בחודש שעבר ועמו התרחשה מגמת עלייה חדה במספר מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. לדברי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), באוקטובר התרחשו 41 התקפות של מתנחלים על פלסטינים, כמעט פי 2.5 ממספר ההתקפות בספטמבר וקרוב לסך ההתקפות שהתרחשו בשלושת החודשים הקודמים יחדיו. עד כה ב-2019 תקפו המתנחלים את הפלסטינים 270 פעמים. שישים התקפות הסתיימו בפגיעות גופניות ו-210 בנזק לרכוש פלסטיני.

ההתקפות התרחשו גם נגד פעילי זכויות אדם ישראליים (לרבות הכאת רב בן 80), משמר הגבול, ובאופן משמעותי לציבור הישראלי – גם נגד חיילי צה"ל. התקפות אלה, שהתרחשו בעקבות פירוק מבנים במאחזי התנחלויות לא חוקיים, הגבירו את המודעות להתנהגותם הבלתי חוקית של מתנחלים רבים ומפעל ההתנחלות ככלל. למרות שרוב המתנחלים אינם מעורבים בפעילות אלימה, רבים מתושבי התנחלויות כגון יצהר (שם התרחשו ההתקפות על חיילי צה"ל) ואחרות, הביעו תמיכה ברמה זאת או אחרת בהתקפות האלימות.

למרות שישראל אוכפת באופן סלקטיבי את החוק נגד המאחז הבלתי חוקי ליד יצהר, ממשלת נתניהו ממשיכה בהרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית. ב-30 באוקטובר חשפה תנועת "שלום עכשיו" כי המנהל האזרחי הישראלי קידם תכניות ל-2,342 יחידות דיור בהתנחלויות, כאשר 719 מיחידות הדיור קיבלו היתרי בנייה. על פי יוזמת ז'נבה, יהיה צורך להרוס 59% מיחידות דיור אלו. התכניות כוללות אישור סופי לכביש מנהרה שיעקוף את בית לחם, פיתוח "הצפוי להגדיל באופן דרמטי את מספר המתנחלים באזור בית לחם," נכתב בהודעת "שלום עכשיו". בעקבות סבב האישורים האחרון הגיע מספר האישורים שניתנו ב-2019 ל-8,337, גידול של קרוב ל-50% לעומת מספר האישורים ב-2018 (5,618).

ההרחבות החדשות בהתנחלויות, המכשילות את הסיכויים לכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל, הסיטו את המדד הרלוונטי מ-4 ל-3. בעקבות העלייה ברמת המודעות של הציבור הישראלי לאלימות המתנחלים, מדד החברה האזרחית בישראל עלה בחודש אוקטובר מ-7 ל-8.

חדשות טובות לכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית

ב-4 באוקטובר הודיעה הרשות הפלסטינית על גיבוש הסכמות עם ממשלת ישראל בנוגע לקבלת כספי מיסים בסך 1.8 מיליארד ש"ח. מאז חודש פברואר סירבה הרשות הפלסטינית לקבל את ההכנסות, שמקורן במכס המוטל על פריטים המיובאים לשוקי הרשות הפלסטינית דרך נמלי ישראל. הסירוב נעשה במחאה על החלטתה של ממשלת ישראל לנכות מכספי המיסים סכום השווה לסכום שהרשות הפלסטינית משלמת לאסירים ולבני משפחותיהם.

העסקה כללה גם את הסכמתה של ישראל להפעיל מחדש וועדות טכניות משותפות לישראל ולפלסטינים שעבודתן הושעתה במשך קרוב ל-20 שנה. פקידים פלסטינים אמרו שהפעלתן מחדש של הוועדות תאפשר לשאת ולתת על תיקון חלקים מפרוטוקול פריס המהווה את החלק הכלכלי של הסכמי אוסלו. לדברי ה-Portland Trust, וועדות אלה "יבחנו מחלוקות כספיות תלויות ועומדות, לרבות ניכויים שנעשו על-ידי ישראל בעשרים השנים האחרונות בהקשר לחשבונות חשמל, מים וחשבונות רפואיים", והפלסטינים יבקשו שינויים בפרוטוקול פריס "כגון משא ומתן מחודש על רשימות יבוא ומכסות והשגת אישור לבניית תשתיות ופרויקטים העוברים בשטח C בגדה המערבית."

באשר לסוגיית המשך הניכויים שמבצעת ישראל בסכום השווה לכספים שמקצה הרשות הפלסטינית ל"קרן הקדושים המעונים", דווח כי שני הצדדים "הסכימו שלא להסכים" וישראל תמשיך לנכות 40 מיליון ₪ מדי חודש מהכספים שהיא מעבירה לרשות. חוסיין א-שייח, השר לעניינים אזרחיים וחבר הוועד המרכזי של אש"ף, אמר שהתשלומים לאסירים ומשפחותיהם יימשכו וכי הרשות הפלסטינית "נחושה לשלם את המגיע להם בכל מחיר."

בעקבות העברת הכספים הרטרואקטיבית של הכספים שנוכו, המהווים יותר מ-50% מסך ההכנסות של הרשות הפלסטינית, המדד המתייחס לכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית עלה מ-3 ל-4 בחודש אוקטובר.

The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.

Think we missed something this month? Send us tips and comments here.

This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.