|
מנחים היום בכלים של מחר
מפת חשיבה ו-Xmind
|
|
|
|
|
מפת חשיבה (mind map) היא כלי לתיעוד ולארגון תהליכי חשיבה בצורה גרפית-חזותית. באמצעותה אפשר למפות את המרכיבים המרכזיים של תהליכי החשיבה הפנימיים שלנו (דוגמת רעיונות, משימות, מושגים ועוד) ולייצגם בתרשים היררכי חיצוני. מפת חשיבה עושה שימוש במילות מפתח, בצבעים, בצורות ובסמלים לצורך יצירת אסוציאציות, הקשרים וחיבורים, המדמים את הדרך שבה חושב המוח האנושי. הפשטות שביצירת מפת חשיבה חזותית שכזאת, המבנה ההיררכי והמסתעף שלה והמלל התמציתי מקלים על הארגון, על הבנת המידע ועל זכירתו. גם שילוב של צבעים, של סמלים ושל תמונות מסייע להבהיר את החשיבה, ואף מחזק את הקשרים בזיכרון.
את מפת החשיבה אפשר לשרטט באופן ידני, באמצעות נייר וכלי כתיבה, או באמצעות כלים ממוחשבים, כמו תוכנות המיועדות ליצירת מפת חשיבה דיגיטלית. החלופה הדיגיטלית מאפשרת הוספת קישורים, שמירת הקובץ ועריכתו בכל עת, שיתופיות של התוצר ועוד. כלי דיגיטלי מומלץ וחינמי ליצירת מפת חשיבה הוא ה-Xmind, שאותו נתאר בהמשך.
|
|
|
|
| ערכה הפדגוגי של מפת חשיבה |
| • |
מבטאת תהליך ממקד ומארגן, אך גם כזה המאפשר גמישות, יצירתיות וחופש מחשבתי. אפשר לתכנן את מפת החשיבה מראש, או להבנות אותה תוך כדי הפעלת מחשבה אינטואיטיבית |
| • |
מאפשרת קבלת פרספקטיבה רחבה – הן ברזולוציה מערכתית-כללית הן ברמת הפרטים הקטנים |
| • |
מעודדת ראייה אינטגרטיבית, זיהוי הקשרים בין נושאים שונים, הבנת משמעויות והשלכות |
| • |
בעלת ערך ללומד בשלבי קידוד המידע ולצורך שליפתו מהזיכרון. השימוש בצבעים ובתמונות עוזר לארגן, להבין, לעבד ולזכור את המידע טוב יותר |
|
|
| רעיונות לשימוש בתהליכי ההוראה והלמידה |
| • |
תכנון מאקרו ומיקרו של קורסים, של סדנאות, של הרצאות ושל כל תוצר למידה אחר מסייע לבצע סיעור מוחות מצד אחד, ולארגן את המידע באופן לוגי ושיטתי מצד שני |
| • |
יצירת "מפת נושאי הקורס העיקריים": הצגה בפני הסטודנטים בתחילת כל מפגש: איפה אנחנו, מה כבר למדנו, מה נלמד היום – כל אלה נותנים תחושת רציפות, ראיית התמונה השלמה, ומאפשרים שיחה על הרציונל המקשר בין הנושאים השונים |
| • |
הצגת תוכן מפגש ההנחיה לסטודנטים: אפשר להשתמש באנימציה (=הנפשה) במצגת כדי להציג בכל פעם חלק אחר במפה |
| • |
פתיח לנושא השיעור: הבניית מפת החשיבה בשיתוף הסטודנטים; קישור בין ידע קיים לבין ידע חדש שיוצג לסטודנטים בשיעור הנוכחי |
| • |
סיכום נושא ובדיקת הבנה: תִמצות נושא שנלמד באמצעות הדגמה והדגשה של קשרים בין מושגים, רצף אירועים ועוד. גם כאן מומלץ לבנות את המפה בשיתוף עם הסטודנטים. אפשר גם להכין מפה המבטאת את רמת הידע של המשתתפים בתחילת השיעור, ומפה נוספת בסופו - ולהשוות בין שתי המפות כדי לראות באופן מוחשי וברור מה וכמה למדנו. |
| • |
סיעור מוחות: חשיבה עם עמיתים והעלאת רעיונות לאופן הצגת נושא מסוים בכיתה. לחלופין הצעת פתרונות אפשריים לדילמה או לבעיה הקשורה לחומר הנלמד בקורס, למשל אפשר לבנות מפת חשיבה – "איך להתכונן לבחינה" – ביחד עם הסטודנטים. |
|
|
| המלצות לבניית מפת חשיבה |
קיימות כמה דרכים ליצירת מפת חשיבה. חשוב להתאימה למאפייני האדם היוצר את המפה ולמטרה שלשמה היא נוצרת. הקו המנחה: כמות עדיפה על איכות. אין לסנן רעיונות או מושגים ונושאים שעולים תוך כדי ציור המפה. הארגון והתמצות ייעשו בשלב מאוחר יותר. להלן דרכי הפעולה העיקריות:
|
| • |
מניחים דף חלק לרוחב (עדיף A3 או A4). הדף החלק מאפשר מרחב, פתיחות מחשבתית וניקיון.
מובן שאם עושים זאת במפגש הנחיה בונים את המפה על לוח נקי.
|
| • |
רושמים במרכז הדף, בתוך צורה או ציור כלשהו, את הנושא (רעיון, שאלה, מטרה, מושג וכו').
|
•
|
ממפים קטגוריות עיקריות ("הענפים העבים"), ומחברים אותן לנושא המרכזי.
- אפשר לתכנן ולכתוב את כל הענפים מראש, או לחלופין להתחיל באחד, ולהשלים את השאר
בהמשך.
- את הענפים העבים כדאי להדגיש באופן כלשהו (כל ענף בצבע שונה; כתב אחיד לכל הענפים
העבים וכתב אחר לענפים הדקים יותר וכו').
|
•
|
מוסיפים לתרשים את "הענפים הדקים". מקצות הענפים העבים מוציאים ענפים דקים יותר (הכתיבה מתבצעת "מהמרכז החוצה"), שעל כל אחד מהם מילה אחת בלבד המסמלת השלמה, פירוט, היבטים שונים של הנושא הרחב יותר וכו'. כך נוצרים הקשרים ביניהם.
|
•
|
מוסיפים סמלים חזותיים (כגון תמונות) על גבי מפת החשיבה שיצרנו.
|
•
|
מניחים את המפה בצד. חוזרים אליה לאחר זמן מה, לצורך עריכת הנתונים (הוספה, מחיקה וכו').
|
|
|
|
|
|
|
|
