פתרון שתי המדינות שוב על סדר היום: למה עלה המדד במאי?

האם ישראל עוברת לעידן שאחרי נתניהו?

ב-2 ביוני הודיע יאיר לפיד לנשיא המדינה רובי ריבלין, כי עלה בידו להרכיב ממשלה. בממשלה תיכללנה מפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית, לרבות הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם), המפלגה הערבית הראשונה שתיכלל בממשלת ישראל מאז קום המדינה. מוקדם יותר באותו יום נבחר יצחק הרצוג, תומך ותיק בפתרון שתי המדינות, לנשיאה הבא של ישראל. הוא ייכנס לתפקידו ב-9 ביולי.

אף שהממשלה החדשה צפויה לכלול מספר רב יותר של תומכים בפתרון שתי המדינות, עדיין מוקדם לבצע שינוי כלשהו בפרמטרים של המדד.

לחצו כאן והכירו את האינדקס האינטראקטיבי שלנו

מאי בקצרה:

האירועים בירושלים גרמו להתלקחות בין ישראל לבין עזה: 11 ימי לחימה ויותר מ-300 קורבנות לצד אלימות בערים ישראליות מעורבות ובגדה המערבית
ארה"ב מגבירה את מעורבותה ביחסים בין ישראל לבין הפלסטינים: העימות בעזה, מהלכים בקונגרס ושינויים בדעת הקהל האמריקנית מביאים את ממשל ביידן לפעול להפסקת אש ולהתחייב
למעורבות מתמשכתהעולם מגיב לעימות בעזה: מצרים מגבירה את מעורבותה בתיווך להשגתה של הפסקת אש, נרשמותה תחייבויות בינלאומיות לשיקומה של עזה ומושמעת ביקורת מסוייגת על ישראל מצד מדינות ערב

התפתחויות אלו העלו את מדד שתי המדינות ב-1.2% (ירידה של 0.07 נקודות מ-5.68 בחודש שעבר).

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד

המתיחות בירושלים מביאה ללחימה בעזה ולאלימות ברחובות ישראל

במאי נרשמו 11 ימי לחימה בין ישראל לבין חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה. זוהי ההתפרצות האלימה החמורה ביותר מאז 2014. אירועים בירושלים, ובכללם פשיטות של משטרת ישראל על מסגד אל-אקצא ופינויים הצפוי של פלסטינים משכונת שיח' ג'ראח, הביאו את חמאס להכריז על אולטימטום לישראל ולשגר בעקבותיו טילים לירושלים (ראו כאן את תיאור האירועים בסדר כרונולוגי). ב-21 במאי, לאחר ההגעה להפסקת אש, דיווח משרד הבריאות הפלסטיני על 256 הרוגים בעזה, לרבות 67 ילדים, ועל 1,910 פצועים. מניין הקורבנות בישראל עמד על 13, לרבות שני ילדים, ו-114 איש נפצעו. מבין 4,360 טילים ופצצות מרגמה בקירוב, שנורו מעזה, נחתו כ-3,400 בשטחי ישראל.

הלחימה בעזה הציתה גל של אלימות בין תושבים יהודים וערבים בערים מעורבות ברחבי ישראל. גל זה היה החמור זה שני עשורים. במקביל לכך, במהלך הלחימה בעזה נהרגו בגדה המערבית 26 פלסטינים (מרביתם בניסיון לתקוף ישראלים). ע'יית' אל-עמרי, עמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, כתב כי "חמאס מצא הזדמנות להפקת תועלת מאי הסדר השורר בפתח והציג עצמו כמגן הפלסטינים. ניתן בהחלט לטעון כי שיקולים פוליטיים היו המניע המרכזי של חמאס לשיגור טילים לעבר ירושלים ב-10 במאי, ביודעו היטב כי הדבר יביא לתגובה ישראלית הרסנית. מהלך הפתיחה של חמאס הסתבר כמוצלח."

הן חמאס והן ישראל טענו לניצחון בתום הלחימה. מפגינים פלסטינים גדשו את הר הבית ורבים מהם הפגינו תמיכה איתנה בחמאס. כמה ימים לאחר מכן, איים מנהיג חמאס בעזה, יחיא סנוואר, בחידוש האלימות. "אם ישראל "תחלל" את מסגד אל-אקצא". לדברי ד"ר שיבלי תלהמי ממכון ברוקינגס, "אין כאן מנצח ... אך בהיבט הפוליטי, חמאס התחזק. הוא רלוונטי יותר כעת ונראה כי הגיב למשבר בירושלים, משבר שהפלסטינים רצו שגורם כלשהו יפעל לגביו."

לאחר שהתפאר בהצלחתה הצבאית של ישראל, אמר שר הביטחון בני גנץ, כי "הגיעה העת לפעולה מדינית", שתסיים את מעגל האלימות הבלתי פוסק מצד ישראל ומצד עזה. גנץ הדגיש את הצורך לחזק את הרשות הפלסטינית. בעוד בכירים בזרועות הביטחון הישראליות מאמינים כי סבב הלוחמה הנוכחי הצליח להרתיע את חמאס, נותרה לארגון יכולת לשגר טילים רבים במטחים כבדים. האלימות היוותה תזכורת לכך שאין לישראל כל אסטרטגיה בעניין עזה, פרט ל"מדיניות כיסוח דשא" ושמירה על שליטתו של חמאס בשטח. בהקשר זה טען ראש אגף המבצעים של צה"ל, האלוף אהרון חליוה, כי הסבב הנוכחי ייחשב מוצלח אם ישרור שקט בין ישראל לבין עזה בחמש השנים הקרובות.

האירועים, שקדמו למשבר והתרחשו במהלכו, אף הבהירו כי בתום שנים של פירוד הולך ומתרחב לכאורה בין הגדה המערבית לבין ירושלים ולבין עזה, שבו שלושתן כעת להיות זירה אחת וחמאס רק הפיק תועלת מהאסטרטגיה הישראלית, שדגלה בפירוד כזה. לצד העלייה בפופולריות, שרשם הארגון בקרב הפלסטינים, הוא קבע תקדים בתגובתו לאירועים בהר הבית תוך כדי הדרה של הרשות הפלסטינית ממעורבות משמעותית בנושא והכתבת האג'נדה הפוליטית. נוסף על כך, ניכר שיפור משמעותי בטווחים, באיכות וביכולות של מאגר הטילים שבידי הארגון.

בסקר, שערך ערוץ 12, נמצא כי כמחצית מהישראלים התנגדו להפסקת האש ומחציתם האמינו כי אין מנצח בעימות. יוסי אלפר, בכיר במוסד לשעבר, ציין כי "התחושות הכלליות בקרב חלק לא מבוטל מן הציבור הן של חוסר נוחות ושל חוסר שביעות רצון מכך שהלחימה הנוכחית לא פתרה דבר, אלא אף החמירה את המצב ברחובות ישראל, עוררה מחדש את חמאס בגדה המערבית ולא פתרה דבר גם בירושלים." לפלסטינים בעזה צפויה דרך שיקום ארוכה ועליהם להתמודד עם הפגיעה האנושה בתשתיות שברצועה. ישראל התחייבה להגיב בתקיפות למהלכים אפשריים של חמאס וגם חמאס עשה זאת ביחס למהלכים אפשריים של ישראל. לכן נראה כי זו רק שאלה של זמן עד שיתרחש סבב לוחמה נוסף.

הפרמטרים הנוגעים לפעולות צה"ל ולהתקפות פלסטיניות בעזה טיפסו במאי מ-5 ל-8 ומ-6 ל-8, בהתאמה. פרמטר הסיכויים לפרוץ לחימה עלה מ-5 ל-6 החודש. אשר למתרחש בגדה המערבית, הפרמטרים הנוגעים לפעולות צה"ל ולהתקפות פלסטיניות עלו שניהם מ-6 ל-7. הפרמטר הקשור במצב ההומניטרי בעזה ירד מ-3 ל-2, פרמטר הנהגת חמאס צנח מ-5 ל-3 ובשל העלייה בפופולריות של חמאס, ירד הפרמטר הנוגע לדעת הקהל הפלסטינית מ-5 ל-4. לסיום, בהתחשב בהבנה הגוברת כי לא קיים פתרון צבאי לסכסוך, עלה פרמטר דעת הקהל הישראלי מ-5 ל-6 החודש.

במקביל לשינוי בדעת הקהל האמריקנית, מגביר ממשל ביידן את מעורבותו ביחסים בין ישראל לבין הפלסטינים

ממשל ביידן מילא תפקיד פעיל במהלך העימות בעזה, כאשר סייע להגעה להפסקת אש. הממשל לא מיהר להתערב בפומבי במתרחש, אלא העדיף לפעול בעיקר מאחורי הקלעים, עד הגעתו של האדי עמר, סגן העוזר של שר החוץ האמריקני לענייני ישראל והפלסטינים, לישראל ב-14 במאי. רוברט מננדז, יו"ר ועדת החוץ של הסנאט האמריקני הידוע כבעל עמדות ניציות באשר למדיניות האמריקנית ביחס לישראל, פרסם יום לאחר מכן הצהרה, שכללה דברי ביקורת נדירים על ישראל. להצהרה נלוו מכתב בחתימתם של 28 סנטורים נוספים, שקראו להפסקת אש מיידית, ומכתב דומה, בחתימתם של 12 חברים בבית הנבחרים האמריקני, לרבות תומכים נאמנים של ישראל. להצהרה ולמכתבים קדמה ביקורת קשה על ישראל מצדם של חברי בית הנבחרים מהאגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית.

הדינמיקה הפוליטית המתוארת לעיל הביאה את הממשל לשנות את ניסוחיו המסורתיים במסריו הפומביים. בברכה, שנשא ב-16 במאי לרגל עיד אל-פטר, אמר ביידן כי ארה"ב "מאמינה כי הן הפלסטינים, הן הישראלים זכאים לחיות בביטחון וליהנות מחופש, משגשוג ומדמוקרטיה באותה מידה".

ביידן, שפרסם הצהרות בדבר תמיכה איתנה בישראל במהלך הלחימה ואחריה, הכריז לאחר הפסקת האש כי פתרון שתי המדינות הוא "המענה היחיד" לעימות. לדברי לוסי קורצר-אלנבוגן מהמכון לשלום ארה"ב (USIP), "לא מדובר בממשל המאויש בטירונים ובנושאי משרות שהסכסוך זר להם. הם יודעים כי זהו סכסוך שלא ניתן להתעלם ממנו. הם דיברו על 'כיבוי שריפות' ועל ההתמודדות עם הדינמיקה הזאת, שזמנה כבר עבר. כל אלה יביאו רק לתבערה נוספת אם לא יטופלו. כדי לטפל בנושא, תידרש ארה"ב להפגין מעורבות מאוזנת בשני הצדדים."

המסר הנ"ל היה גם המסר של שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, בביקורו באזור לאחר הפסקת האש. ב-25 במאי, לאחר שהגיע לישראל, אמר בלינקן כי ארה"ב מתכננת להתמקד בעיסוק "בגורמים המונחים ביסוד הסכסוך". בלינקן הוסיף כי הממשל שואף "להעניק לעם הפלסטיני, ובכלל זה לתושבי עזה, תחושות ביטחון ואופטימיות מחודשות והזדמנות ממשית. אם נוכל לעשות זאת יחד, תחלוף דריסת רגלו של חמאס בעזה." ניכר היה כי ארה"ב מעוניינת במעורבות של הרשות הפלסטינית במתן סיוע לעזה, כך שבתרחיש אידיאלי תתרחב השפעת הרשות בה והיא תצבור בה מוניטין. רצון זה מנוגד לאסטרטגיית הפירוד של ישראל.

בתום פגישתו עם נשיא הרשות, אבו-מאזן, הודיע בלינקן על סיוע אמריקני נוסף בסך 40 מיליון דולר בקירוב לפלסטינים ובכלל זה לשיקום עזה. עד עתה התחייב ממשל ביידן להעניק לפלסטינים סיוע בסך כ-360 מיליון דולר. עוד הצהיר בלינקן כי הממשל האמריקני יפתח מחדש את הקונסוליה האמריקנית בירושלים, אך לא התייחס ללוח זמנים כלשהו בהקשר זה. במהלך נסיעתו לאזור, המשיך בלינקן להדגיש את התמיכה האמריקנית בפתרון שתי המדינות כדרך היחידה לסיום הסכסוך.

כמו כן, נראה כי ממשל ביידן הפנים את השינוי בעמדות המפלגה הדמוקרטית בנושא ישראל והפלסטינים. בסקר, שערכו מכון המחקר האריס ואתר The Hill ב-15-14 במאי, נמצא כי מרבית המשיבים (56%) מצדדים באופן שבו מטפל הנשיא ביידן בסכסוך בעזה. בקרב משיבים התומכים במפלגה הדמוקרטית, 79 אחוזים צידדו במדיניות הנשיא בהקשר זה. בסקר אחר, שנערך ב-23-21 במאי, 53 אחוזים מבין המשיבים התומכים במפלגה הדמוקרטית ציינו כי יתמכו בהחלטה, שתבלום מכירה של אמצעי לחימה חדשים לישראל. נוסף על כך, סקר שערכו ב-24 במאי מכון המחקר האריס והמרכז למדעי המדינה האמריקניים באוניברסיטת הרווארד (CAPS) הראה כי כמחצית מן התומכים במפלגה הדמוקרטית מאשימים את ישראל בלחימה.

לדברי ד"ר תלהמי, "במפלגה הדמוקרטית מתרחשת טרנספורמציה עמוקה הנובעת לא רק מסיבות דמוגרפיות (בשל השינוי בבסיס התומכים במפלגה), אלא אף מתקופת כהונתו של נתניהו... ומהעלייה בהתמקדות בסוגיות של צדק חברתי, ששינתה את נקודת המבט בסוגיה הפלסטינית
בציבור הבוחרים במפלגה הדמוקרטית".

התמיכה הרחבה של ממשל ביידן בפתרון שתי המדינות, מחויבותו למעורבות נוספת בנושא והתקדמותה של דעת הקהל האמריקני לעבר גישה מאוזנת יותר העלו את מדד ארה"ב מ-8 ל-9 במאי.

העימות בעזה מסב מחדש את תשומת הלב העולמית אל הרצועה ומביא למעורבות משמעותית יותר מצד מצרים

עוד בטרם התפרץ המשבר בין ישראל לבין עזה, ואף במהלכו, קראו שחקנים רבים בזירה הבין-לאומית וראשי מדינות רבים לרגיעה ולאיפוק בירושלים, פעלו למען הפסקת אש בעזה והביעו תמיכה בפתרון שתי המדינות . בעוד איחוד האמירויות הערביות, בחריין וערב הסעודית גינו את התנהלות ישראל במסגד אל-אקצא, תגובותיהן של מדינות ערב, שנרמלו לאחרונה את יחסיהן עם ישראל, היו עדינות למדי ושגריריהן בישראל לא הוחזרו.

לאחר הפסקת האש התחייבו מצרים וקטר להעניק סיוע בסך 500 מיליון דולר לשיקום עזה. האו"ם, האיחוד האירופי, גרמניה ושחקנים נוספים באזור הודיעו אף הם כי יתרמו כספים לסיוע זה. הנשיא המצרי, א-סיסי, היה גדול המנצחים לאחר המשבר בעזה בשל מעורבותה של מצרים כגורם העיקרי בתיווך להשגתה של הפסקת האש. א-סיסי, שביידן לא יצר עמו קשר טרם הלחימה, הדגים את תפקידה של מצרים באזור כשחקנית המבטיחה יציבות ביחסי ישראל וחמאס. ביידן הביע "שלמי תודה כנים" על "תפקידה הקריטי של מצרים במאמצים הדיפלומטיים האלה".

במהלך ביקורו באזור, שב שר החוץ האמריקני, בלינקן, והדגיש תמיכה זו בתפקידה של מצרים ובתפקידה של ירדן. בתום פגישתו עם א-סיסי ועם מלך ירדן, עבדאללה, הודיע בלינקן כי האו"ם יוביל את תהליך השיקום בעזה לצד הרשות הפלסטינית, מצרים וישראל. מאז, נטלה מצרים את המושכות בתיווך להפסקת אש ארוכת טווח בין ישראל לבין חמאס. ראש המודיעין הכללי המצרי, עבאס כאמל, ערך פגישות עם מנהיגי חמאס ועם ראש הממשלה נתניהו ואף הצטלם עמם. כמו כן, ניכר עניין בין-לאומי מחודש בסכסוך, שהתבטא בביקוריהם של ראשי ממשלות בריטניה, גרמניה, צ'כיה וסלובקיה בישראל.

התפתחויות אלה העלו החודש את פרמטר העולם הערבי מ-7 ל-8.

The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.

Think we missed something this month? Send us tips and comments here.