יום שני, כג בניסן תשפ"ה, 21 באפריל 2025, בשעה 14:00
ההרצאה תשודר ב-ZOOM
|
|
|
|
מטא-קוגניציה והדמיה תלת-ממדית פעילה בכימיה
מרצה: עביר אבו צבייח
מנחות: ד"ר יעל סידי, ד"ר עדי ברן
שילוב טכנולוגיות הדמיה תלת-ממדית בהוראת הכימיה הוא כלי יעיל ללימוד נושאים שדורשים תפיסה מרחבית. טכנולוגיות אלה מציעות שני מצבי הדמיה: הדמיה סטטית והדמיה פעילה, המאפשרת ללומד לחקור את המולקולות מכל זווית ומגבירה את מעורבותו בתהליך הלמידה. בעוד שהשפעתה של הדמיה פעילה בתלת-ממד על תהליכים קוגניטיביים נחקרה בהרחבה, השפעתה על תהליכים מטא-קוגניטיביים כמעט לא נחקרה.
ההרצאה תעסוק במחקר שבחן את השפעת שילוב הדמיה תלת-ממדית פעילה בהוראת הכימיה על למידת נושאים הדורשים תפיסה מרחבית. המחקר נערך בקרב 130 סטודנטים לחינוך ולפסיכולוגיה ללא רקע מוקדם בכימיה. במסגרת המחקר נמדדו ביצועי הלומדים במטלה שבחנה הבנה, שיפוט הביטחון בתשובה, רמת העניין, זמני למידה וזמני תגובה. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: קבוצת הדמיה דו-ממדית, קבוצת הדמיה תלת-ממדית סטטית, וקבוצת הדמיה תלת-ממדית פעילה. משתתפי כל קבוצה למדו מתוך מצגת בנושא מבנים מולקולריים, השיבו על שאלות הבנה, ודיווחו על רמות הביטחון והעניין שלהם.
תוצאות המחקר הראו כי לא היו הבדלים משמעותיים בביצועים בין הקבוצות. עם זאת, קבוצת ההדמיה התלת-ממדית הפעילה הפגינה יעילות גבוהה יותר, מאחר שהמשתתפים בה השיגו תוצאות דומות בזמן למידה קצר יותר. נוסף על כך, קבוצה זו דיווחה על רמות ביטחון ועניין נמוכות יותר בהשוואה לקבוצות האחרות, והראתה ביטחון-חסר בהשוואה לקבוצת ההדמיה הדו ממדית.
תרומת המחקר היא בהדגשת היתרונות של שילוב למידה פעילה עם טכנולוגיית תלת-ממד בלימוד מבנה מולקולרי בכימיה. שילוב זה עשוי לשפר את יכולת התלמידים לנהל את זמן הלמידה שלהם ביעילות רבה יותר. במקביל, המחקר מעלה את האפשרות שגישה זו עלולה לפגוע בתחושת הביטחון ובעניין של הלומדים. לפני שילוב טכנולוגיות אלה בהוראה, מומלץ כי המורים יעניקו לתלמידים הכשרה מתאימה.
עביר אבו צבייח היא מורה לכימיה. היא בעלת תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני בחינוך: טכנולוגיות ומערכות למידה, מהאוניברסיטה הפתוחה. נושא המחקר בתזה שלה התבסס על רקע עבודתה בשילוב טכנולוגיות חדשניות בהוראת הכימיה. עביר משתתפת בפרויקטים בקהילות מורים לכימיה הנתמכות על ידי מכון ויצמן, שמטרתם פיתוח כלים טכנולוגיים והתאמתם להוראת הכימיה ושיפור איכות הלמידה.
|
|
|
|
Upskilling ו-Deskilling בעידן הבינה המלאכותית:
כיצד בינה מלאכותית יוצרת משנה את כישורי
המתכנתים והמעצבים?
מרצה: אינה לוי
מנחות: ד"ר חגית מישר-טל ופרופ' אינה בלאו
ההרצאה תעסוק בממצאי מחקר איכותני שבחן את האופן שבו השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) מעצב מחדש כישורים מקצועיים, מיומנויות ותהליכי עבודה בקרב מתכנתים ומעצבים גרפיים.
המחקר מתבסס על ראיונות עומק עם 15 מתכנתים ו-15 מעצבים גרפיים, ומנתח את התמורות בכישורי העבודה בשלושה ממדים: בחיזוק והעלאת מיומנויות (Upskilling), בפיתוח והקניית סט כישורים חדש (Reskilling) ובשחיקת מיומנויות (Deskilling).
הממצאים מצביעים על מיומנויות חדשות, שמהבולטות שבהן – פיתוח ושכלול כישורי הנחיית מערכות בינה יוצרת, עם דגשים שונים לפי המיקוד המקצועי: טכני וממוקד אצל מתכנתים, ויצירתי, חזותי ודינמי יותר אצל מעצבים. כמו כן, זוהו גם מיומנויות אחרות של שיתוף פעולה היברידי בין האדם למערכות בינה יוצרת. לצד זאת, זוהתה ירידה במיומנויות מקצועיות בסיסיות עקב אוטומציה גוברת של פעולות שבעבר נעשו ידנית. נוסף על כך, יוצגו אתגרים שאיתם מתמודדים אנשי מקצוע בשימוש בבינה יוצרת, ובהם חוסר עקביות בתוצרים, סוגיות אתיות, וחשש משחיקת מיומנויות מקצועיות לצד הסתמכות יתר, וכן דרכי הסתגלות והתמודדות עם אתגרים אלו כפי שעלו בראיונות. ההרצאה תציג את הדומה והשונה בין מתכנתים למעצבים גרפיים, ותציע תובנות יישומיות באשר להתמודדות עם האתגרים והחששות שהבינה המלאכותית מציבה בפני אנשי מקצוע בתחומים טכנולוגיים ויצירתיים.
אינה לוי, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה הפתוחה, יזמת ומייסדת שותפה בחברת אומאלוג'יק בע"מ, העוסקת בעיצוב וייצור חלקים בתלת-ממד, במתן שירותי הדרכה לעובדים חדשים ובפיתוח פתרונות תוכנה ואוטומציות עבור חברות סטרט-אפ ביוטכנולוגיות בישראל.
|
|
|
|
מכשירות לפרקטיקות: השפעת פיתוח מקצועי פורמלי בבינה מלאכותית יוצרת על מורי תיכון
מרצה: מעיין שי סייג
מנחות: פרופ' אינה בלאו ופרופ' אורית אבידב-אונגר
ההרצאה תעסוק במחקר שבוחן את ההשלכות של תהליך פיתוח מקצועי פורמלי המתמקד בבינה מלאכותית יוצרת (במ"י) על כשירות הבינה המלאכותית של מורים בתיכון ועל פרקטיקות ההוראה-למידה-הערכה שלהם. המחקר משתמש במודל DigCompEdu AI Supplement להבנת התפתחות כשירויות במ"י של המורים ובמודל SAMR להבנת רמות השילוב של טכנולוגיות במ"י בפרקטיקות הפדגוגיות שלהם.
המחקר מתבסס על מתודולוגיה מעורבת והוא מחקר אורך, הכולל ראיונות עם 22 מורים בתיכון מתחומי דעת שונים וניתוח פעילויות הוראה שהמורים עיצבו, זאת בשתי נקודות זמן: מיד לאחר השתתפות בהשתלמות ממוקדת במ"י, וכשבעה עד שמונה חודשים לאחר סיומה.
ממצאים ראשוניים מצביעים על שלושה אתגרים מרכזיים בתהליכי הפיתוח המקצועי המשפיעים על פיתוח כשירות במ"י של מורים: חסמים הקשורים לתוכן (כגון: מגבלות טכניות והיעדר רלוונטיות לתחום הדעת), פערים קריטיים בתוכן ההשתלמויות (במיוחד בהיבטי הערכה ואתיקה), ואתגרים תפעוליים (כגון: גודל קבוצות הלמידה והטרוגניות המשתתפים). המחקר זיהה גם תופעה יחודית של "טרום-כשירות" – מצב שבו מורים נמצאים מתחת לרמת הכשירות הבסיסית ביותר במודל DigCompEdu AI. מניתוח 197 ציטוטים הקשורים למצב זה, זוהו שישה חסמים עיקריים: פערי מיומנויות וידע, מגבלות זמן ועומס עבודה, פערי תמיכה ארגונית, פערי איכות ופונקציונליות, היעדר צורך פדגוגי נתפס, וגישות שליליות או התנגדות אתית. חשיבות המחקר היא בהרחבת ההבנה התיאורטית של תהליכי פיתוח כשירות בינה מלאכותית בקרב מורים, ובמתן המלצות יישומיות למפתחי תוכניות לפיתוח מקצועי, המדגישות את החשיבות של גישות מותאמות לתחומי דעת שונים, התייחסות ייעודית לאתיקה והערכה, ומענה מותאם לצרכים המגוונים של מורים בשלבי כשירות שונים.
מעיין שי סייג היא חוקרת במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך, באגף מו"פ ניסויים ויוזמות במשרד החינוך. במסגרת תפקידה היא מובילה ניסויים בתחום החינוך ותהליכי פיתוח מקצועי העוסקים בשילוב כלים מבוססי בינה מלאכותית בהוראה, בלמידה ובהערכה. הנתונים שיוצגו בהרצאה הם חלק ממחקר התזה בהנחיית פרופ' אינה בלאו, האוניברסיטה הפתוחה ופרופ' אורית אבידוב-אונגר, המכללה לחינוך אחווה והאוניברסיטה הפתוחה.
|
|
|
|
|
|
|
