פורום המחלקה לסוציולוגיה

אנו שמחות להזמין אתכן ואתכם להתארח בפורום המחלקה לסוציולוגיה,
למדע המדינה ולתקשורת, שיערך ביום ראשון, 23.03.2025

בפורום נארח פאנל פוסט-דוקטורנטיות מהמחלקה:
ד"ר יוליה שבצ'נקו, ד"ר דורית גרפונקל ורני מנדלבאום

אזרחות עירונית בעידן הדיגיטאל

שאלות בדבר הבטחת אוטונומיה, השתתפות, שיוויון, זכויות קבוצתיות ודמוקרטיה בכלל, לרוב נדונות ברמה הלאומית. אולם בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבות – ובפוטנציאלים -של הרמה המקומית לקידום זכויות. בהתאם מתעוררת השאלה אודות תפקיד העיר – והרשות המקומית – בהבטחתן.

המחקר עוסק בשאלת האזרחות העירונית בעידן הדיגיטאלי. בעידן בו ערים רבות שואפות להיות "חכמות", ומשקיעות יותר ויותר בדיגיטציה של השירותים העירוניים והשירות לתושב, לצד דיגיטציה ארגונית של התשתיות העירוניות, מתעוררת השאלה האם תהליכים תורמים לביסוס והרחבת האזרחות העירונית ולקידום זכויות? ובאיזה אופן? והם כלל תושבי העיר נהנים מתהליכים אלו באופן זהה?

מטרת המחקר היא לתרום לקידומה של תיאוריה של "אזרחות עירונית דיגיטלית" שתבטא את משמעות האזרחות העירונית בעידן הדיגיטלי והאפשרות למימוש הזכויות האמורות באמצעות העיר. נקודת המוצא היא הזכות לעיר הלפבריאנית במשמעה כזכות להשתמש בעיר ולהשפיע על עיצובה.

ההרצאה תעסוק במסד התיאורטי של המחקר ובממצאים ראשונים מתל אביב אודות התהליכים והפרקטיקות המתגבשות עירייה בעידן הדיגיטאלי: כיצד תהליכי הדיגיטציה מבנים את היחסים בין הרשות לבין תושבי העיר וקהילותיה? האם תהליכים תורמים או בכלל מבקשים לתרום לקידום הזכות לעיר? לשקיפות, השתתפות והכלה? ובאיזה אופן?

ד"ר דורית גרפונקל היא עו"ד ומתכננת ערים העוסקת בתפר שבין משפט, מדיניות ותכנון. תחומי המחקר שלה כוללים משילות עירונית, ערים ורטיקאליות, דיור וטכנולוגיה. דורית השלימה את עבודת הדוקטורט שלה בטכניון, שם חקרה היבטים משפטיים, עירוניים וחברתיים של ניהול מגדלי מגורים בראייה השוואתית בינלאומית. מחקר הפוסט דוקטורט של דורית, בהנחיית פרופ' ארז צפדיה, עוסק באזרחות עירונית דיגיטלית ובהשלכות הטרנספורמציה הדיגיטלית בערים בישראל ובעיקר בתל אביב ובניהול מגדלי מגורים.
דורית היא בעלת הפודקאסט "לחשוב דיור". ניתן להאזין כאן.

יהדות כאופטימיות אכזרית: "שאלת היהדות" בחייהן של נשים פוסט-סובייטיות בישראל

הרצאה זו תעסוק בביטויי אי-הודאות בחייהן של נשים פוסט-סובייטיות שאינן מוכרות כיהודיות על פי חוקי ההלכה בישראל. במהלך ההרצאה אתמקד בהיבטים האָפֶקְטיביים של שאלת היהדות כפי שזו מגולמת בזירות האינטימיות בחייהן של הנשים, תוך התמקדות בשאלות: איזה תפקיד משחקת היהדות במערכות היחסים האינטימיות של הנשים עם גברים יהודים ולא יהודים? מיהם השחקנים המגדירים את יהדותן של הנשים, על פי אילו אמות מידה ובאילו תנאים? באמצעות ניתוח חוויות החיים העולות מסיפוריהן של נשים פוסט-סובייטיות, אציג את רבדי אי-הודאות האופפים את שלבי החיים השונים של הנשים – רווקות, זוגיות ונישואין – בהתייחס לשאלת היהדות ובפרט, בהקשר לתהליך גיור אורתודוקסי. אדגים כיצד תהליך הגיור משפיע על ומעצב את אי-הודאות המשוקעת בשאלת היהדות בקרב הנשים, לצד כינונה הסימולטני על ידי דמויות גבריות שונות עימן הנשים נמצאות ביחסי קרבה זוגיים ומשפחתיים. כינון בו-זמני זה של אי-הודאות בזירות שונות מבנה מעגליות של פטרונות גברית בה הנשים לכודות, ומכונן את היהדות עבור הנשים ביחס של אופטימיות אכזרית, כך שהיהדות הופכת למושא תשוקה בלתי אפשרי להשגה.

ד"ר יוליה שבצ'נקו היא פוסט-דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה בהנחיית ד״ר אינה לייקין, ועמיתת הוראה במכללה האקדמית ספיר. מחקרה מתמקד בהצטלבות בין הגירה, מגדר ומרחב ובחקר נשים בשוליים החברתיים. עבודת הדוקטורט נכתבה במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומתמקדת בחוויות החיים של נשים פוסט-סובייטיות החיות בשולי הדרום הישראלי. הדוקטורט זכה בפרס נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית ובציון לשבח מטעם האגודה ללימודי ישראל (ה-AIS).

מי הבוס? השפעות רובע החדשנות על תהליכי תכנון וקבלת החלטות בעיר

בשנת 2018 זכתה באר שבע במכרז בינלאומי להקמת רובע חדשנות עירוני. במאמץ משותף של העירייה, אוניברסיטת בן-גוריון, בית החולים סורוקה, פארק ההיי-טק גב-ים וחברות פרטיות, הוגדרו גבולות הרובע והיעדים המרכזיים. בעקבות זכייתה הוכתרה באר שבע כ'בירת הסייבר של ישראל'. הוקם שולחן עגול של נציגים מהמוסדות השונים, מלווה בתמיכת מומחים בינלאומיים וכספים מגופי פילנתרופיה בינלאומיים וממשרדי ממשלה ישראלים. הגוף הניהולי המשותף החל לפעול לקידום וגיבוש הרובע והפיכתו ל'גן עדן' עבור חברות ומוסדות המפתחים חדשנות וטכנולוגיה. גבולות הרובע שנקבעו כוללים את אזור פארק ההיי-טק, שטחי המוסדות הגדולים וכן שתי חטיבות קרקע של מגורים בשכונות ג' ו-ד' הסמוכות. שתי שכונות המאכלסות אוכלוסיות מוחלשות וסובלות ממרחב עירוני מדורדר.

ההרצאה תעסוק בפער ובממשק בין החדשנות והעושר שברובע החדשנות למציאות קשת היום בשכונה ג', השכונה עם המאפיינים הסוציו-אקונומיים הנמוכים ביותר בעיר. נדון במאמצי העירייה והתושבים לאורך העשור האחרון לקדם תכנון ארוך טווח לשיקום והתחדשות מרחבית וחברתית, אל מול החזון של מקדמי רובע החדשנות לשינוי מהיר של המרחב העירוני הסמוך. נתמקד במיוחד במקומה והתנהלותה של העירייה, לה כעת תפקיד כפול בעיצוב המרחב.

רני מנדלבאום היא מתכננת עיר וחוקרת עיר ותכנון. מחקריה מתמקדים במדיניות תכנונית ועירונית ובהשפעות ההדדיות בין המרחב הפיסי והחברתי. בימים אלו היא מתארחת אצל פרופ׳ ארז צפדיה כחוקרת שותפה באוניברסיטה הפתוחה במחקר הבוחן את האזרחות העירונית הדיגיטלית החדשה.

ההרצאה תתקיים באולם קנבר, בניין הכיכר, קומה 1, בין השעות 11:30-10:00

נשמח לראותכן ולראותכם,

צוות הפורום
ד"ר סימונה וסרמן וד"ר נעם גל