העת לשיקום הגיעה
עם כניסתה של הפסקת האש לתוקף, יש לקוות שישראל כולה, והרשויות המקומיות שנפגעו בפרט, יכנסו לתקופה רציפה של שיקום. תקופה בה יבנו מחדש חיים, בתים, ישובים ותשתיות שנפגעו. בתקופה זו מתבהרת החשיבות העצומה של החוסן של קהילות רבות, שאפשר לפרטים לצלוח את התקופה הקשה. יש לקוות שאותו חוסן קהילתי שעמד בעת האסון, יאפשר התאוששות מהירה יחסית אל מול ההרס הכבד והאובדן. ידוע היטב, שחוסן קהילתי נשען על חוסן של הפרטים המרכיבים את הקהילה, המנהיגות המקומית ומושפע מאוד מהתנאים הסביבתיים. לכן, הערכות טובה יותר לאירועי חירום עתידים, מכל הסוגים, מחייבת שיקום ובניה מחדש הלוקחים בחשבון את תנאי הסביבה ומגבלותיה. דוגמא ליישום חשיבה זו, ולהזדמנויות שהיא מייצרת, כבר מגיע אלינו מיישובי העוטף. בחלקם הוחלט על הקמת מערכות שיאפשרו עצמאות אנרגטית, יפיקו אנרגיה מהשמש, ויאגרו אותה. כך "קהילות האנרגיה" יאפשרו שימוש באנרגיה נקייה בשגרה, ולא פחות חשוב מזה יאפשרו אמינות אספקה בחירום, גם אם מערכת החשמל הארצית תקרוס. דוגמה זו ממחישה היטב שחשיבה על חוסן סביבתי לצד החוסן הקהילתי יכולה להיות מנוע לא רק לחדשנות בשלטון המקומי, אלא לפיתוח מערכות שיחזקו את החוסן של הקהילה אל מול איומים מגוונים עתידים.
ד"ר אור קרסין, ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות
