אחד מעמודי התווך של אורח חיים מקיים בא לידי ביטוי ברעיון של אזרחות סביבתית. רעיון זה גורס כי בנוסף על אזרחותנו הרשמית (למשל במדינות), כולנו גם אזרחים של הסביבה ובכך יש לנו חובות וזכויות סביבתיות. כמו כן, אזרחות סביבתית קשורה להעצמה של בני אדם לפתח ידע, מיומנות ועמדות הדרושות למעורבות סביבתית מושכלת ופעילה.
החשיבות של אזרחות סביבתית הולכת ומתעצמת ככל שהמשבר הסביבתי מעמיק. אך בנוסף לאזרחות סביבתית, המציאות האורבנית של המאה ה-21, בה רוב בני האדם בעולם ובישראל חיים בערים, וכוחן הפוליטי של ערים נמצא במגמת עלייה, מדגישה את החשיבות של אזרחות בעיר.
הרצאה זו דנה בקשר בין שני סוגי האזרחות האלו על ידי בחינת השאלות: כיצד אזרחים בערים מקדמים פיתוח עירוני מקיים? מהן המטרות והמוטיבציות שלהם? וכיצד פעולות אזרחיות כאלה מבטאות את הרעיון של אזרחות סביבתית בערים? הדיון מבוסס על מחקר אמפירי בערים גרמניות וישראליות. הניתוח מדגיש את החשיבות של ערים כזירה של אזרחות סביבתית ואת ההבדלים בין דפוסים שונים של אזרחות סביבתית בערים שונות. עם זאת, אזרחות סביבתית בערים אינה מנותקת מהמדינה ולמעשה היא תלויה בזכויות פוליטיות ואזרחיות שמוגנות מתוקף האזרחות הלאומית.
