חיפוש דפוסים רחבים בנתונים היסטוריים, בין אם בטקסט, ממצא חומרי, או תמונה, מהווה את אחד העיסוקים המהותיים להבנתן של תרבויות אנושיות במשך הארוך (longue durée). עם זאת, חוקרים רבים מעדיפים את הקריאה הקרובה הודות לרזולוציה שהיא מספקת לנו על המקרים הקטנים. באותה המידה שסינתזה מהותית עלולה להיעלם בנבכי המיקרו-היסטוריה, כך מטשטשים להם פרטים חשובים דרך הטלסקופ של תומכי ההיסטוריה הגדולה (דוגמת זו של דייויד כריסטיאן או יובל נח הררי).
בעשורים האחרונים, עם עליית קרנה של ההיסטוריה הגדולה בעיני הציבור,המתח בינה לבין הקריאה הקרובה והפילולוגית ניכר. אך האם לא יכולות גישות אלו לצעודנה יחדיו? האם לא יהיה זה מועיל שמדי פעם נרים את ראשינו מתוך המקורות ונסתכל לאופק דרך הטלסקופ? בהרצאה זו אטען שמדעי הרוח החישוביים נותנים בידינו כלים מדוייקים מאי פעם למדוד מספר חסר תקדים של משתנים מתוך ממצאים היסטוריים העומדים בבסיסן של השערות או הנחות אודות העבר. בניסיון לחלץ משתנים מדידים מתוך ממצאים כתובים, בין אם התוכן, הצורה, או החומר שלהם, אציג תוצאות של מחקרים חישוביים שערכתי בשנים האחרונות, אדבר על חשיבות שיתוף הפעולה בין חוקרים מדיסציפלינות שונות, וכיצד התרומה הגדולה באמת של למידת מכונה יכולה להגיע דווקא מתוך היכולת שלה להיות כלי מדידה שיטתי.
