מפעלי התעשייה הצבאית זיהמו את הקרקע של מטרופולין תל-אביב במשך עשרות רבות של שנים. שלושה מפעלים שהיו ממוקמים בלב השרון (בסמוך לאוניברסיטה הפתוחה, בשטח שממוקם מערבית לכביש 4), באפולוניה ובדרך השלום בתל אביב מהווים מוקדים עצומים של זיהום המסכנים עד היום את הסביבה. המחקר מתחקה אחרי מוקדי הזיהום האלה ומנסה להבין כיצד מנסות הרשויות להתמודד איתם.
סוגיה מרכזית הנמצאת בלב המחקר קשורה לעובדה כי בפועל, לצד הזיהום, מהווים שטחי המפעלים הללו מוקדי טבע עשירים ומרשימים המשרתים את אוכלוסיית הסביבה ומהווים בית למינים רבים של בעלי חיים וצמחים שהשתקמו וחזרו למקום. לאור זאת, נשאלת השאלה כיצד יתכן כי זיהום משמעותי כל כך יכול להוביל להתפתחות ולשגשוג של טבע עירוני?
בדרך כלל נהוג לחשוב כי זיהום פוגע בטבע וודאי שלא מביא לשיקום. התשובה המהווה את מוקד הדיון במחקר תיאורטי זה מתקשר לתפיסה אודות פרדוקס הפיתוח המודרני, לפיו הדרך היחידה להמנע מפיתוח הרסני היא על ידי הגנה שמספקים גורמים דוגמת זיהום הקרקע. תפיסה זו תוביל אותנו למחשבה - האם מנגנוני הפיתוח המרכזיים מאפשריים שגשוג ופריחה או לחלופין שהם מובילים רק להרס?
