לקראת הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, נציג מחקר חדש העוסק בגורמים המשפיעים על שביעות הרצון של תושבים ממקום מגוריהם. בחינת הגורמים הקשורים לתפיסת הפרט לגבי איכות מקום המגורים מעניקה נקודת מבט חיונית למנהלים בשלטון המקומי בקביעת סדרי העדיפות במתן שירותים, שיפור תהליכי תכנון ובניה, כמו גם קביעת סדרי עדיפויות בתמיכה המדינתית. 

המחקר מתבסס על שני מודלים סטטיסטיים זהים, ועל מדגם מייצג נרחב של מעל 7000 איש לשנים 2014 ו- 2021. במודל נכללו ארבע קבוצות של משתנים בקטגוריות שונות: איכות יחסי הקהילה והשכנות; איכות הסביבה; איכות תשתיות התחבורה; וביטחון אישי. כל אחת מהקבוצות בנפרד, וכולן יחד מנבאות את המשתנה התלוי - שביעות רצון ממקום המגורים. המחקר בוחן לא רק את היחס של יחידים, אלא גם את ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, בהן יהודיים דתיים, חילוניים וערבים.

ממצאי המחקר מספקים תובנות רבות. בראשן, שמכל המשתנים שנבחנו, היבטים סביבתיים מסוימים (שטחים פתוחים וניקיון) הם הגורמים המשפיעים ביותר על עיצוב שביעות הרצון ממקום המגורים. ממצא שני בולט מתייחס לגודל הישוב, ומראה שהסיכוי של תושב המתגורר בישוב קטן להיות מרוצה מאזור מגוריו הוא כפול מזה של תושב המתגורר ביישוב בינוני או גדול. ממצא שלישי (אך לא אחרון) מצביע על כך שמידת שביעות הרצון מהשכנים הקרובים היא גורם משמעותי ביותר בסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים, זאת בניגוד לגיוון הקהילתי, שכמעט אינו קשור לשביעות הרצון.   

החוקרות יציגו את כל הממצאים בהרחבה וידונו בהשלכות ובמסקנות שניתן להפיק מהם עבור הממשל המקומי והמדינתי, בהתייחס לכלל האוכלוסייה ובהתייחס לקבוצות האוכלוסייה שצוינו.