פרופ' חוה אלדובי חוקרת ממשקים עכשוויים בין אמנות לטכנולוגיה, ומציבה אותם בהקשר הרחב של תולדות האמנות. במחקר שיוצג כאן היא עוקבת מקרוב אחר פרויקטים מבוססי-בינה מלאכותית של שני אמנים ישראלים, מישל פלטניק ואורן אליאב. אלה הם פרויקטים מרתקים בהתהוות, והשאלות המחקריות שהם מזמנים עדיין פתוחות.
הממשק בין בינה מלאכותית לאמנות נחקר עד כה לאור השאלה המרכזית הבאה: האם ניתן לאַמֵן בינה מלאכותית ליצור אמנות שלא ניתן להבחין בינה לבין תוצר של אמן אנושי, ואף ניתן לייחס לה כוונה ומשמעות? השאלה היא טכנולוגית במהותה, אך נכרכות בה שאלות של זהות אנושית ופוסט-אנושית, הן בהקשר של האמנות והן בהקשרים חוץ-אמנותיים רחבים.
ההרצאה תבחן את הנושא בהקשר תולדות-אמנותי, אשר עשוי לרכך את העימות הדיכוטומי בין אמן אנושי לבינה פוסט-אנושית. בתולדות האמנות קיימים תקדימים של ויתור מחושב על שליטת האמן בתוצר הסופי, ויתור המאפשר גישה אל מחוזות שאינם גלויים למחשבה המודעת. לאור התקדימים הללו, ההרצאה תדגים ותבחן מקרוב תהליכי יצירה עכשוויים שמעורב בהם דיאלוג עם בינה מלאכותית, ותתמקד בתפקידה המרכזי של הבינה המלאכותית כמדיום "מרחיב תודעה" באמנות המאה ה-21.
