גיליון מס' 2 - פברואר 2011

תכנית זו משמשת גם כלי מדיניות מרכזי לתכנון הפיזי הרב שנתי של ישראל, ומכאן חשיבותה הרבה למדינה בכלל, ולמגזר העירוני, המהווה 92% מכלל אוכלוסייתה, בפרט.

בסעיף 18 להוראות התמ"א נקבע מנגנון מעקב ובקרה הבוחן את מימוש מטרותיה ויישומן אחת לארבע שנים. בהתאם לכך, הקימו פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי צוות היגוי רחב, וכן צוות היגוי מקצועי מצומצם לצורך גיבוש עמדת השלטון המקומי בנוגע לעדכון התמ"א.

צוות ההיגוי המקצועי המצומצם כלל את אינג' צבי צילקר, ראש עיריית אשדוד לשעבר, ששימש גם כיו"ר הצוות; עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, ומרכז הצוות; פרופ' ערן פייטלסון, מומחה בינלאומי בענייני תכנון ומדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית; ומתכננת הערים אורלי עין-דר נעים.

צוות ההיגוי המורחב כלל, בין היתר, את מוטי ששון, ראש עיריית חולון ויו"ר ועדת תכנון ובניה במרכז השלטון המקומי; סמי בר-לב, ראש מועצת קצרין; ראמז ג'ריסי, ראש עיריית נצרת; אדר' חזי ברקוביץ', מהנדס העיר ת"א-יפו ויו"ר איגוד מהנדסי הערים; אדר' פול ויטל, מהנדס העיר נתניה; עו"ד נתן מאיר, יועץ משפטי למרכז השלטון המקומי ופורום ה-15; ועודד גינוסר, המחלקה לתכנון אסטרטגי, מנהל התכנון, עיריית ת"א-יפו.

עבודת הצוות כללה את השלבים והמרכיבים הבאים:
1. בחינת דוחות המעקב של 'צוות המעקב והבקרה הממשלתי במינהל התכנון'.
2. עריכת סקר בקרב מהנדסי הערים של הרשויות המקומיות, תוך הקפדה על ייצוג שווה לכלל המגזרים וסוגי היישובים העירוניים בישראל.
3. ניתוח מגמות ותהליכים במגזר העירוני בעשור האחרון.
4. גיבוש היעדים התכנוניים של המגזר העירוני בישראל, תוך דיון מעמיק שנערך הן במסגרת צוות ההיגוי, והן מול גורמים שלטוניים ותכנוניים רבים אחרים, במטרה להביא לשילוב מיטבי בין המטרות התכנוניות הלאומיות לבין הצורך בחיזוק המגזר העירוני בישראל והעצמתו.
5. גיבוש טיוטת נייר העמדה והעברתה להערותיהם של ראשי הערים, מהנדסי הערים וגורמים נוספים בשלטון המקומי ומחוצה לו.
6. גיבוש נייר העמדה הסופי והעברתו לגורמים הרלבנטיים בממשלה.
7. המשך מעקב אחר הטמעת נייר העמדה בתהליך הממשלתי של עדכון התמ"א.

נייר העמדה הסופי הוגש לממשלה בתאריך 20 בינואר 2011.

נייר העמדה האמור שם דגש מיוחד על: פיתוח, חיזוק והעצמת המגזר העירוני בישראל, תוך קידום ועידוד תהליכי התחדשות עירונית ובלימת תופעת הפרבור; חיזוק וביסוס הישובים העירוניים בפריפריה הלאומית של ישראל, בדגש על הנגב והגליל; קידומה של מערכת תחבורה ציבורית והסעת המונים; חידושם ופיתוחם של הישובים הקיימים תוך השקעה בצמצום הפערים בחברה; קידום האוכלוסייה העירונית הערבית בישראל; ופיתוח בר קיימא והבטחת איכות חיים עירונית.

את המסמך המלא וחומרים נוספים ניתן למצוא בקישור שלהלן.