|
תקציר:
גישות חינוכיות בנות ימינו מעודדות למידה רב-תחומית. יש הטוענים כי למידה כזו יכולה לסייע אף בהתמודדות עם קשיים שמופיעים בלמידת דיסציפלינה יחידה. למשל, בלמידת פיזיקה בלבד, תלמידים נתקלים בקשיים רבים בהבנת מרכיבי הנוסחאות הפיזיקליות. בהתאם לגישה הרב-תחומית, מורים לפיזיקה דוגלים בשילובתִכנות סימולציות של תופעות פיזיקליות בהוראת הפיזיקה. הטענה העומדת בבסיס גישה זו היא שהתכנות מכריח את התלמידים להבין את המכניזם הפיזיקלי של התופעה. בהרצאה זו אציג את מחקרי, שבחן את למידת הפיזיקה שהתרחשה בקורס מדע חישובי בו תלמידי תיכון מחוננים למדו פיזיקה תוך תכנות סימולציות. בפרט, המחקר התמקד בהשפעה של רעיונות ותבניות מתחום מדעי המחשב על למידה זו. המחקר בחן שלושה אספקטים שונים של למידת פיזיקה. ראשית, נבדקה ההבנה הקונספטואלית בפיזיקה של התלמידים שנרכשה במהלך בניית פרויקטים בקורס והשפעת ההקשר התכנותי על תהליכי הלמידה שהובילו לכך. שנית, נבדקו מיומנויות פתרון הבעיות של התלמידים והשפעת ההקשר התכנותי על התפתחות מיומנויות אלו. לבסוף, נבדק הקשר בין יישום רעיון משמעותי במדעי במחשב– אבסטרקציה– לבין יישומו בפיזיקה במהלך הקורס. ממצאים הראו כי ההבנה הפיזיקלית של התלמידים ויכולת פתרון הבעיות שלהם התקדמו, רבות בגלל השילוב הייחודי של פיזיקה ומדעי המחשב. יחד עם זאת, אובחנו מקומות בהם הצורך להתמודד עם שתי דיסציפלינות שונות הפריע לתלמידים ואף מנע מהם הבנה פיזיקלית. בהרצאה אציג את היתרונות והחסרונות שמופיעים בלמידה רב-תחומית בכלל, ובשילוב בין פיזיקה ומדעי המחשב בפרט. בנוסף, יוצגו בהרצאה כלים מתודולוגיים שפותחו במסגרת המחקר ומאפשרים ניתוח קפדני של שיח בין תלמידים.
על המרצה:
ד"ר רבקה טאוב היא פוסט-דוקטורנטית במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. המחקרים שלה עוסקים בלמידת מקצועות אינטרדיסציפלינריים מדעיים המשלבים גם מדעי המחשב. את עבודת הדוקטורט שלה השלימה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע.
|
